קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת שופט בתביעת ביטוח לאומי: 1. לפני ערעור על-פי הסעיפים 39א לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969- 77-א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, על החלטת השופט הראשי של בית הדין האזורי בנצרת (השופט סומך) מיום 3.5.1998, שלא לפסול את עצמו מלדון בתובענות שהגיש המערער כנגד המשיב 1 ושפורטו בהחלטה. 2. בבית הדין האזורי תלויות ועומדות מספר תובענות שהגיש המערער נגד המשיב 1, ובהליך אחד אף כנגד קופת חולים מאוחדת. 3. ביום 23.12.1991 הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשת פסלות כנגד השופט הראשי, מן הטעם, בין השאר, שהצטברות נסיבות שפורטו בבקשה "יוצרת במבקש חשש ממשי למשוא פנים לטובת המשיב בהתדיינויות שהינו מנהל כנגד המשיב בפני כבוד השופט סומך". ביום 11.2.1998 הגיש המבקש סיכום של בקשות הפסלות שהגיש, ובו פירט הליכים שונים שהגיש בבית הדין האזורי ושבהם ניתנו החלטות על ידי השופט סומך. בין השאר טען המערער בסיכום כי: "רצף דחיות ומחיקות: תביעותיו, ערעוריו ובקשותיו של המבקש ע"י כבוד השופט סומך; קביעת כל תיקיו ובקשותיו של המבקש בפני כבוד השופט סומך בלבד; ומתן אפשרות תגובה למשיב בכל בקשה שמגיש המבקש, גם אם הסוגיה שבבקשה אינה מסוג הסוגיות שנתבע רשאי להביע עליהן דעתו; ידידות אישית עם בכירים במוסד לביטוח לאומי. מביאים למסקנה, הן מההיבט הסובייקטיבי והן מההיבט האובייקטיבי, לאפשרות ממשית של משוא פנים בניהול המשפטים הנ"ל. ואין כל "טעם" בניהול המשפטים מלפני כבוד השופט סומך, שכן המשפטים "אבודים מראש" לתחושתו של המבקש". 4. ביום 3.5.1998 נתן השופט סומך את החלטתו בבקשה כדלקמן: "א) החלטות שניתנות ע"י אב בית הדין בשבתו בראש מותב, או בדן יחיד, כפופות להליך ערעור או בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. לפיכך, ואם סבור המבקש שנעשה אי צדק בענינו, או שנפלה שגגה בהחלטה או בפסק הדין, הוא רשאי לעשות שימוש בזכות הנתונה לו כחוק. ב) החלטות אב בית בשבתו בראש המותב או דן יחיד, הינן לגופו של עניין ולא לגופו של איש. ג) חלוקת התיקים בבית הדין הינה בסמכותו ובשיקולו של השופט הראשי, ולא של בעלי הדין. בבית הדין מכהנים 3 שופטים, השופטת שפר מונתה רק לאחרונה, מרבית התיקים אם לא כולם הוגשו עוד בטרם מינויה. ד) אב בית הדין אינו עורך רישומים לגבי התיקים שהוגשו ע"י המבקש אשר נדחו או נתקבלו, כמו-כן לא נערך כל רישום לגבי גורל הערעור בבית הדין הארצי. שוב, אם דעתו של המבקש אינה נוחה מפסק הדין או מההחלטה, הוא רשאי לעשות שימוש בזכות שהוענקה לו בדין. ה) "מאזן תוצאות", אינו מהווה נימוק לפסילה, וחבל שנעשה בו שימוש. ו) העברת תיק נו/0-175 לכב' השופט ארמון עקב זימונו של ידיד אישי לעדות, אינה מהווה סיבה מספקת לפסילה סיטונאית ביתר התיקים, במידה ותועמד שוב שאלת זימונו של אותו עד, תינתן החלטה לגופו של עניין." 5. על כך הגיש המערער את הערעור שלפני. נימוקי הערעור פורטו בתצהיר של המערער, בו חזר המערער ופירט עובדות וטענות שונות, אותן סיכום כדלקמן: "ט) לסיכום העובדות - 1) אין כבוד השופט סומך מראה אובייקטיביות בדיונים שביני ובין המל"ל; 2) כבוד השופט סומך נוהג למשוך את זמן הדיונים, בבקשו תגובה ותגובה שכנגד לכל בקשה שהנני מגיש בפניו, עד אשר הטעם לתביעה פג ואיננו; 3) אין כבוד השופט סומך נעתר לבקשות לזימון עדים כאשר הנתבע (המל"ל) מתנגד לזימונם, כמובן לאחר קבלת תגובתם; 4) אין כבוד השופט סומך נעתר לצוים כאשר צוים אלה מופנים כנגד המל"ל; 5) כבוד השופט סומך מחייבני בהפקדת ערבון להוצאת עדים גם כאשר עדים אלה הגישו תעודת עובד ציבור ועומדת לי הזכות לחוקרם על תעודות שהגישו; 6) כבוד השופט סומך מהיותו השופט הראשי, קובע את כל תיקי תביעותי לדיון בפניו, למרות שבבית דין זה מכהנים שלושה שופטים; 7) כבוד השופט סומך משתמש בכל אמצעי העומד לרשותו כדי למשוך את הדיונים בתיקי תביעותי, ומוחקם אחד לאחד בכל הזדמנות ראשונה הנקרית מלפניו." בהמשך ביקש המערער להורות לשופט סומך לפסול את עצמו מלדון בתביעותיו של המערער, "ולכל הפחות להורות לחלק את תביעותי בין כל השופטים היושבים בדין בנצרת שווה בשווה". 6. בתשובת המוסד לביטוח לאומי מיום 18.6.1998 נטען כי בנימוקיו של המערער אין כדי להביא לפסלות השופט סומך וכי אין להתערב בהחלטתו. 7. ההלכה היא כי אין לפסול נושא משרה שיפוטית מלדון או מלהמשיך בדיון אלא אם קיימות נסיבות מוכחות שעל פיהן יש אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת שלו, ולעניין זה חשד או חשש בלבד אינם מפסיקים. כמו כן, החלטה דיונית אשר לצד להליך יש השגה לגביה, ראויה להתברר בדרך של בקשת רשות ערעור או ערעור, ולא בדרך של בקשת פסלות. 8. לאחר עיון בבקשה, בתשובת המשיב 1 ובתיקי בית הדין האזורי אשר החלטת בית הדין האזורי מתייחסת אליהם, הגעתי למסקנה כי בהליכים בבית הדין האזורי, המתייחסים לערעור שלפני, לא היה דבר שיש בו כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליכים בתביעותיו של המערער. 9. לאור זאת, הערעור נדחה. 10. אין צו להוצאות. שופטיםפסלות שופטביטוח לאומי