שלטונות מס ערך מוסף, ערכו חקירה וגילו כי חשבוניות המס הן פיקטיביות. בעלי החברות נחקרו ע"י חוקר מס ערך מוסף וסיפרו בעדויותיהם כי חתמו על חשבוניות תמורת עמלה, ולא ביצעו כל עבודות תמורת התשלומים ששולמו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאת חשבונית פיקטיבית תמורת תשלום: .1השאלה שיש להכריע בה, בערעור זה, היא, האם כדין, ניכה המערער, מס תשומות על פי חשבוניות מס, שהוצאו לו ע"י חברות שונות, או שמא צדק המשיב, כאשר סירב להכיר באותן חשבוניות מס. .2המערער החל לעבוד בשנת 1994בריצוף, בשותפות עם אחיו. תחילה עבד המערער במו ידיו וכשגדלה העבודה, שכר פועלים וקבלני משנה. לדבריו, אדם בשם אבו סעיד, הביא לו פועלים מהשטחים כדי לבצע את עבודות הריצוף. אבו סעיד שימש עבור המערער כקבלן משנה, והמערער שילם לו כספים, בהתאם למוסכם ולהתקדמות העבודה. כאשר שילם המערער כספים לאבו סעיד, נתן לו אבו סעיד חשבוניות מס, שהוצאו על ידי שלוש חברות שונות. המערער הגיש דו"חות תקופתיים למס ערך מוסף, וניכה את המס ששילם לאבו סעיד, כמס תשומות. שלטונות מס ערך מוסף, ערכו חקירה וגילו כי חשבוניות המס הנ"ל, הן פיקטיביות. בעלי החברות נחקרו ע"י חוקר מס ערך מוסף וסיפרו בעדויותיהם כי חתמו על חשבוניות תמורת עמלה, ולא ביצעו כל עבודות תמורת התשלומים ששולמו. מנהל מס ערך מוסף סירב להכיר במס התשומות שניכה המערער והוציא לו שומות, תוך התעלמות מניכוי מס התשומות. המערער הגיש השגה, ומשנדחתה השגתו, הגיש ערעור לבית משפט זה. יצויין, כי מנהל מע"מ איננו כופר בכך, שהעבודות עצמן בוצעו. הוא כופר בעובדה שהעבודות בוצעו, ע"י החברות שרשומות בחשבוניות המס שבמחלוקת וכן הוא טוען, שמס הערך המוסף, הכתוב באותן חשבוניות לא הגיע מעולם לשלטונות מע"מ ועל כן, אין המערער רשאי לנכותו. .3מסקנתי היא, כי המשיב הוכיח, במידה הדרושה במשפט אזרחי, שהחשבוניות שבמחלוקת אינן משקפות עיסקה אמיתית. ראשית, נטען ע"י המערער, כי קבלן משנה אחד, אבו סעיד סיפק לו פועלים, ואולם אותו אבו סעיד, הוציא למערער חשבוניות מס, בשם שלוש חברות שונות (עדות המערער, בישיבה מיום 3/9/98, עמ' 6למטה). עובדה זו כשלעצמה תמוהה. מדוע אדם אחד פועל באמצעות שלוש חברות ? שנית, אין פירוט העובדות בחשבוניות האמורות. הפירוט השכיח בחשבוניות (מוצגים נ/ 1- נ/4) הוא: עבור עבודות ריצוף, קרמיקה, סבלות הרמת חול. אין פירוט של מקום ביצוע העבודה (בחלק מהחשבוניות), אין פירוט של כמות העבודה (בכל החשבוניות הנ"ל). העדר פירוט חיוני וחשוב זה, מצביע לכאורה על כך, שהחשבוניות אינן אמיתיות. שלישית, המערער הודה בעדותו, כי לפעמים שילם לפועלי קבלן המשנה במישרין ולא לקבלן המשנה בעצמו. הרי דבריו (ישיבה מיום 3/9/98עמ' 7למטה): "אם הוא לא היה בא או היה מתקשר אלי, היה אומר לי: מאיר, תן להם כסף, אני הייתי הולך לבנק מוציא כסף ומשלם להם, לאנשים שעבדו איתי במקביל. כי הוא לא היה שם. הוא היה מסתובב, הוא כל הזמן בסיבובים." כלומר, המערער מודה, שהיו מקרים שכלל לא שילם לאבו סעיד אלא לפועליו במישרין. אין זכר לכך בחשבונית המס, שצריכה לשקף במדויק את העיסקה. רביעית, המערער לא הכיר כלל את מנהלי החברות, של החברות שמהן קיבל את החשבוניות (עדות המערער, בישיבה מיום 3/9/98עמ' 8). חמישית, אבו סעיד כלל לא היה מנהל באף אחת מהחברות שבשמן הוצאו החשבוניות. אברהם מאמו (מימון), העיד בפני חוקרי מע"מ (מוצג נ/8), כי פנה אליו אדם בשם שי, הציע לו לרשום חברה על שם מאמו, ושי ינהל אותה. מאמו הסכים ונרשמו שתי חברות בשם ר.ע.ן חברה לבנין בע"מ ולוחד חברה לבנין בע"מ. מאמו העיד (בחקירה בפני חוקר מע"מ), כי חתם על מסמכים בשם החברות, מסמכים שהובאו לו ע"י אחרים, מבלי שהחברה שלו ביצעה עבודה כלשהי. מאמו קיבל כסף עבור חתימתו על חשבוניות בשם החברות (נ/8, עמ' 4שורות 10, 11). מאמו הודה בחקירתו: "לא עשיתי לא עבודות ריצוף ולא טיח, אלא הפועלים של ניסים ביצעו את העבודה, או שלא ביצעו, אני לא יודע, מה שהוא אמר לי, רשמתי." (נ/8, עמ' 4שורות 17-19). אבו חמאד סהר, בעליה של חברת סהר בניה בע"מ, העיד בחקירתו במע"מ (נ/ 6עמ' 1שורה 20ואילך): "שאלה: אני מציג בפניך צילומי חשבוניות מס בשם סהר בניה בע"מ... שנמסרו לכבוד "האחים" (קרי: המערער ואחיו) עבור עבודות ריצוף, בסביוני מודיעין, עבור עבודות ריצוף באתר באשדוד ובאתרים י"ג, ח', באשדוד ועבודות ריצוף קרמיקה וסבלות והרמת חול לפי הפירוט (פירוט חשבוניות מוצגים נ/ 2- נ/4) האם החשבוניות לעיל מוכרות לך והאם אתה הוצאת או הוציאו בידיעתך החשבוניות לעיל ? תשובה: אני מזהה בחשבוניות האלה, שזה בשם החברה שלי ואת הח.פ. של החברה והכתובת והטלפון. חוץ מזה החותמת שיש בשלושת החשבוניות... שמספרן... 302, 298, 296החותמת לא זהה לחותמת שהיתה ברשותי והחתימה לא זהה לחתימה שהיתה ברשותי והכתב יד לא זהה לכתב יד שלי. בנוסף לכך אני לא ביצעתי עבודות אצל חברת האחים ולא מסרתי להם חשבוניות. שאלה: האם הפירמה האחים מוכרת לך ? תשובה: לא." בהמשך הודעתו הנ"ל אמר אבו חאמד סאהר, כי איננו מכיר את המערער, ולא הסמיך אף אחד להוציא חשבוניות בשם החברה. .5משקלם המצטבר של כל הנימוקים הנ"ל, מביאני למסקנה, שהמשיב הרים את נטל הראיה, המוטל עליו, להראות, שחשבוניות המס הנ"ל, לא הוצאו כדין. וזאת, מהנימוקים הבאים: (א) המערער הכיר רק אדם בשם אבו סעיד ולמרות זאת קיבל ממנו - לדבריו - חשבוניות מס בשם חברות. (ב) המערער לא בדק קיומו של קשר כלשהו בין אותו אבו סעיד לבין החברות וכן לא בדק, אם אבו סעיד רשאי להוציא חשבוניות בשם החברות. (ג) המערער קיבל מאבו סעיד חשבוניות מס בשם שלוש חברות שונות. אין כל פירוט בחשבוניות לגבי מהות העבודה שבוצעה. (ד) המערער מודה שלעיתים שילם כספים במישרין לפועליו של אבו סעיד, ואין זכר לכך בחשבוניות. (ה) יש ראיות לכאורה שחשבוניות המס שהוצאו למערער, זוייפו. (ו) יש ראיות לכאורה, שהחברות שבשמן הוצאו החשבוניות למערער לא ביצעו כל עבודה עבור המערער ולא נתנו כל שירות למערער. (ז) לא נערך כל הסכם בכתב בין החברות והמערער. מדובר בעיסקאות שסכומן יותר ממאה אלף ש"ח ולא הוצג כל הסכם בקשר לאספקת פועלים למערער. אין זה סביר שבעסקאות בסדר גודל כזה, לא נערך הסכם. (ח) המערער לא הביא כעד את אבו סעיד שיתמוך בגירסתו. .6במהלך כתיבת פסק דין זה, ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק הדין בע.א. 3758/96 (סלע נגד מנהל המכס), טרם פורסם (ניתן ביום 4/7/99), שם קבעה כב' השופטת בייניש, כי המבחן המשפטי הראוי, לזכאותו של נישום, לנכות מס תשומות הוא המבחן האובייקטיבי (עמ' 23של פסק הדין). כלומר, כאשר מס הערך המוסף המופיע בחשבוניות "התשומות", לא הגיע לשלטונות מע"מ, אין הנישום רשאי לנכות אותו כמס תשומות, אלא אם הנישום הוכיח, שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי לאמת את החשבוניות וזהות העוסק. במקרה שבפני, הוכח, כי זהות מוציאי החשבוניות שונה מזהות מי שביצע את העבודה. משקלם המצטבר של כל הנימוקים הנ"ל, מוביל למסקנה, כי בדין לא הכיר המשיב בחשבוניות המס, שבמחלוקת ועל כן אני מחליט לדחות את הערעור. המערער ישלם למשיב הוצאות ערעור זה וסך 000, 5ש"ח שכ"ט עו"ד. חשבוניתמיסיםעבירות מסחשבונית פיקטיבית