קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון תביעה אחרי קדם משפט: .1בקשה לאפשר למבקשים לתקן את תביעתם על-ידי הוספת סעיפי המשנה ט'-י"ד לסעיף 4בכתב תביעתם. המשיבים מתנגדים לבקשה משני טעמים עיקריים והם: - (א) הבקשה הוגשה אחרי שנסתיימו הליכי קדם המשפט בתיק, הצדדים עברו לשלב שמיעת הראיות ואף החלו בשמיעתן. (ב) התיקונים המבוקשים עולים בצורה ברורה מהחומר הרפואי שהמשיבים העמידו לרשות המבקשים, זמן רב לפני סיום הליכי קדם המשפט, כך שהמבקשים היו יכולים להביא את בקשתם לפני תום קדם המשפט, כי העובדות שמבקשים להוסיפן לכתב תביעתם היו בידיעתם. .2תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963[1] ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984[2] קובעת לאמור: "לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט. זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין." מכאן ברור שכוחו של בית המשפט לדון בבקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם המשפט, הינו מוגבל והוא תלוי בקיומו של טעם מיוחד ומאידך גיסא, ההיענות לבקשה והתרת התיקון דרושים על-מנת למנוע עיוות הדין. משום כך, נהגו בתי המשפט בפחות ליברליות כלפי בקשות שהוגשו אחרי סיום קדם המשפט מאשר בבקשות שהוגשו טרם סיומו, ובצדק, כי אחרת, היו מרוקנים את מוסד קדם המשפט מתוכנו ומסכלים את מטרותיו של מתקין התקנות שמאחורי מוסד זה. .3ואולם טוענים באי-כוח המבקשים, כי אמנם החומר העובדתי אודות הניתוח והמכשירים שהשתמשו או שלא השתמשו בהם, אכן הועמד לרשותם עלידי המשיבים לפני תום שלב קדם המשפט, אם הם לא יכלו, בהיותם חסרי השכלה וידע רפואים, לעמוד על מלוא משמעותו של חומר זה והמסקנות המתבקשות ממנו בלי עצה רפואית של מומחה, רק כאשר חזר המומחה הרפואי שלהם מחוץ-לארץ והוא הבהיר להם משמעות זו והסביר להם את המסקנות שיש להסיק ממנו, הם הבינו אותם וידעו כי יש צורך בהוספת התיקונים המבוקשים. עוד טוענים באי-כוח המבקשים כי הם סברו, שמבחינה משפטית די היה כאמור בסעיף 4הנ"ל וביתר טענותיהם שבכתב התביעה הנוכחי על-מנת לענות על התיקונים המבוקשים, אולם, בישיבה האחרונה הם נוכחו לדעת שבית המשפט איננו סבור כך, וכי יש צורך לחדד ולמקד את טענותיהם כפי שמפורט בתיקונים המבוקשים על ידם. .4לעניות דעתי, יש לקבל את נימוקיהם הנ"ל של המבקשים כטעמים מיוחדים המצדיקים את השימוש בסיפא של תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 1984ולהתיר את התיקונים המבוקשים, כאשר גם ברור שאי התרת התיקונים האלה, לא רק שתמנע מבית המשפט לדון ולהכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת. אלא שהיא גם תגרום עיוות דין למבקשים. במקרה הנוכחי מדובר בחומר רפואי רב, הן מבחינה עובדתית והן מבחינת המסקנות שיש להסיק ממנו, חומר זה איננו מקיף רק את הניתוח, אופן ביצועו, השאלה אם היתה חובה לבצעו אם לאו ואילו שיקולים שברפואה עומדים מאחורי עמדה זו או אחרת, אלא שחומר זה מקיף גם אלו מכשירים השתמשו בהם ואלו מכשירים היה צורך להשתמש בהם והתוצאות המתבקשות מכך, שאין לדבר על הספרות הרפואית הכלולה באותו חומר. לכן, בדוננו בבקשה דנן, אין להתעלם מכל אלה, ומאידך גיסא יש להביא בחשבון שהמבקשים ובאי כוחם אינם מיומנים להבין את המשמעות המקצועית של החומר הנ"ל ולעמוד על המסקנות העולות ממנו. דברים אלו ניתנים בידיהם של הרופאים המומחים לכך. לכן אם טעו באי-כוח המבקשים בניסוח כתב התביעה בשאלות כגון אלו, יש, לדעתי, לאפשר להם לתקן טעות זו על-מנת למנוע עיוות דין למבקשים. אין לי גם ספק שהמבקשים בנסיבות אלו פעלו בתום לב. .5לבסוף. אבקש להוסיף לנימוקים דלעיל את הנימוקים האלה: - (א) המדובר כאן בתיקונים שמהווים חלק ממערכת העובדות שבכתבי הטענות, אין בהם משום שינוי עילה או יצירת עילה חדשה. לכן אין בהם משום הכבדה על המשיבים או הפתעה להם. (ב) התיקנים המבוקשים אינם אלא חידוד טענות קיימות ופירוטן בצורה ספציפית יותר. (ג) אני סבור שהבקשות לתיקון כתבי הטענות זכו ממתקין תקנות סדר הדין האזרחי ליחס שונה ומעדיף מיחסו לבקשות הביניים למיניהן, יחס זה בא לידי ביטוי בתקנה 92לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984[2] (תקנה 97בתקנות הקודמות) [1]. כאשר העניק לבית המשפט או לרשם סמכות ושקול דעת רחבים להתיר את תיקונם בכל עת ובתנאים הנראים צודקים כאשר תיקונים אלו נעשים לפי הצורך על-מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, דבר שלא זכו בקשות הביניים האחרות. (ד) על כן אנו רשאים להסיק כי כאשר המדובר בבקשה לתיקון כתבי טענות, להבדיל מבקשות ביניים אחרות, יש לנהוג כלפיה בפחות חומרה, אף אם בקשה כזו הוגשה אחרי תום קדם המשפט ובלבד שהיא ממלאה אחרי התנאים שמנינו לעיל. כי בסופו של דבר. מדובר בבקשה שמטרתה להביא להכרעה במחלוקת האמיתית שבין בעלי הדין ולמנוע עיוות דין. (ה) לכן בבואנו לדון בבקשה לתיקון כתבי טענות, אף אם הוגשה אחרי סיום קדם המשפט, אין להתעלם מתקנה 92לתקנות הנ"ל. ויש לדון בבקשה ולבחון אותה כששתי התקנות הנ"ל, תקנה 92ותקנה 149(ב) עומדות שתיהן לנגד עינינו. לפיכך אני מקבל את הבקשה ומתיר למבקשים לתקן את כתב תביעתם ע"י הוספת סעיפי המשנה, ט'-י"ד לסעיף 4שבכתב התביעה. כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 7ימים וכתב ההגנה המתוקן יוגש תוך 15יום מהיום. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה, ובסך 5000שקלים שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה. קדם משפטתיקון כתב תביעה