קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת ערעור באיחור לבית המשפט לענייני משפחה: .1ערעור זה, מתייחס להחלטת כב' הרשמת של בית משפט זה (השופטת ש. דברת), על פיה דחתה את בקשת המערער, להאריך לו את המועד, להגשת ערעור, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, שחייב את המערער, בתשלום מזונות לאשתו ולילדיו (המשיבים). .2ביום - 22.12.98, ניתן פסק דין, בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (כב' השופטת י. אחימן), על פיו, חוייב המערער, לשלם את מזונות המשיבים, בסכום כולל של - 364, 5ש"ח לחודש. פסק הדין הנ"ל, ניתן בהעדר הצדדים, והשופטת הורתה, למזכירות בית המשפט, להמציא לצדדים, עותקים מפסק הדין, בדואר רשום. ביום - 17.3.99, היינו, כמעט שלושה חודשים, לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, הגיש המערער, בקשה, לבית משפט זה, בה ביקש, להאריך את המועד, להגשת הערעור על פסק הדין, עד לאותו יום. בבקשה להארכת המועד, ציין המערער כי פסק הדין, התקבל במשרדו של עו"ד ראש, ב"כ המבקש "מספר שבועות" לאחר שניתן, ומאחר ועו"ד ראש מייצג את המערער, מטעם לשכת הסיוע המשפטי, פנה עו"ד ראש ללשכת הסיוע המשפטי בירושלים, כדי לקבל אישור להגשת ערעור. מתן אישור זה, נמשך "זמן רב", בשל קשיים ביורוקרטיים מצד הסיוע המשפטי, ומשהגיע האישור, הוגש הערעור, ביחד עם הבקשה, להארכת המועד. המשיבים, שנתבקשו להגיב, לבקשת המערער, להארכת המועד, התנגדו לבקשה. כב' הרשמת, החליטה, ביום - 15.4.99, כי ב"כ המערער, יודיע לבית המשפט, מהו המועד המדוייק בו נתקבל פסק הדין במשרדו, ומהו המועד בו פנה ללשכת הסיוע המשפטי, ומתי נתקבל האישור, מלשכת הסיוע המשפטי, להגשת הערעור. ב"כ המערער השיב, כי פנייתו ללשכת הסיוע המשפטי, לקבלת אישור להגשת הערעור, נעשתה ביום - 3.1.99וב - 21.1.99והאישור האמור הגיע לידיו ביום - 25.2.99, למרות שלשכת הסיוע המשפטי, טענה, שהיא שלחה את האישור האמור, ביום - .31.1.99 לאור האמור בהודעת ב"כ המערער, החליטה כב' הרשמת, לדחות את בקשת המערער, להארכת המועד. נימוקיה היו, כי אם ב"כ המערער, טוען, כי פנה לראשונה, ביום - 3.1.99 ללשכת הסיוע המשפטי, כדי לקבל אישור להגשת ערעור, המסקנה היא, שדבריו בבקשה, כי פסק הדין, התקבל במשרדו, "מספר שבועות" לאחר שניתן, אינם מתאימים למציאות. שכן, הפנייה ללשכת הסיוע המשפטי, היתה כ - 13ימים, לאחר מתן פסה"ד. זאת ועוד, לשכת הסיוע המשפטי, אישרה, שהאישור להגשת הערעור ניתן עוד ביום 31.1.99, ואם כך - מדוע הוגש הערעור רק ביום - 17.3.99, היינו כשישה שבועות לאחר מכן? וגם אם נכונה, טענת ב"כ המערער, שקיבל את אישור לשכת הסיוע המשפטי, להגשת הערעור, רק ביום - 25.2.99, מדוע המתין עד יום - 17.3.99, להגשת הערעור. משלא קיבלה כב' הרשמת, הסברים למחדלי ב"כ המערער, שהניחו את דעתה, היא דחתה את הבקשה. .3לענין ההכרעה בערעור, אציין את השיקולים, שהדריכו אותי בהחלטתי: (א) צד המיוצג ע"י עורך דין, בעקבות הפנייה ללשכת הסיוע המשפטי, אין לו זכויות יתר, לעומת צדדים אחרים. עליו לעמוד בכל החובות ובכל המועדים, המוטלים על כל מתדיין. אם יש צורך בקבלת אישורים פורמליים, לשכת הסיוע המשפטי צריכה לארגן את סדרי עבודתה כך, שהאישורים לא יתעכבו, כדי שהצדדים הזכאים לסיוע משפטי, לא יינזקו, בגלל איחור בפנייה לבית המשפט. (ב) המועד להגשת ערעור, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, הוא ארבעים וחמישה ימים. אם עו"ד ראש טוען, שהוא פנה ביום - 3.1.99, ללשכת הסיוע המשפטי, כדי לקבל אישור, להגשת הערעור, המסקנה היא, שלכל המאוחר, באותו יום, הוא כבר קילב את פסק הדין, של בית המשפט לענייני משפחה. אם כך, המועד האחרון, להגשת הערעור, היה, ביום - .17.2.99 על פי האישור בכתב, מאת לשכת הסיוע המשפטי, המצוי בתיק, כבר ביום - 31.1.99, שלחה הלשכה אישור לעו"ד ראש, להגיש את הערעור. אם כך, האישור, הגיע לעו"ד ראש, בתוך התקופה, שניתן היה להגיש את הערעור. כאמור לעיל. עו"ד ראש טוען, שקיבל את האישור רק ביום 25.2.99ואין לכך כל הסבר. (ג) עלי להעיר בצער, כי ככל שהתרשמתי, אי-הסדר מצוי אצל עו"ד ראש ולא בלשכה לסיוע משפטי. בערעור זה, הוריתי לב"כ הצדדים להגיש את סיכומיהם בכתב. עו"ד ראש הגיש סיכומים בכתב - אותם הכתיר, משום מה, בכותרת "עיקרי טיעון" - ובסיכומים אלה, לא התייחס כלל, לנושא הערעור, היינו, הארכת המועד. כל הסיכומים מתייחסים, לערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, לגופו של ענין. עו"ד ראש, ידע היטב, שערעור זה, - שהוא עצמו הגישו - מתייחס אך ורק לשאלת הארכת המועד ולמרות זאת, בסיכומיו, לא התייחס אפילו במילה אחת, לענין זה. (ד) בהמרצה 513/77 (בוסקילה נ' משרד החינוך והתרבות) פד"י כרך ל"א, חלק שלישי, עמ' 447, ליד אות השולים ג') אמר כב' הנשיא זוסמן: "אפילו רצינו להכיר בטעות משרדית כ"טעם מיוחד", חובת הפרקליט המצהיר היתה להסביר טעות משרדית זו מהי, ובית המשפט היה למד מי טעה במשרד הפרקליט ומה היתה הטעות. בהעדר פירוט כזה, אין עילה להאריך מועד על סמך הטענה הסתמית, אשר הפרקליט לא התכבד לפרט בתצהיר. אין צורך לומר שמשנקבע בחיקוק מועד של ארבעים וחמישה יום להגשת הערעור, הגשת הערעור בעוד מועד היא חיונית. לפיכך, אין משקל לטענה שהמערער איחר רק בשלושה ימים בקביעת מועדים שהם הכרחיים. לשם נוהל תקין יש תמיד משום אלמנט של שרירות, אבל כשדבר המחוקק הוא, שהמועד יהיה ארבעים וחמישה יום, לא יוכל בעל דין לצפות לכך, שאם הוא בא עם ערעורו רק ביום הארבעים ושישה, ערעורו יתקבל לרישום, זולת כמובן, אם הראה טעם מיוחד לצידוק האיחור". אף בענייננו כך: אפילו אם האישור להגשת הערעור, מלשכת הסיוע המשפטי, נתקבל במשרד ב"כ המערער, רק ביום - 25.2.99, הרי אין הסבר, מדוע הוגש הערעור רק ביום - 17.3.99, היינו לפחות עשרים יום לאחר מכן. בב.ש. 95/86 (גב-אי נגד גב-אי) פד"י כרך מ', חלק ראשון, עמוד 412, נאמר (שם, בעמוד 413, ליד אות השולים א'): "הסמכות להאריך מועד, נועדה, בין השאר, להתגבר על מצבים, שאליהם נקלע בעל דין ושבעטיים נבצר ממנו לעשות מעשה, כגון מצב של בריאות לקוי (ע.א. 483/65, בעמ' 224), שהייה בחוץ לארץ בנסיבות מיוחדות (ע.א. 430/74, בעמ' 233) או תקלה, שמקורה בבית המשפט עצמו (ע.א. 477/64; ע.א. 23/83 בעמ' 223מול אותיות השולים ו'-ז'). לא זה המקרה הנדון. מדובר בתקלה משרדית בדלת אמותיו של בעל הדין או בא כחו, עליה ניתן להתגבר". ראה גם: בש"א 6402/96 (הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי), פד"י כרך נ' חלק שלישי, עמוד .209 .4סיכומו של דבר, האיחור במקרה זה, הוא איחור של חודש לפחות ואפילו אם יש הסבר - בדוחק - לאיחור עד יום - 25.2.99, אין כל הסבר והצדקה לאיחור הנוסף של עשרים הימים. בוודאי שלא הוכח ולא נטען, שהאיחור נובע מגורם חיצוני כלשהו, שלא היתה למערער או לבא כחו שליטה עליו. על כן, אין הצדקה להתערב בהחלטת כב' הרשמת ואני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיבים הוצאות ערעור זה וסך - 000, 2ש"ח שכ"ט עו"ד. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעור