קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה בזמן ניקוי מכונה: 1. התובעת דבורה שושן ילידת 1980 נפגעה לטענתה בתאונת עבודה ביום 9.7.06, במהלך ניקוי מכונת פלאפל ועתרה לפיצוי בגין נזקי גוף. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, הצדדים הסכימו על שיעור הנכות הרפואית בהתאם לקביעת המל"ל 15% נכות צמיתה בתחום האורטופדי (אגודל יד שמאל). 2. עיקר המחלוקת בשאלת הנסיבות והאחריות לאירוע נשוא התביעה. בסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי: "בתאריך 09/07/2006, בשעה 18:45 לערך, בחנות הפלאפל והשווארמה "אצל קלוד" בנתניה, במסגרת עבודתה, עסקה התובעת בניקוי המכונה ליצירת כדורי פלאפל, כאשר לפתע הגיע בנו הקטין של הנתבע (2) כבן 11 שנים, לחץ על כפתור ההפעלה של המכונה, ידה של התובעת נלכדה במכונה הפועלת ואגודלה השמאלי נקטע חלקית." 3. בתצהיר עדות ראשית (ת/1) מתייחסת התובעת לתקופה בה החלה לעבוד במסעדה של הנתבעים בחודש מאי 2006, להיקף ואופן העסקתה בהכנת סלטים, צ'יפס וכדורי פלאפל, שטיפת כלים, סידור המסעדה בסיום יום העבודה, שעות העבודה בהתאם ליומן אותו ניהלה כמפורט בסעיף 5 לתצהיר. לעניין הנסיבות: "בתאריך 9/7/2006 בשעה 18:40 או בסמוך לכך ניקיתי בהוראתה של דבורה את המכונה לייצור כדורי פלאפל משאריות הבלילה אשר סתמו את השקעים, וזאת לאחר שצורת כדורי הפלאפל אשר יצאה מהמכונה לא היתה יפה. יונתן בנם הקטן של קלוד ודבורה שהיה באותה עת בן 11 הגיע לפתע מאחורי לחץ על הכפתור המפעיל את המכונה וברח. בעקבות הפעלת המכונה ע"י יונתן נתפסה ידי אשר ניקתה את המכונה נלכדה במכונה, והלהב המסתובב במכונה קטע את קצה אגודל שמאל שלי. עובד בשם אסי אשר עבד אף הוא אצל קלוד אסף את קצה האצבע הקטועה מהמכונה והביאה אל אישתו של קלוד דבורה, אשר עמדה באותה עת ליד הקופה. דבורה לקחה את קצה האצבע ונסעה איתי מיידית לבית חולים לניאדו כשידי מדממת." (ראה סעיפים 7-10 לתצהיר). 4. בחקירה נגדית, נדרשה להתייחס לתפקידה במסעדה, ההדרכה וההוראות שקיבלה מהמעביד ובין השאר ניתוק המכשיר מזרם החשמל (עמ' 13 לפרו'). התובעת עומתה עם הגירסה לפיה הילד הקטין של הנתבעים הפעיל את מתג המכונה וברח מהמקום, לטענתה לא היה סיפק בידה למנוע את הפגיעה והיא מכחישה את הגירסה כאילו היא זו שלחצה בטעות על כפתור ההפעלה (עמ' 14 לפרו'). בהמשך הכחישה את הגירסה לפיה עזבה את מקום העבודה לפני האירוע וחזרה למקום עם הפגיעה באצבע ונלקחה על ידי נתבעת 3 לבית החולים. (עמ' 17 לפרו'). 5. בתצהיר משלים מיום 10.1.12 (ת/2), התייחסה התובעת לטיפול הרפואי לו נזקקה בגין הפגיעה, קביעת המוסד לביטוח לאומי לתקופות הנכות הזמנית והצמיתה, קשיי התפקוד הנטענים מאז התאונה וראשי הנזק. במהלך החקירה הנגדית נדרשה לעיסוק ומקומות העבודה מאז התאונה, מחלקת בשר במרכול (עמ' 21 לפרו'). 6. מטעם ההגנה הוגשו שלושה תצהירים. ע.ה/1 אסי נמר עובד של הנתבעים טוען בתצהירו נ/3 כי עבד כטבח בשווארמה "אצל קלוד" כשש שנים בשעות קבועות ואילו התובעת עבדה משעה 10:00 בבוקר עד 15:00, מעולם לא עבדה במשמרת מאוחרת יותר בה הוא עבד והוא לא ראה אותה ביום שהיא טוענת כי התרחשה התאונה. בתצהיר טוען העד כי הבן של הנתבעים לא שהה במסעדה באותו היום ובשולי התצהיר טוען העד כי מכונת הפלאפל חוסמת את הגישה לכפתור ההפעלה (סעיף 11 נ/3). בחקירה נגדית הסתבר כי במהלך השנים היו במקום מספר עובדים מתחלפים, אף שבתחילה טען כי עבד רק עם התובעת (עמ' 24 לפרו'). חזר וטען כי לא זכר תאונה כלשהי כנטען. התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט מהעד, מובילה למסקנה כי מדובר בעדות בלתי מהימנה ומגמתית, כנראה בהתחשב בעובדה כי היה שנים עובד שכיר של הנתבעים. העדות עומדת בסתירה לגירסת התובעת באשר למעורבותו באירוע, גירסה שנמצא לה חיזוק ברישום בזמן אמת בעת ההגעה לחדר המיון בבית החולים: "במיון נתפר חלק עור שנפל, נעשתה חבישה ..." 7. ע.ה/2 קלוד בן דוד - הבעלים והמעסיק של התובעת, מתייחס בתצהירו נ/4 לשעות העבודה ותפקידה של התובעת אשר החלה לעבוד במקום בחודש יוני 2006 ובעת אירוע התאונה לא נכח במקום. בתצהיר מתייחס העד לסדר הפעולות לעניין ניקוי מכונת הפלאפל, כאשר לטענתו מדובר במערבל מפלסטיק אשר אינו יכול לגרום לנזק הנטען וכי הוא מסביר לכל עובד את ההוראות הנדרשות. בחקירה נגדית נדרש לעומס העבודה בחודשי הקיץ, לעובדה כי העסיק את התובעת דוברת צרפתית כעובדת במקום כאשר עיסוקה היה "לנקות שולחנות ולמלא את הסלטים" ולטענתו אף נערך רישום לגבי העובדים במקום, אף שלא צורף לתצהירו. (ראה עמ' 29 לפרו'). העד מכחיש נוכחותו של הבן הקטין במקום האירוע, שמע את פרטי התאונה מפי אישתו: "אישתי אמרה שמה שדבורה אמרה לה, טענה שהלכה לנקות את המכונה של הפלאפל ונחתכה." (עמ' 31 לפרו'). אין לעד הסבר לגבי תוכן המסמכים שנחתמו על ידו בביטוח הלאומי ולטענתו לא ידע על מה חתם (עמ' 32 לפרו'). 8. ע.ה/3 דבורה בן דוד מתייחסת בתצהירה נ/5 למועדים בהם עבדה התובעת במקום ולטענתה ביום התאונה הגיעה לאחר שעות העבודה "כשהיא מדממת וזקוקה לעזרה." (סעיף 6 לתצהיר). העדה לקחה את התובעת לחדר המיון של בית החולים. בתצהיר נטען כי לא מנקים את מכונת הפלאפל במהלך שעות העבודה ולתובעת לא היתה גישה למכונה ולא נתבקשה לנקותה. בחקירה נגדית טענה כי התובעת סיימה באותו יום את העבודה וחזרה אחרי כשעה: "הלכה וחוזרת עם האצבע פצועה." (עמ' 34 לפרו'). העדה עומתה עם הרישום בתיעוד הרפואי והכחישה את תוכן התיעוד בו נרשם כי התובעת נחתכה באגודל ממכונת פלאפל (עמ' 35 לפרו'). 9. בתום שמיעת הראיות, עיון בפרוטוקול, במוצגים (לרבות התמונות שצורפו) ובסיכומי ב"כ הצדדים, נדרשת הכרעה בתשתית העובדתית בבסיס התביעה. אין מחלוקת כי התובעת הועסקה כעובדת שכירה בבית העסק של הנתבעים. מדובר בבית עסק לממכר פלאפל ושווארמה, המשרת לקוחות ברחוב הרצל 8 במרכזה של העיר נתניה ונקרא "אצל קלוד" "CHEZ CLAUDE" (נ/1). התובעת עבדה במקום פרק זמן קצר עד אירוע התאונה בחודש יולי 2006, לטענתה מחודש מאי, לטענת ההגנה מחודש יוני (עמ' 30 לפרו'). יריעת המחלוקת העובדתית בין הצדדים רחבה ובין שני תרחישי הקיצון שוכנעתי לקבוע כי התובעת נפגעה במהלך העבודה אצל הנתבעים. לא נעלמה מעיני הטענה לאי בהירות באשר לסדר הדברים על פני ציר הזמן עובר לפגיעה, ואף לא ברורה נוכחותו של הקטין במקום, אך לא מצאתי להטיל דופי במהימנות גירסת התובעת לעניין גרעין האמת באשר לפגיעה במהלך נקיון מכונת הפלאפל. לגירסת התובעת נמצאו תימוכין בתיעוד הרפואי בזמן אמת (בית החולים לניאדו), תאור התאונה במסמכי המוסד לביטוח לאומי (החתומים על ידי המעביד נתבע 2). לא סביר בעיני כי התובעת רקחה מזימה ועלילת שווא כנגד הנתבעים כאילו נפגעה במקום אחר וחזרה למקום העבודה כנטען. לא מצאתי לקבל את גירסת ההגנה המתבססת על הכחשה גורפת, נסיון להרחיק את התובעת מזירת הארוע בלוח הזמנים, גירסה רצופה סתירות, פריכות ואי דיוקים (הן לעניין שעות העבודה, מספר העובדים, הגדרת התפקיד) ובעיקר עומדת בסתירה לראיות התביעה להגיון ולשכל הישר. 10. התובעת ניהלה יומן עבודה אשר צורף לתצהירה, משקף את שעות העבודה והיקפה ובשים לב לטיב ואופן התנהלות מקום העסק, מתייחסת בתצהירה: "עבודתי כללה הכנת סלטים, צ'יפס וכדורי פלאפל, שטיפת כלים ומכונות וסידור המסעדה בסיום יום העבודה." (סעיף 2 לתצהיר ת/1). המעביד אשר טוען כי היה כרטיס עבודה לכל עובד, לא הציגו ולא הביאו כראיה אשר יהיה בה כדי לתמוך בטיעוניו. מבין שתי הגירסאות העובדתיות שנשמעו, עדיפה בעיני גירסת התובעת: "לעיתים קרובות נדרשתי על ידי דבורה (אשתו של בעל המסעדה קלוד) לנקות את השקעים של המכונה אשר מיועדים ליצירת תבנית כדורי הפלאפל וזאת כאשר נתקעה בלילה (עיסה) אשר פגמה בצורה של כדורי הפלאפל." (סעיף 6 לתצהיר), על פני גירסת הנתבעים אשר לטעמם מדובר בניקיון של מיקסר ביתי שאין צורך בהדרכה כלשהי לגבי אופן ביצועו. הפגיעה היתה בשעות אחר הצהרים המאוחרות, כאשר לא ברור האם הופעלה המכונה על ידי בנם הקטין של הנתבעים או החלה לפעול בלא כל קשר במהלך עבודות הניקיון. התובעת הובהלה לחדר המיון על ידי נתבעת 3, על כך אין חולק. הפרטים שנמסרו מיד עם קבלתה באו מפי הנתבעת 3, שכן במספר רב של מקומות בגליון טיפולים נרשם כי התובעת דוברת צרפתית בלבד, אינה דוברת עברית ואינה מבינה או מתקשרת. בתעודת חדר המיון של בית החולים לניאדו נרשם ביום התאונה 9.7.06 בשעה 19:00: "נפגעה באגודל תוך מכונת ביצוע הפלאפל ... ... תפירת חלק עור שנפל ..." בסיכום האישפוז בדו"ח הסיעודי בתיעוד הרפואי של בי"ח לניאדו מיום 10.7.06: "בת 26 התקבלה ממיון אורטופדי לאחר שנפצעה ממכונת פלאפל." תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 13.7.06 חתומה ע"י רופא המשפחה: "נחתכה על ידי מכונת פלאפל." 11. המעסיק, קלוד בן דוד, נתבע 2 - מאשר חתימתו ביום 24.7.06 על טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה לביטוח הלאומי שם נרשם בפרק תאור הפגיעה: "האגודל נחתך ע"י מכונת פלאפל." (נספח ג' לתצהיר התובעת). הנני דוחה מכל וכל את גירסתו בחקירה הנגדית לפיה לא ידע או לא הבין על מה חתם, כמו גם את שלל הטענות שנשמעו מפיו ומפי רעייתו בכל הקשור להעסקת התובעת, וכן התייחסותם להוראות והדרכה: "אין מה ללמוד בשביל לנקות שולחנות." (עמ' 30 לפרו'), תקינות מכונת הפלאפל "המכונה תקינה ועובדת מצויין, עד עכשיו עובדת מצויין ... אני בעצמי טכנאי. יש לי תעודות של חשמלאי מומחה בצרפת." (עמ' 32 לפרו'). 12. בסופו של יום מצאתי לקבוע כי התובעת נפגעה במהלך עבודתה אצל הנתבעים כאשר הועסקה בניקיון של מכונת פלאפל, אשר היתה מחוברת לזרם החשמל, הופעלה ופגעה באגודל יד שמאל. שאלת האחריות של הנתבעים נגזרת מקיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית אשר אינה שנויה במחלוקת במסגרת יחסי עובד ומעביד. הפרת החובה והקשר הסיבתי לנזק, עומדים במבחן נסיבותיו של תיק זה בהתאמה להלכה פסוקה לפיה יש להקפיד דווקא עם המעביד ולהקל במידה רבה עם העובד, שכן המעביד הוא המופקד על מקום העבודה ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה יהיו בטוחים ובעיקר כי נוהלי העבודה יבוצעו הלכה למעשה, וכי העובד יודרך כראוי כיצד לבצע את עבודתו. (ראה בין השאר ע"א 530/70 רביבו נ' חב' החשמל ). במכלול הנסיבות שוכנעתי כי סביבת העבודה, שיטת העבודה, הדרכה והקפדה על ביצוע הוראות בטיחות בשטח לא נתקיימו מבחינת הנתבעים. בתיק זה לא ברור אלו אמצעי בטיחות ו/או הדרכה קיבלה התובעת מהמעביד ועוד פחות ברורה שאלת יישומם בזמן אמת ובעיקר אין כל התייחסות לאמצעי מיגון למכונה נשוא התביעה. מימצאים אלה יש בהם כדי לאבחן את הנסיבות המייחדות את האירוע נשוא כתב התביעה מפעולה שיגרתית וסיכון רגיל אותו לא היה על מעביד סביר לצפות ולמנוע. 13. גם אם מדובר בהתנהגות רשלנית לכאורה מצד עובד, בנסיבותיו של תיק זה, כאשר לא ברור כיצד הופעלה המכונה, אין בכך כדי לשלול את חובת הזהירות המוטלת על הנתבעים, שכן התרחשות הנזק בנסיבות, עומדת במבחן הציפיות הן במישור הפיזי והן במישור הנורמטיבי ולא מצאתי כי מדובר כאן בסיכון מן הסוג השולל קיומה של חובת זהירות. 14. אשם תורם: התובעת הועסקה במקום מזה חודשיים, נדרשה מידת זהירות גם מצידה בכל הקשור בהפעלת המכונה ובעיקר זהירות יתרה בעת פעולות הנקיון, קרי הפסקת זרם החשמל על ידי ניתוק כבל החשמל עובר לתחילת הפעולה. המבחן שנקבע בפסיקה לעניין אשם תורם כולל את המבחן של האדם הסביר, קרי האם אדם סביר היה נזהר יותר מאשר הנפגע, כמו גם מבחן האשמה - העמדת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם של מעשיו ומחדליו של כל צד. במקרה הקונקרטי, בשים לב לאופי הסיכון ובשיקלול כל הנתונים מצאתי לקבוע אשם תורם של התובעת בגבולות 20%. 15. גובה הנזק: התובעת ילידת 1980, רווקה, עלתה לישראל מצרפת יחד עם אמה ואחיותיה בשנת 2004. הנכות הרפואית המוסכמת 15% בגין קטיעה חלקית של אגודל יד שמאל. בהתאם לקביעה של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, 15% נכות בגין סעיף ליקוי 43 (1) (ב): "קטיעת שני גלילים או גליל וחצי של אגודל יד שמאל." הועדה הרפואית לא הפעילה את תקנה 15 שכן קבעה כי התובעת מסוגלת לחזור לעבודה וממארג הראיות שבאו בפני לרבות תלושי שכר לפני ואחרי התאונה שצורפו לתצהיר התובעת, עולה כי התובעת השתלבה חזרה במעגל העבודה. בשים לב לטיב הפגיעה, גילה ועברה התעסוקתי - הגריעה מכושר ההשתכרות אינה עולה על 10%. 16. חישוב הנזק: הכנסה רבע שנתית של התובעת בעת אירוע התאונה בהתאם להצהרה למוסד לביטוח לאומי 10,755 ₪. לאחר שבדקתי, בחנתי ושקלתי את מלוא הנתונים לרבות הנספחים לתצהיר, מצאתי לקבוע כי התובעת זכאית להפסד הכנסה מלא למשך חודשיים, הפסד הכנסה חלקי למשך 6 חודשים נוספים. בהתחשב בעובדה כי שכרה השתבח מאז התאונה, אין ראיה להפסדי הכנסה נוספים לעבר. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והתובעת זכאית להחזר הוצאות ישירות מהמוסד לביטוח לאומי. לא שוכנעתי כי באו בפני ראיות לצורך עזרה וסיעוד כנטען בסיכומי התובעת ובוודאי לא ראיות לעניין היקף ועלות הנזק הנטען. לא מצאתי לקבל את טיעוני ב"כ התובעת בסיכומיו לפסיקת פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד על בסיס 20% נכות תפקודית מבסיס שכר של 4,100 ₪, שכן לא שוכנעתי כאמור כי יש בנכות הרפואית משום פגיעה ו/או גריעה מכושר ההשתכרות בהיקף הנטען. לתצהיר התובעת צורפו קבלות ומצאתי לפסוק חלק מההוצאות וכן עזרה בתקופה הסמוכה לתאונה. התובעת זכאית לפיצוי גלובלי על דרך האומדנה בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד וכן פיצוי בגין כאב וסבל. 17. ראשי הנזק: הפסד הכנסה מלא וחלקי 32,800 ₪ הוצאות וסיעוד בתקופה הסמוכה לתאונה 6,000 ₪ אובדן כושר השתכרות לעתיד 70,000 ₪ כאב וסבל 40,000 ₪ סה"כ 148,800 ₪ 18. בהתאם לחלוקת האחריות יש לנכות אשם תורם בשיעור 20%. היתרה לפיצוי 119,040 ₪. מסכום הפיצוי יש לנכות את תגמולי המל"ל ששולמו לתובעת בגין התאונה נשוא התביעה - דמי פגיעה, קיצבת נכות זמנית ומענק. החובה להוכיח את היקף הניכוי הוא על הנתבעים אשר אמורים היו לצרף תעודת עובד ציבור עדכנית של המל"ל (ראה סעיף 1 להחלטה מיום 7.7.10). 19. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך שנקבע בסעיף 18 לפסק הדין בניכוי תגמולי מל"ל, בצרוף הוצאות משפט וכן לשאת בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מגובה יתרת הפיצוי לתשלום. תאונות עבודה עם מכונהתאונת עבודה