קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקצוב גני ילדים מוכר שאינו רשמי: מבוא העותרת מס' 1 (להלן-העותרת), חברה בע"מ המפעילה ומנהלת גן ילדים, "המכללה לגיל הרך", כמוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי. העתירה במקורה הוגשה לקבלת צווים כנגד העירייה בנושאי חיובי ארנונה ותקצוב בעניינם של שתי העותרות, בטרם דיון לגוף העתירה הגישו הצדדים הודעה על הסכם פשרה בו הסכימו הצדדים על עיקר המחלוקת ביניהם, מלבד מחלוקת אחת הקשורה בעותרת ובתחולת סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג- 1953 על גני ילדים (להלן-חוק חינוך ממלכתי או החוק). הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין, כאשר נקבע כי פסק דין בעניין השאלה שבמחלוקת יינתן לאחר סיכומי הצדדים. השאלה המשפטית הטעונה הכרעה היא: האם מחויבות הרשויות המקומיות לתקצב, בדומה לבתי הספר, גני ילדים "מוכרים שאינם רשמיים" בשיעור יחסי לתקצוב שהן מעבירות לגני ילדים "רשמיים", וזאת מכוח סעיף 11א לחוק חינוך ממלכתי ותקנה 9 לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד-1953 (להלן- תקנות החינוך הממלכתי או התקנות). אין מחלוקת כי סעיף 11א' הנ"ל, אינו עושה הבחנה מפורשת בין בתי ספר לבין גני ילדים ומכאן שמדובר בפרשנות החוק ובתכליתו כשכל צד מנמק מדוע יש להעדיף את עמדתו. העותרת טוענת כי סירוב המשיבה להשתתף בתקציבה מהווה חריגה מסמכות. דיון כבר בפתח הדיון אבהיר כי בחרתי להתייחס גם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שצורפה לתשובת המשיבה, משום שהעותרת לא התנגדה לכך בסיכומיה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה עוסקת בשאלה משפטית זהה לשאלה המשפטית העומדת לדיון בעתירה זאת, והיא הובאה במסגרת עת"מ 8738-08-10 אשר הדיון בה טרם הוכרע. המסגרת הנורמטיבית והיסטורית החקיקה ביום 21.5.07, התקבל בכנסת תיקון מס' 7 לחוק חינוך ממלכתי, לפיו זכאי מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי להשתתפות הרשות המקומית בתקציבו, בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציבי מוסדות חינוך רשמיים דומים בתחומה. השיעור היחסי שנקבע, הינו שיעור השתתפות המדינה היחסי בתקציבי שעות הלימוד של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. תיקון זה מוכר בשם "חוק נהרי" והוא מופיע בסעיף 11א לחוק חינוך ממלכתי ועל פי דברי השר נהרי יוזם התיקון לחוק, התיקון נועד לחול על בתי ספר מבלי שהוא מזכיר גני ילדים בדבריו (ראו דברי הכנסת מיום 7.5.2007 עמוד 1). וכך קובע סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי: "(א) קבע השר, לפי סעיף 11, סדרים ותנאים להשתתפות המדינה בתקציבי שעות הלימוד של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, בשיעור יחסי להשתתפות המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים (בסעיף זה - ההסדר הקובע), תשתתף רשות חינוך מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים הפועלים בתחומה, לפי ההסדר הקובע... (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של רשות חינוך מקומית לקבוע שיעור השתתפות בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, כולם או חלקם, העולה על השיעור בהסדר הקובע, והיא רשאית לעשות כן גם לגבי רכיב מהרכיבים להשתתפות בתקציב לפי סעיף זה". השאלה בה עסקינן הינה- האם הסעיף הנ"ל חל גם על גני ילדים, מוכרים לא רשמיים או במילים אחרות האם סעיף החוק מוחל רק על בתי ספר או שמא יש לראות המושג "מוסדות חינוכיים" ככולל גני ילדים ובתי ספר. על סמך התיקון לחוק החינוך הממלכתי הותקנו תקנות החינוך הממלכתי, כך שתקנה 9 קובעת הסדר לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות מוכרים שאינם רשמיים. וכך קובעת תקנה 9 לתקנות החינוך הממלכתי: "(א) המדינה תשתתף בתקציב שעות הלימוד של מוסד חינוך מוכר (להלן - השתתפות המדינה), שמתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה 3 ובכלל זה לימוד תכנית היסוד; השתתפות המדינה תהיה בשיעור של 75% מתקציבי שעות הלימוד של מוסד חינוך רשמי דומה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מוסד חינוך שהגיש בקשה לתמיכת המדינה ואין מתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, יהיה שיעור השתתפות המדינה כמפורט בתקנת משנה (ג): (1) הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות-כלכליות מגוונות; (2) ממוצע הדירוג החברתי-כלכלי של התלמידים הלומדים במוסד חינוך, אינו עולה על חצי סטיית תקן מהממוצע המשוקלל של הדירוג החברתי-כלכלי של התלמידים הלומדים במוסדות חינוך בתחום רשות החינוך המקומית שבה מצוי מוסד החינוך; הממוצעים האמורים ייערכו בידי משרד החינוך, הממוצע היישובי יפורסם באתר האינטרנט שלו... (ה) מצא המנהל הכללי של משרד החינוך כי מוסד חינוך נוקט מדיניות הרחקת תלמידים לצמיתות בשל הישגים לימודיים, הנוגדת את סעיף 12ב לחוק הלימוד, תישלח התראה בכתב לבעל המוסד ואם לא תוקן האמור בתוך 30 ימים, יופחת שיעור ההשתתפות שמוסד החינוך זכאי לו לפי תקנות אלה ב-5% נוספים. (ו) תקנה זו לא תחול על כיתות י' עד י"ב". מהתקנה הנ"ל עולה כי מוסד חינוכי מוכר לא רשמי המבקש השתתפות בתקציבו חייב לעמוד בתנאים הקבועים בתקנה זאת. לאחר ניתוח טענות הצדדים אני סבור כי על פי התכלית הראויה של החוק והתקנות צודקת המשיבה וסעיף 11א' הנ"ל לא חל על גני ילדים ותמיכה לכך אני מוצא במושגים בהם השתמשו המחוקק ומתקין התקנות. בסעיף 11א' לחוק ובתקנה 9 נעשה שימוש במונח "שעות לימוד" המתאים יותר לפעילות בית ספרית מפעילות גן ילדים. תקנה 9(ב)(1) מגדירה כחלק מהתנאים למוסד הזכאי לתקצוב, קיום "מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות...", מיותר לציין כי בגני ילדים, ככלל, בניגוד לבתי הספר, לא נבחנות יכולות למידה כי אם כישורי למידה המונהגים בעיקר על פי קביעת הגננת ועל פי התוויה כללית של משרד החינוך, זאת ועוד, בגני ילדים חסרים מדדי הערכה, כגון מבחנים, אשר תוצאותיהם יכולות להעיד על יכולת הלמידה של התלמיד. תקנה 9(ה) קובעת כדלקמן: "מצא המנהל הכללי של משרד החינוך כי מוסד חינוך נוקט מדיניות הרחקת תלמידים לצמיתות בשל הישגים לימודיים, הנוגדת את סעיף 12ב לחוק הלימוד, תישלח התראה...". מהעולה בתקנה הנ"ל, ברי כי היא מכוונת רק לבתי ספר ולא לגני הילדים, בין השאר משום שעל פי תקנות שהותקנו על פי חוק הלימוד-תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים), התשס"ה- 2004, נקבע מפורשות בתקנה 2 כי התקנות הנ"ל חלות רק על תלמידים בכיתות א'-י"ב. חיזוק משמעותי לפרשנות זו אני מוצא בדרך בה מפרשים שר החינוך ומשרד החינוך את המצב הנורמטיבי כמתואר מפי היועץ המשפטי לממשלה ואזכיר כי משרד החינוך הוא הגוף האחראי על תקצוב מוסדות הלימודים לרבות גני ילדים שהוכרו כמוסד חינוכי לא רשמי, כמו במקרה של העותרת ואפנה בעניין זה לספרו של פרופ' אהרון ברק פרשנות במשפט (כרך שני- פרשנות חקיקה), עמוד 799: "על בית המשפט להתחשב בפירוש שנתנו גורמי שלטון (ועדה מוסמכת של הכנסת, רשות מוסמכת במסגרת הרשות המבצעת) להוראת החוק. אין לומר כלל, כי פירושם שלהם אינו רלוואנטי ואין בו כדי להעלות או להוריד. נהפוך הוא: רשות שלטונית המופקדת על ביצועו של חוק מתמחה בו, יודעת יפה את כוחו ומגבלותיו, וערה למלוא הבעיות שכל פירוש אפשרי יעורר. על-כן, על בי המשפט להטות אוזן לפירושה של הרשות המבצעת את החוק ולהערותיה". על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה-שלא נסתרה עובדתית, קיימות שיטות תקצוב שונות לבתי הספר ולגני הילדים. במשך השנים מאז חוקקו סעיף 11א ותקנה 9, פעל משרד החינוך באופן עקבי ושיטתי ובמסגרת ההסדרים לתקצוב גני ילדים, הוא אינו מתקצב את גני הילדים בתקציבי שעות לימוד (להבדיל מבתי הספר). התקצוב מתייחס לשכר הגננת, שכר הסייעת לגננת ורכיב קבוע - והתקציב מועבר פר תלמיד. בשיטת תקצוב זאת אין כלל התייחסות לתקציב עפ"י נוסחה של שעות לימוד (המוזכרת בסעיף 11א' לחוק), נוסחה לפיה מחושב התקציב בבתי הספר. היועמ"ש מוסיף וטוען כי שיטת תקצוב זאת של גני הילדים, המיושמת בפועל ע"י משרד החינוך, שונה בעליל מההסדר הקבוע בתקנה 9 לתקנות, הן מבחינת דרך החישוב והן מבחינת גובה ההשתתפות והיא מעידה על כך כי משרד החינוך לא ראה בתקנה 9 לתקנות כחלה על גני ילדים ופועל יוצא מכך כקובעת אף את אמת המידה להיקף התקצוב של הרשות המקומית במנגנון שהוסדר בסעיף 11א לחוק. דרך זו, משקפת לדעתי את הפרשנות הראויה לפי המפורט בסעיף 11א בשילוב עם תקנה 9 ודרך פעולתו של משרד החינוך במקרה זה כגוף האמון על ביצוע החוק והאחראי על תקצוב הרשויות המקומיות, מראה כי יש להעדיף פרשנותו של היועץ המשפטי והמשיבה. למעשה עיון נוסף בסעיף 11א' (א) מראה כי המחוקק קבע מעין נוסחה, הסעיף נפתח במילים "קבע השר... סדרים ותנאים להשתתפות" ומיד לאחריו ורק עקב כך נקבעת מחויבות העירייה במילים "תשתתף רשות חינוך מקומית", דהיינו גם מקשר זה ניתן לראות כי חובת השתתפות העיריה קמה לפי קביעת השר ובמקרה זה ובמשך כל השנים, קבע השר כי תקציב גני הילדים הלא רשמיים לא ייקבע מכח סעיף 11א' לחוק ולכן אין חובה על הרשות המקומית להשתתף בתקציבו של גן ילדים לא רשמי, נוכח סעיף 11א לחוק ותקנה 9 לתקנות. בטרם סיום אציין כי כמובן שאין מניעה כי רשויות מקומיות שחפצות בכך, יתמכו בגני ילדים מוכרים שאינם רשמיים, (ראו למשל סעיף 11א (ב) לחוק). סיכום לא מצאתי במדיניות הננקטת על ידי המשיבה/עירייה חריגה מסמכות, חוסר סבירות, או כל פגם חוקי אחר המצדיק התערבות של בית משפט זה. לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את העתירה ומחייב את העותרת 1 לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום. ארנונהקטיניםגן ילדים / פעוטון / משפחתון