קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על פגיעה ברכב חונה: זוהי תביעה לתשלום הפסדים עקיפים שנגרמו לתובעים בעקבות תאונת דרכים מיום 30.10.00. לטענת התובעים, בעת שחנה רכבם ברח' ווג'ווד 5 בחיפה, נשמעה חבטה. התובעת יצאה ממקום עבודתה והבחינה כי רכב שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 2 והמבוטח אצל נתבעת מס' 4 פגע ברכבם. משיחה שהתקיימה במקום ארוע התאונה, הבינה התובעת לדבריה, כי רכב שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 1 והמבוטח אצל נתבעת מס' 3 סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי, פגע ברכבו של נתבע מס' 2 והדף אותו לעבר רכב התובעים. להוכחת נזקיהם צירפו התובעים אישור על הפסדים, חוות דעת שמאי, תמונות של הרכב בעקבות התאונה, ותרשים המתאר את נסיבות התרחשות התאונה. נתבעים 2 ו- 4 חזרו על דברי התובעת כאמור, וטענו כי נתבע מס' 1 שנסע במורד הרחוב, סטה לפתע לכיוון שמאל, ונכנס לנתיב נסיעתו של נתבע מס' 2, פגע בו בחוזקה והעיפו הצידה לעבר רכב התובעים. הנתבעים הנ"ל הגישו תמונות של הרכב בעקבות התאונה, וכן תמונות שצולמו מיד לאחר הארוע, המצביעות על מיקום הרכבים בעקבות התאונה. נתבעים מס' 1 ו- 3 טענו כי רכבו של נתבע מס' 2 הגיח במהירות מהנתיב הנגדי, סטה אל נתיב נסיעתו של נתבע מס' 1 ופגע בצידו הקדמי שמאלי של רכבו, ולאחר מכן סטה ימינה ופגע ברכב התובעים. נתבע מס' 1 הגיש בתיק זה כתב תביעה נגד נתבע מס' 2 שכונה "כתב תביעה שכנגד" ( ת.ק 6041.1/00 ), ובו עתר לחייב את נתבע מס' 2 בתשלום ההפסדים שנגרמו לו עקב התאונה. לא ברור לי מדוע הוגשה תביעה זו ( 6041.1/00 ) במתכונת הנ"ל ( תביעה שכנגד ), אולם הואיל ומדובר באותה מסכת עובדות, ובאותן בעלי דין החלטתי להתייחס אליה כתביעה נפרדת, שהדיון בה אוחד עם התביעה בתיק זה. נתבע מס' 2 שלח הודעת צד שלישי נגד נתבע מס' 1 ובה עתר לשפותו בגין כל סכום שייפסק לחובתו בתביעה זו, במידה ויפסק. לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, ועיינתי בתמונות שהוגשו על ידם, הנני קובעת כי האחריות לארוע התאונה רובצת על נתבע מס' 1. עדותו של נתבע מס' 2 לגבי נסיבות התרחשות התאונה עשתה עלי רושם מהימן. גם התמונות של רכבו בעקבות התאונה שהוגשו על ידו, מחזקות אף הן את גירסתו ותומכות בה. לעומת זאת גרסתו של נתבע מס' 1 לפיה סטה נתבע מס' 2 אל נתיב נסיעתו, פגע בו (בנתבע מס' 1), ולאחר מכן סטה שוב לצד ימין ופגע ברכב התובעים שחנה, אינה עומדת במבחן הסבירות ואינה מתיישבת עם ההגיון. בנוסף לכך מיקום הרכבים לאחר התאונה כפי שהשתקף בתמונות שהוגשו על ידי נתבע מס' 2, ואשר לא נסתרו על ידי נתבע מס' 1, מחזק אף הוא את גרסת נתבע מס' 2 לגבי נסיבות התרחשות התאונה. ההסברים שניתנו על ידי נתבע מס' 1 לעניין מיקום רכבו בעקבות התאונה בפרט, ולעניין התאונה בכלל, אינם מקובלים עלי - בלשון המעטה - והנני דוחה אותם. ניכר היה כי נתבע מס' 1 מנסה להתאים את הממצאים שהיו בזירת הארוע לגרסה שאימץ לעצמו, במטרה להתחמק מאחריות, אולם ללא הצלחה. לעניין הנזק - לא הוכח בפניי הנזק בגין הפסד ימי עבודה, והשכרת רכב. יחד עם זאת שאר הנזקים הנתבעים, לא הופרכו על ידי הנתבעים. לאור האמור לעיל הנני מחליטה לקבל את התביעה נגד נתבעים מס' 1 ו- 3, ומחייבת אותם הדדית לשלם לתובעים את הסך של 3,492 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התביעה נגד נתבעים 2 ו- 4 נדחית ללא צו להוצאות, וכיוצא מזה נדחית גם הודעת צד שלישי נגד נתבע מס' 1. כמו כן הנני מחליטה לדחות את התביעה שהוגשה על ידי נתבע מס' 1 נגד נתבע מס' 2 ( בת.ק 6041.1/00 ), ומחייבת את נתבע מס' 1 לשלם לנתבע מס' 2 הוצאות בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פגיעת רכברכברכב חונהנזק לרכב