קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילת חפץ כבד על הרגל - תאונת עבודה: עניננו בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה אשר אירעה ביום 18/04/96 במהלך עבודתו. התובע, לטענתו, נפגע עת עסק בהעמסת גרוטאות מתכת למיכל כאשר במהלך ההעמסה נפל ברזל על רגלו הימנית ופגעו. הצדדים ביקשו לסכם בכתב והשאירו את המלאכה לבית המשפט למתן פס"ד מנומק, על-סמך סיכומים והמסמכים שבתיק בית המשפט. טענות הצדדים מסתכמות באלה: שאלת האחריות; שאלת האשם התורם; אחוזי הנכות שהותירה הפגיעה אצל התובע; כימות וגובה הנזק - הפיצוי המגיע לתובע, אם בכלל.ו שאלת האחריות: לשאלה הראשונה, אין בין הצדדים מחלוקת לעניין קוימה של חובת זהירות מושגית שחב המעביד כלפי עובדו. המחלוקת הינה בשאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית. בפסק דין ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' נקבע, בין היתר: "חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? .... הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו". האם ניתן לייחס במקרה בו עסקינן, חובת זהירות קונקרטית להנתבעת 1? לדעתי, התשובה לכך הינה חיובית. התובע נפגע כתוצאה מסיכון שהמעביד יצר. המעביד יצר אצל התובע תחושה כי סביבת העבודה הינה בטוחה. מחובתו של המעביד לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע סיכון כזה של נפילת ברזל על רגלו של עובד בשירותה. המעביד יצר תחושת בטחון אצל עובדיו במקום שיש סכנה. בנסיבות אלה, נפילת הברזל על רגלו של התובע, יוצרת סיכון בלתי סביר. על כן, חבה הנתבעת בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. הרשלנות התורמת: מכאן לשאלת האשם התורם. האם יש מקום לייחס לתובע בנסיבות המקרה אשם תורם? נראה לי שהתשובה על כך היא בחיוב. אדם סביר באותן נסיבות, בעל ידע רגיל וכן בעל ותק בעבודתו, ניתן לדרוש ממנו לחוש בסכנה הטמונה בעבודתו ולנקוט באמצעי זהירות. לא ניתן במצב כזה להטיל את מלוא האחריות על הנתבעים שעה שהתובע , ככל אדם מן השורה, צריך היה לנהוג בזהירות. לענין זה, אני קובע אשם תורם של התובע בשיעור של 50%. המצב הרפואי: כתוצאה מהפגיעה, נחבל התובע בכף רגלו הימנית. הוא הובהל לביה"ח רבקה זיו בצפת. שם נבדק וטופל ואובחן כמי שסובל משבר עם תזוזה קלה במסרק ראשון. רגלו הושמה בגבס ושוחרר לביתו עם המלצה למנוחה והמשך מעקב רפואי. התובע נשאר בחופש מחלה לתקופה שמיום התאונה ועד 13/07/96 . התובע צירף לתביעתו חוות דעת רפואית המקנה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%. לצד חוות דעת זו, צירפה הנתבעת חוות דעת מטעמה ולפיה, לא נותרה אצל התובע נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. לאור הפער בין שתי חוות הדעת, מינה ביהמ"ש מומחים רפואיים מטעמו. ביהמ"ש מאמץ בעניין זה את חוות דעתם של שני המומחים אשר מונו ע"י ביהמ"ש. האחת, חוות דעתו של ד"ר שוופי ז"ל והשניה, של פרופ' שטיין לפיהן, לא נותרה אצל התובע נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. יצוין, גם חוות הדעת מטעם המל"ל תומכת בשתי חוות דעת אלה וקובעת נכות בשיעור של 0% . התובע הסכים למנות מומחה מטעם בימ"ש לבדיקת שאלת הנכות ולאחר שניתנה חוות הדעת, בחר לא לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לחקירה על חוות דעתו. אם כך, מקובלת עליי חוות דעתו של פרופ' שטיין ואני קובע בזאת שלתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. גובה הנזק: נותרה לדיון שאלת גובה הנזק. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים אשר צורפו על ידם, פוסק אני לתובע סכומים כדלקמן: בגין כאב וסבל 15,000 ₪ בגין עזרה והוצאות 1,000 ₪ סה"כ 16,000 ₪ בניכוי רשלנות תורמת בשיעור של 60%. לעניין רכיב הפסד שכר בעבר, מקבל אני את טענות הנתבעת (הנתמכות גם באישורים אשר צורפו על ידה), לפיהן שכרו של התובע שולם לו גם בתקופת היעדרותו מעבודתו מאת הנתבעת וזו קיבלה את דמי הפגיעה ישירות מביטוח לאומי. על כן, לא נגרם לתובע כל הפסק בגין רכיב זה. באשר לרכיבים הנוספים להם טוען התובע, הרי לעניין נזקים לעבר, הלכה פסוקה היא שחלה על התובע חובת ההוכחה. התובע לא צירף מסמך כלשהו המעיד על גובה ההוצאות הנטענות ועל כן, לא מצאתי לנכון לפסוק מעבר לסכום הנפסק לעיל. זאת בנוסף לעובדה שמדובר בתאונה עבודה ולפיכך, זכאי התובע לקבל החזר הוצאותיו מכוח הוראות חוק הביטוח הלאומי. ולעניין הנזק לעתיד, ברגע שבית המשפט קבע שלא נותרה לתובע נכות צמיתה, לא מצאתי לנכון לקבוע פיצויים לעתיד. לסיכום: התוצאה היא, כי אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לפצות את התובע בסך של 6400 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20%. הסכומים דלעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הצדדים פטורים מתשלום יתרת האגרה במידה ותחול. נפילהתאונת עבודה