בשלב של בקשת רשות להתגונן די בהגנה לכאורית ולו דחוקה ובבדל ראיה ושלא מדובר בהגנת בדים, ולכאורה די במכתב ובטענות המערערים לגבי ההסכמה שהתגבשה במו"מ שלטענתם המכתב בא לעגן בכתב, כדי ליתן רשות להתגונן (ראו ע"י 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15/6/09). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן: השופט ד"ר קובי ורדי ערעור על פסק דינו מיום 30/1/11 והחלטתו מיום 25/1/11 של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת אחימן) בת.א 5081-05-10, בהם נדחתה בקשת הרשות להתגונן של המערערים וניתן כנגדם פסק דין בתביעת המשיב 1 (להלן: "הבנק") כנגדם. העובדות, ההליכים, המחלוקות וטענות הצדדים 1. הבנק הגיש כנגד המערערים וכן כנגד המשיבים 2-5 תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס 631,241 ש"ח. על פי כתב התביעה פתחה המשיבה (להלן: "מדליין") חשבון עו"ש בסניף הבנק מספר 683 שהצטברה בו יתרת חובה בגובה סכום התביעה. בגין יתרת חובה זו נתבעו הן מדליין כבעלת החשבון והן המשיבים 3-5 והמערערים כערבים. המערערים נתבעו לשלם בגין ערבותם סך של 375,915 ש"ח וזאת לאחר שנאמר בתביעה כי הבנק אישר להם במכתב מיום 22/10/06 (להלן: "המכתב" או "המסמך") שכ"א מהם יהיה ערב ל-50% מחובות מדליין לבנק (וכנ"ל לגבי המשיבים 5-4). 2. עקב חשיבות מכתב זה להלן לשונו במלואו: "הנדון: כתב ערבות מיום 1.8.06 הואיל וחתמתם לנו על כתב ערבות שבנדון בגין חובות של מדליין ישראל בע"מ (להלן: "הנערב") לבנק. והואיל וצויין בכתב הערבות הנ"ל שכל אחד מכם ערב ב-100% לחובות הנערב בבנק. והואיל ומוסכם בינינו ובניכם כי חב' אורתופון בע"מ, חב' מכון ב"ר- בקרה רפואית בע"מ, מוטי בכר ושראל עודד (להלן ביחד או לחוד הערבים הנ"ל) יהיו ערבים עד 50% בלבד לחובות ערבים ל- 50% בלבד של חובות הנערב לבנק. אין שינוי ביתר תנאים הערבות". 3. יש לציין כי מדליין והמשיבה 3 שנתבעו על מלוא החוב לא ביקשו רשות להתגונן וניתן כנגדם פסק דין על מלוא סכום החוב. 4. אין גם מחלוקת שלכאורה כמפורט גם בכתב התביעה של הבנק, מימש הבנק פיקדונות של המשיבה 4, בסך 144,098 ש"ח וכן שילמה המשיבה 4 לבנק 120,590 ש"ח ע"ח החוב, דהיינו סה"כ שולם על ידי המשיבה 4 כ- 565,000 ש"ח שהם מעל מחצית החוב המקורי שעמד על כ- 1,100,000 ש"ח. 5. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בפרשנות האמור במכתב זה, והאם מדובר בערבותם של המערערים בערבות החופפת לערבותם של הערבים האחרים (כטענת המערערים) או מקבילה ולא חופפת (כטענת הבנק). המערערים טענו בבקשתם למחיקת התביעה על הסף מחוסר עילה ולחילופין בבקשתם למחיקת הכותרת ולחילופי חילופין בבקשתם למתן רשות להתגונן, כי אין להם כל חוב מכוח ערבותם לבנק. זאת מאחר ולטענתם בעוד שבתחילה היתה ערבותם של כ"א מהערבים 100% לחובות מדליין, הרי בעקבות מו"מ עם נציגי הבנק הוסכם כי הערבים יערבו ביחד ולחוד ל-50% בלבד לחובות מדליין והסכמה זו עוגנה במכתב מיום 22/10/06 ולפיו נותרה לטענתם רק המשיבה 3 כערבה מלאה לכל חובות הבנק ושאר הערבים יש לראותם כקבוצה ומקשה אחת שהם חבים ביחד ל-50% מהחוב בלבד. דהיינו, לטענת המערערים על פי המכתב הועמדה ערבותם של קבוצת הערבים (המערערים והמשיבים 5-4) ביחד ולחוד עד 50% בלבד לחובות הנערב, והערבים - משיבים 5-4 כבר פרעו למעלה מ-50% מהסכום הנערב ולכן לא נותר חוב, ואין מקום לתבוע מהם בגין ערבותם. 6. יש לציין עוד כי טרם הדיון ביקש הבנק למחוק את המשיבים 4-5 מכתב התביעה והם נמחקו. 7. הבנק התנגד למחיקת התביעה על הסף ולבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן וטען כי כתב הערבות והמכתב ברורים, ולפיהם צמצום היקף הערבות מתייחס לחבותו האישית של כל אחד מן הערבים שחב ביחד ולחוד, וכל עוד לא שולם מחצית החוב ע"י ערב קונקרטי, במגבלת גובה החוב כולו, לא יופטרו הערבים הנותרים מחבותם. החלטת בית משפט קמא 8. בית המשפט קבע כי לכאורה מדובר במחלוקת פרשנית ביחס למסמך, אך נוסח המכתב אינו מותיר מקום רב לספק, בלשון המעטה, שאין לקבל את פרשנות המערערים שכן מצויין בו במפורש כי במקום ערבות של 100% לכל אחד מן הערבים תבוא ערבות של 50% ולכן ההיקש הלוגי הבסיסי מנוסח ההסכמה הינו כי אין שחר לטענות המערערים בענין היקף הערבות. כן ציין בית משפט קמא כי פרעונו של מחצית מהחוב ע"י הערבים האחרים, אינו מאיין את זכות הבנק הקבועה בחוק לדרך זקיפת התשלום וגם אם נפרע חלק מהחוב, באמצעות מימוש, עדיין קיימת יתרת חוב העומדת לפרעון וכנגדה רשאי הבנק להעמיד ולממש את הערבות הקיימת בגבולות מחצית החוב. לכן, קבע בית המשפט שהגם שבשלב זה די בראיה לכאורית, והגם שבית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה ואיננו בודק שאלות של מהימנות, עדיין לא קיימת תשתית בסיסית לכאורית ואין הגנה לכאורה, ולכן נדחתה בקשת הרשות להתגונן ובעקבות זאת ניתן גם פסק הדין כנגד המערערים. טענות הצדדים בערעור 9. המערערים חוזרים על טענתם כי לאור המכתב שונתה הערבות המקורית והערבות של כל הערבים צומצמה ל-50% מחובות הנערב (למעט המשיבה 3 שכנגדה המכתב לא חל והיא נשארה ערבה ל-100% מחובות מדליין). זאת לאחר שבמכתב נאמר שכל קבוצת הערבים שלגביה מופנה המכתב (המערערים והמשיבים 5-4) יהיו ערבים עד 50% בלבד לחובות הנערב ולא ניתן ליתן פרשנות כפי שהבנק טוען כי ערבותו של כל ערב בודד מתפרשת על פני מחצית אחרת של החוב. כן נטען שמששילמו המשיבים 5-4 (שנמחקו לאחר הגשת התביעה) את מלוא החוב הנטען ובשל כך נמחקו, סולק גם כל חוב נטען שיוחס למערערים. לטענתם, כתב הערבות והמכתב נערך כולו ע"י הבנק, וגם אם יש אפשרויות שונות לפירושו, יש ללכת בהתאם לכלל של פרשנות כנגד המנסח, כעולה גם מסעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לכן, ובהתאם להלכות לגבי מתן רשות להתגונן והצורך בהגנה לכאורה ולו בדוחק יש ליתן להם רשות להתגונן. 10. לטענת המשיב, הגנת המערערים כללית ואינה מפורטת, והיא עומדת בניגוד להסדר החוב שנחתם ביום 12/11/07 עם מדליין (בה שימש המערער 2 כמנהל) שלפי הסדר זה כל אחד מהערבים לחובות החברה ערב הוא עצמו ל-50% מחובותיה לבנק. לטענתם, גם לפי נוסח המכתב עולה מפורשות כי תחת ערבות נפרדת בשיעור 100% של כל אחד מהמערערים תבוא ערבות בשיעור של 50% לכל אחד מהמערערים. כן נטען כי טענות המערערים מנוגדות לתשלומים שבוצעו ע"י יתרת הערבים, ששילמו מעבר לסכום הערבות, כך שהם עצמם הבינו שאין הגבלה למחצית מהחוב, ולא התנדבו לשלם מטוב ליבם סכום העולה על סכום הערבות. לטענת הבנק, אף אם מנהלי החברה ו/או המערערים ערבים כולם ביחד ל-50% מחובות החברה, הרי שגם במקרה זה טרם נפרעה במלואה ערבות המערערים. לכן, לטענתם מדובר בהגנת בדים שבדין נדחתה ע"י בית משפט קמא שלא נתן להם לכן רשות להתגונן. דיון 11. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור (שהמערערים ביקשו לראותה כעיקרי טיעון) ובהשלמת הטיעון של הבנק, אמליץ לחברי להרכב לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא וליתן למערערים רשות להתגונן. 12. המסמך שבמחלוקת - המכתב מיום 22/10/06 הינו מסמך שנוסח ע"י הבנק, בחתימת נציגי הבנק, שבו נעשה לכאורה שינוי בכתב הערבות המקורי, שבו נאמר שכל אחד מהם ערב ב-100% לחובות הנערב בבנק, והוסכם שלגבי ערבים מסויימים (המערערים והמשיבים 5-4 שנמחקו מכתב התביעה בלא הסבר לכך) הם יהיו ערבים "עד 50% בלבד לחבות הנערב לבנק" ויוצא מכך שהנ"ל אינו חל על החייבת - מדליין והערבה הנוספת - המשיבה 3 שנשארה ערבה ב-100% לחובות הנערב. 13. לכאורה, על פי מסמך זה אפשרית גם פרשנות המערערים כי מדובר בערבות חופפת של קבוצת הערבים המגבילה את המערערים והמשיבים 5-4 ל-50% מחובות הנערב, שאם שולמו אזי הם מופטרים מערבותם ביחד עם קבוצה זו. 14. זאת במיוחד, על רקע טענת המערערת כי בעקבות מו"מ מחודש עם נציגי הבנק הוסכם כי ערבותם (ביחד עם ערבות המשיבים 5-4) תעמוד על 50% בלבד לחובות הנערב, מו"מ שיש לבררו עובדתית, ולשמוע ראיות לגבי נסיבותיו. אמנם בתצהירו של המערער 2 נאמר שהמו"מ שהתנהל עם הבנק הובל ע"י המשיב 5, אך גם זאת מצריך בדיקה של טענה זו לגופה בראיות ו/או עדויות. 15. זאת גם על רקע העובדה כי מי שניסח מסמך זה הינו הבנק עצמו, ולכאורה יש לפעול בהתאם לכלל הפרשנות נגד מנסח המסמך (הבנק) כאמור כיום גם בסעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (ע"א 3375/06 קומטק מערכות בע"מ נ' מד"י (22/3/11). 16. דהיינו, לכאורה ניתן לפרש את המסמך בשני אופנים שונים דבר המספיק כשלעצמו ליתן רשות להתגונן למערערים, יחד עם הטענות לגבי המו"מ שנערך טרם הוצאת המסמך ע"י הבנק. 17. כידוע, בשלב זה של בקשת רשות להתגונן די בהגנה לכאורית ולו דחוקה ובבדל ראיה ושלא מדובר בהגנת בדים, ולכאורה די במכתב ובטענות המערערים לגבי ההסכמה שהתגבשה במו"מ שלטענתם המכתב בא לעגן בכתב, כדי ליתן רשות להתגונן (ראו ע"י 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15/6/09). 18. הבנק, המודע בעצמו לאפשרויות הפרשניות השונות העולות מהמכתב, מנסה להפנות למסמכים וראיות חיצוניות כמו הסדר החוב עם מדליין ולחוסר ההגיון בטענה לאור התשלומים שבוצעו ע"י המשיבים 4 ו-5 (שעלו לכאורה על סכום ערבותם לפי שיטת המערערים) וכן לגבי אופן זקיפת החוב ע"י הבנק. 19. טענות אלו, מן הראוי לברר לגופן במסגרת בירור התביעה עצמה, תוך שמיעת ראיות, במידת הצורך, לגבי הרקע העובדתי ו/או המו"מ שהיה לפני עריכת המסמך ע"י הבנק, וכן לגבי הערבים האחרים תוך בירור גם מדוע הופטרו חלקם ע"י הבנק והתביעה נגדם נמחקה (המשיבים 5-4). 20. הבנק היה יכול בנקל לנסח ביתר בהירות את המכתב באופן שיאמר בו חד משמעית שכל אחד יהיה ערב ב-50% ביחד ולחוד כפי שהיה ערב קודם לכן ב-100% ביחד ולחוד, ולהדגיש שמדובר בצמצום היקף הערבות האישית של כל אחד מהערבים ולא כקבוצה, דבר שלא נעשה. ייתכן, כמובן, ובסופו של יום, תידחה טענת המערערים ותתקבל טענת הבנק, ברם יש לברר סוגיה זו לגופה, ואין לשלול בשלב מקדמי זה את הגנת המערערים ולקבוע שהינה הגנת בדים שאינה ראויה כלל בירור. 21. יחד עם זאת, אין ולא היה מקום לקבוע, כבקשת המערערים שאין עילת תביעה כנגדם כי אין חוב ולסלק את התביעה על הסף, שכן מדובר כאמור במחלוקת משפטית של פרשנות מסמך שיש להכריע בה לאחר שמיעת ראיות. התוצאה 22. התוצאה הינה כי אמליץ לחברי להרכב לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא וליתן למערערים רשות להתגונן כשהתצהיר שהוגש מטעמם בבר"ל יהפוך לכתב הגנה. הבנק ישלם למערערים שכ"ט עו"ד בסך 11,600 ₪, ובהתייחס לסכום הפיקדון שהועבר לבנק, יחול האמור בהחלטה מיום 29.1.12 ובהתאם לאשר יפסוק בית משפט קמא. ד"ר קובי ורדי, שופט השופט י' שנלר, אב"ד: אני מסכים. ישעיהו שנלר, שופטאב"ד השופטת ר' לבהר שרון: אני מסכימה. רות לב הר שרון, שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד"ר קובי ורדי. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים. בקשת רשות להתגונןערעור