קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובדים במסגרת הסכם הבראה: כללי. .1המשיבה, עירית אופקים, מצויה בגרעון תקציבי גדול, ואין חולק כי יש צורך ודרישה של הממשלה להתייעל ובמסגרת זו לפטר חלק מעובדי העיריה. ההסתדרות חתמה לאחר משא ומתן ארוך ומייגע נחתם הסכם הבראה (להלן הסכם ההבראה) עם המשיבים ולפיו, יסיימו את עבודתם בעיריה 109עובדים. בבקשה שלפנינו, מבקשת ההסתדרות סעד זמני שיורה למשיבה מס' 1(להלן: העיריה): "... להשיב את המפוטרים אשר פוטרו במסגרת הסכם ההבראה לעבודה " וכן: "לקבוע כי הפיטורים שנעשו בהתאם להסכם ההבראה מיום 27.06.99בטלים מעיקרם". עוד ציינה המבקשת בבקשה, כי המשיבה הפרה הפרה יסודית את הסכם ההבראה בכך שקיימה את הליך הפיטורים תוך הפרת חוקת העבודה וכי קיים חשש סביר כי אופן ביצוע הפיטורים הונע משיקולים פוליטיים ותוך הפליה, כיוון שכך, יש לבטלם. תוכנית ההבראה והפיטורים. .2במסגרת תוכנית הבראה (נספח א' לתצהירו של מר חזן) שנחתמה עם המדינה התחייבה המשיבה על קיצוץ בכוח האדם העומד לרשותה. על מנת להגשים התחייבות זו קיימו המבקשת והמשיבה משא ומתן ובסופו הגיעו ביום 27.06.99להסכם קיבוצי מיוחד - הסכם ההבראה. שמות המפוטרים 109במספר מופיעים בנספח להסכם ההבראה ושני הצדדים חתומים על נספח זה. המבקשת לא השתתפה ישירות בגיבוש רשימת המפוטרים, אך ועד העובדים היה שותף לגיבושה. .3לאחר שהושלמו ההליכים הקיבוציים ולאחר שגובשה הרשימה הוזמנו המיועדים לפיטורים לשימוע בפני "הועדה" שהורכבה ממזכיר העיריה, גזבר העיריה ונציג הוועד. הוועדה הגיעה להמלצות שגובשו פה אחד והמליצה שלא לפטר שבעה מן העובדים. לאחר שמיעת העובדים החליטה "הועדה" לגרוע שבעה עובדים מתוך המיועדים לפיטורים (ראה ס' 48לתצהירו של מר חזן). אכן מדובר היה בהליך קשה וכואב וכך תיארה זאת יו"ר ועד העובדים: "כמו שנאמר היה דיון, מספר דיונים, הרבה שיחות קשים ונמשכים ואנו קיבלנו רשימה מראש העיר לפיטוריהם של 180עובדים. אנו צמצמנו את המספר ל- 80מפוטרים מתוכם 40לפרישה זה נכון. הגענו לצעקות ובכי ובלית ברירה, בלב כבד, אכן חתמנו על ההסכם ( פרוטוקול עמ' 1שורה 2- 5ההדגשות כאן ולהלן שלי א.א). ניתן לראות איפוא כי היה זה משא ומתן ארוך ואף הליך השימוע היה קשה וכואב. מבחינת העובדים הושגו מספר השגים בין היתר צמצום מספר המפוטרים בכ- %.50 .4המבקשים, טוענים למעשה, כי נפלו פגמים בביצוע ההסכם והם הפגם בשימוע (ענין שנדון בהליך ביניים בפני כב' השופט הראשי, מ. כליף בבש"א 225/99 אזקיאל יחיאל נגד עירית אופקים) בכך שהיתה הפליה בין עובדים שרק אלה שהיו להם "פטרונים" זכו שענינם נדון בפני מועצת העיר לעומת האחרים שלא זכו לכך. עוד טענו המבקשים כי בקביעת רשימת המפוטרים נשקלו שיקולים זרים וזו נעשתה בחוסר תום לב. נציין כי בדיון, כמו גם בבקשה, שהוגשה על ידי המבקשים, נאמר במפורש כי אין הם מבקשים לבטל את הסכם ההבראה, כי אם לקבוע שבביצועו למעשה נפלו פגמים. כך עולה בין היתר מסעיף 25.1, 32לסיכומי ב"כ המבקשים. לעומת זאת, בסעיף 2וסעיף 25.2.3וסעיפים אחרים לסיכומי ב"כ המבקשים, נדמה לכאורה כי הבקשה היא לבטל את הסכם ההבראה גופו. למרבה הצער, ב"כ המבקשים, לא "דק פורתא" בענין זה ודבריה מכחישים זה את זה ונעדרים קוהרנטיות , בסוגיה זו. החלטה: .5על פיטורי עובד רשות מקומית, חלים כללים מכמה ענפי משפט. המערכת אחת הינה המערכת הסטטורית מינהלית - זו שנקבעה בדין ובפסיקה לענין רשויות מינהליות ומחייבת הליך פיטורים בדרך מסויימת הכוללת בין היתר פעולה לפי כללי הצדק הטבעי, שקילת שיקולים עניניים בתום לב ואף מחייבת ללכת בתוואי שנקבע בין היתר בפקודת העיריות (סעיף 171א' וכיוצ"ב). מערכת זו חלה בשים לב למיהות המשיבה שהינה רשות מינהלית שתפקידה וסמכויותיה נקבעו בדין. כמו כן, חלים הכללים ממשפט העבודה הן במישור הקיבוצי כפי שנקבע בחוקת העבודה ובהסכמים הקיבוצים והן במישור האינדבידואלי . מדובר ברבדים שונים החלים במקביל ועל הרשות לפעול בהתאם לאותם רבדים. מדובר במישורים נפרדים שלעיתים יש ביניהם השקה, אך יש ללכת בהם במקביל, ואנו נתייחס להלן למישורים השונים ולנפקותם. .6בכל הנוגע למערכת הסטטוטוריות, סעיף 171א' לפקודת העיריות קובע כי: "עובד עיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171- (1) יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת; (2) רשאי ראש העיריה לפטרו באישור המועצה או ועדה שהמועצה מינתה לכך אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת." מן האמור לעיל, עולה כי במישור הסטטוטורי, פיטורי עובד רשות מקומית, מחייבים קבלת החלטת מועצת הרשות המקומית או ועדה שהיא מינתה לכך, טרם פיטוריו. במישור המינהלי זו שנקבע בפסיקה בענין רשויות המינהל, הרי שחלה על העיריה חובה לפעול בהתאם לכללי הצדק הטבעי (המחייבים אותה ליתן זכות טיעון במקרים מסויימים) בשוויוניות, בהגינות ובתום לב (ואוסרים עליה, ממילא, לשקול שיקולים זרים להפלות וכיוצ"ב) . .7בכל הנוגע למשפט העבודה הרי שכאן חל במישור הקיבוצי סעיף 70לחוקת העבודה הקובע כי: "פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת נסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים, ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף .84" סעיפים 84- 82לחוקת העבודה קובעים את מנגנון יישוב חילוקי הדיעות בין הצדדים, במקרה שבו לא הגיעו הרשות המקומית וועד העובדים להסכמה בענין הפיטורים וקובעים מנגנון של ועדה פריטטית, המורכבת מנציג המרכז ונציג הסתדרות הפקידים ובוררות במקרה שהועדה הפריטטית לא הגיעה להסכמה. לענין זה ראה סעיף 84לחוקת העבודה הקובע: "כל העניינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דיעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז הסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים". כמו כן, חל על הצדדים במישור הקיבוצי, ההסכם הקיבוצי המיוחד - הסכם ההבראה כצדדים להסכמים קיבוציים חלה עליהם חובה לפעול בתום לב ובהגינות (בין היתר מכח סעיף 39לחוק החוזים חלק כללי). במישור האינבידואלי חלים כמובן חובות מכוח דיני החוזים וכן מכח ההסכמים הקיבוציים הכוונה בעיקר לחלקים הנורמטיבים. אף כאן חלה חובת תום הלב וההגינות . .8פיטורי עובד רשות מקומית שלא בהתאם להוראות המערכת הסטטורית מינהלית, מהווה פיטורים בניגוד לדין ועלולות להביא לביטול הפיטורים, ואילו פיטורים שלא בהתאם להוראות המערכת ההסכמית, עשויים בסכסוך קיבוצי מעין זה להביא לביטול הפיטורים. הרובד המינהלי הסטטוטורי. .9אכן צודקת ב"כ משיבה מס' 2כי הטענות העיקריות של המבקשים נסובות על פגמים לכאורה בהליך המינהלי - פגם בהליך השימוע בהרכב הועדה, פגיעה בשוויון, שיקולים זרים וכיוצ"ב. .10טענתה של ההסתדרות לשיקולים זרים אינה נסמכת על מאומה למעט הצו שניתן בבש"א 1980/99 הנ"ל. החלטה זו, שניתנה בדיון ביניים אינה מחייבת את בית הדין, שהרי השתק פלוגתא נוצר אך ורק עת המדובר בקביעה סופית של הערכאה הקודמת, מה עוד שלא נקבע בה כי אכן התקיימו שיקולים זרים, אלא רק כי יש חשש לכך (ולאו דווקא רב משקל). חשש זה בוסס על הראיות שהיו לפני בית הדין אז, אך לא ניתן לבססו על הראיות המצויות בתיק זה. אין להתעלם מכך שבגיבוש רשימת המפוטרים היה מעורב גם הוועד המכיר את העובדים וחזקה עליו שנאבק במלוא עוזו למניעת פיטורים פוליטיים כפי שגם עולה מדבריה של יו"ר הועד. אף בשימוע ישב נציג הוועד ויש להניח כי לו טען לפניו עובד טענה רצינית של פיטורים פוליטיים, היה מונע או מעכב את הפיטורין. כאמור שבעה עובדים הוצאו מהרשימה שצומצמה בסוף המשא ומתן בשיעור ניכר. .11טענת המבקשת בענין פגם בשימוע, נסמכת על שתי החלטות ביניים של בית הדין בבש"א 2295/99, 1980/99, כאמור אין החלטות אלה מחייבות אותנו עתה. לא הוצגו בפנינו ראיות נוספות לפגם לכאורה בשימוע. מאידך פירט ראש העיריה, מר חזן, בתצהירו את הליכי השימוע ואלה נראים ללא פגם משמעותי. נראה כי אכן ניתנה הזדמנות אפקטיבית לכל מפוטר להשמיע את טענותיו והמועצה קיבלה את המידע. ההחלטה שלא לפטר שבעה עובדים מתוך רשימת המועמדים מרמזת כי אכן ניגשה הוועדה אל השימוע באופן עניני ואוביקטיבי ובדעה פתוחה. .12נעיר כי חובת השימוע המוטלת על המשיבה לא הייתה חייבת להתבצע על ידי המועצה כשלעצמה (בג"ץ 290/65 אלתגר נ' ראש העיריה ועירית רמת-גן פ"ד כ (1) 29) והיא רשאית היתה למנות לצורך זה גורם מטעמה - כמו הועדה. ועדה זו אינה בגדר ועדה של המועצה כאמור בדין החייבת להיות בהרכב המתאים לפי סעיף 162לפקודת העיריות, כי אם גוף המשמש בתפקיד הטכני של שמיעת המועמדים לפיטורים והעברת הפרוטוקולים וההמלצות למועצה. מדובר איפוא בסמכות עזר גרידא. המועצה רשאית היתה למנות לביצוע סמכות עזר זו עובדי ציבור ובלבד שלא ראתה עצמה כפותה בהמלצה (ומפרוטוקול הדיון עולה כי אכן לא חשה מחויבת). .13באשר לטענת ההפליה, הרי שלא מצאנו לכך בסיס ולו גם לכאורי. עובדה שבמליאת המועצה, הוזכרו רק מספר שמות ולא נדון ענינם של כל אחד מהעובדים אינה הפליה. אך טבעי שגוף נבחר כמו מועצת העיר המורכב מחברים רבים לא יעסוק באופן פרטני בכל אחד מהעובדים המועמדים לפיטורים, שהרי מדובר בפיטורי צמצום. אף העובדה שמקצת מהעובדים עתרו לבית הדין זה וניתן להם סעד זמני, אין בה משום הפליה שהרי, כל אחד מהעובדים רשאי לעשות כן במישור האינבידואלי ועל כך עוד יורחב הדיבור לקמן. אם נערוך סיכום ביניים, לענין הרובד המינהלי סטטוטורי, הרי שלא הוכח לכאורה, כי נפל פגם בשיקול הדעת של העיריה או כי נפל פגם בהליך הפיטורים. הרובד הקיבוצי הסכמי. .14עלינו לעבור איפוא למישור הקיבוצי. ב"כ המבקשים לא הוכיחה לכאורה כי נפלו פגמים בהסכם ההבראה עצמו עליו היא חתומה. יש לזכור שהמבקשים חתמו הן על ההסכם ההבראה והן על רשימת שמות המפוטרים. זו כאמור נקבעה לאחר משא ומתן ארוך בהשתתפות ועד העובדים שנציג מטעמו ישב ב"ועדת השימוע". יש עוד לזכור שבתהליך המתואר צומצם מספר המפוטרים והועמד על פחות מ- % 50מהמספר אותו נקבה העיריה בתחילת התהליך. הדברים שנאמרו על ידי יו"ר הועד לפיהם כלל המשא ומתן: "צעקות ובכי ובלב כבד אכן חתמנו על ההסכם", משקפים כי אכן היה פה תהליך אמיתי של משא ומתן שהבשיל להסכם ההבראה, שהינו הסכם קיבוצי מיוחד. העיריה פעלה איפוא בהתאם להסכם ההבראה ופיטרה אך ורק את אותם עובדים עליהם הוסכם בהסכם ההבראה . לא מצאנו כי יש עילה לבטל את הסכם ההבראה ולא הוכח כי העיריה פעלה בניגוד להסכם שהרי פיטרה רק את העובדים שעל פיטוריהם הוסכם. העובדה שמספר עובדים עתר לבית הדין, בהליך אינבידואלי , כדי לבטל את פיטוריו, ואף ניתנו החלטות ביניים בהקשר לאותם עובדים אין בה כדי לשנות את המצב. זכותו של עובד לפנות לבית הדין ולטעון כי יש לבטל את פיטוריו. העובדה שמספר עובדים פנו לבית הדין, ולחלקם אף ניתן סעד זמני, אין בה כדי להקנות זכות לאחרים, בפרט נכונים הדברים עת מדובר בצו זמני שניתן. רשאים כמובן העובדים האחרים, לפנות אף הם לבית הדין ואם חסרון כיס מונע מהם להשיג יצוג הולם, ראוי שהמבקשת תסייע בידם. אין בכך בלבד כדי לשנות בשלב זה, את זכויותיהם של העובדים האחרים. הסעד המבוקש צוו עשה זמני. .15כאן נדגיש כי הסעד המבוקש ע"י המבקשת הינו למעשה צוו עשה זמני זאת בהתחשב בכך כי רובם המכריע של העובדים ביחס אליהם מתבקש הצוו סיימו את עבודתם עוד בטרם הוגשה הבקשה לסעד זמני. הסעד הינו איפוא לשנות מצב קיים מעיקרא ולא לשמר את המצב הקיים. דהיינו, הבקשה הינה להחזיר את העובדים שסיימו את עבודתם לעבודה . על כגון דא, מתן צו עשה זמני, אמר בית הדין הארצי לעבודה בעניין מד"י נ' גנץ, בעמ' 164: "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא בית משפט להעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של מבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". הלכה זו חזרה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר של בית הדין הארצי לעבודה דב"ע נא/195-3 , תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל פד"ע כג 274, .275 ההלכה בעניין זה ברורה. אמות המידה למתן צו עשה זמני נוקשות יותר מאלו שבנתינת צו מניעה זמני, מאחר וזוהי אינה בקשה לשמור על מצב קיים אלא לשנותו מעיקר, ולהחזיר את המצב לקדמותו. דהיינו, הבקשה למעשה שבית הדין יפסוק סופית בפלוגתא שבין הצדדים, אם כי לתקופה מוגבלת. נטל ההוכחה מוטל כמובן על המבקשת להראות כי היא זכאית לסעד המבוקש. בשים לב לכך שמדובר בצו עשה, כאמור, לא די בסיכוי לכאורה אלא יש להראות "הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". בשים לב לראיות שבפנינו, בשלב זה, לפחות, ומבלי לקבוע עמדה באשר לתובענה העיקרית, לא הרימה המבקשת את הנטל הכבד המוטל עליו לצורך קבלת הסעד של צו עשה זמני. מאזן הנוחות. .16הנזק שייגרם לעובדים מאי מתן הצו הינו מוגבל ביותר. מחד גיסא, הם רשאים לפנות במישור האינדבידואלי לבית הדין בבקשה לביטול פיטוריהם, מאידך גיסא, התחייב מר חזן בתצהירו (סעיף 86) כי העיריה תשיב לעבודה את העובדים שפוטרו ושפיטורים יבוטלו בעתיד. בדרך כלל הצהרת המעביד על התחייבותו למלא אחר פסק הדין אף אם זה יכפה קיומם של יחסי עבודה היא הצהרה מספקת, ועליה נאמר כי היא: "... מאזנת את האינטרסים של הצדדים בהליך זה לתקופת הביניים, עד למתן פסק הדין הסופי בהליך העיקרי שביניהם..." (דב"ע נא/189-3 בזק חברה לתקשורת נ' איצקוביץ, דב"ע מה/71-3 ממשלת ישראל ואח' נ' גור אריה, פד"ע טז 264). הלכת "גור אריה" אומצה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי ההצהרה כאמור משיגה את האיזון הדרוש ועל כן כאשר ניתנת הצהרה כאמור אין ליתן צו מניעה זמני למניעת פיטורים. .17הנזק לו טוענת המבקשת כצד לסכסוך קיבוצי, הוא פגיעה בתדמיתה ובסמכותה המוסרית כמייצגת העובדים. זהו נזק מופשט ביותר. יש לשוב ולהזכיר כי המבקשת הסכימה לפיטורים בכלל ואף לשמות המפוטרים, והפגינה הסכמתה זו בחתימתה על ההסכם ועל שמות המפוטרים. אם רצונה למנוע בעתיד מקרים שבהם "מרמה" אותה הרשות ומפטרת עובדים "מסיבות פוליטיות" ( מבלי לקבוע כי אכן כך נהגה המשיבה דכאן), הרי היא יכולה להקפיד יותר על התהליכים בטרם הסכמה. .18לעומת הנזק למבקשת ולעובדים, הרי, הנזק שייגרם למשיבה הינו כלכלי ומוחשי ביותר - בין במשכורות שתיאלץ לשלם עתה המשיבה ובין בנזק שייגרם לתוכנית ההבראה שלה. אין אף להתעלם מכך שסביר להניח כי חלק ניכר מהעובדים (ובמיוחד עובדי המחלקה התורנית ומחלקת ליווי תלמידים יתקשו לטעון טענות שיש להן סיכוי של ממש למנוע את ההחלטה לפטרם, וזאת לאור הצורך של העיריה בהבראה וההסכמה לסגור את המחלקה בה עבדו). יש גם לזכור, שהחזרת העובדים שפוטרו משמעה אכיפת יחסי עבודה עשויה לשבש באופן מוחלט את העבודה וליצור מהומה ומבולקה בעיריה ואף לטעת חשש בליבם של כלל עובדיה שמא ימצאו הם מפוטרים חלף העובדים שפוטרו. הנזק שיגרם אפוא למשיבה עולה לאין שיעור על הנזק שיגרם למבקשת ואף מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. סוף דבר. .19הבקשה נדחית. בשולי הגליון מצאנו להוסיף עוד דברים אחדים: שורת הדין הינה כאמור דחית הבקשה אך יש לזכור דבריו של ר' יוחנן: "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו (עשו א.א.) לפנים משורת הדין" בבא מציעא ל' ע"ב. לעיתים יש לפעול לפנים משורת הדין ודברים אלה נכונים מקל וחומר בן בנו של קל וחומר במערכת הקיבוצית של יחסי העבודה שם חלה חובת נאמנות מיוחדת. אכן פיטורים של קבוצה כה נכבדת של עובדים הינה דבר קשה ויש לעשותו בזהירות מרובה . ההסתדרות פעלה תוך הבנת המציאות שנכפתה על העיריה לפטר את העובדים ונתנה יד להליך כואב זה שהיה בלתי נמנע. יש להעריך עמדה ראויה ושקולה זו שהביאה בסופו של דבר לצמצום ניכר של מספר המפוטרים ולכך שכמחציתם הוצאו לפרישה מוקדמת. יש להצטער על כי ראש העיר לא קיבל את ההצעה שהועלתה באולם בית הדין ולא מצא את הזמן והעוז הנדרש כדי לשבת עם מר מורזובסקי ולבחון בצוותא את רשימת המפוטרים. בכך היה יכול להראות קבל עם ועדה את נקיון כפיו וטוהר כוונותיו. יחד עם זאת, לא מצאנו כאמור, בשלב זה, פגם המצדיק ,לפי שורת הדין, את קבלת הבקשה ולפיכך, אין מנוס מלדחותה. אנו שבים ומציעים לראש העיר לשקול את ההצעה הנ"ל וזאת כדי שהצדק יראה ולא רק ייעשה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. חוזההסכם הבראהפיטורים