נכון להיום, ההלכה המנחה בית המשפט נקבעה בע"א(י-ם) 11515/07 המל"ל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתנה על ידי השופטים ארד, עדיאל ומזרחי, ביום 26.6.2008). בית המשפט המחוזי קבע שכוונתו של המונח "רכב בבעלות המעביד" בהסכם שנכרם בין חברות הביטוח לבין ביטוח לאומי, הינו רכב שהבעלות הקניינית בו היא של המעביד, בהתאם לדיני הקניין, אף אם הרישום במשרד הרישוי אינו משקף בעלות זו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת רכב מעביד: עובדות המקרה: ביום 12.4.2000 נפגע מר X (להלן: "הנפגע") בתאונת דרכים עת נהג ברכב מ.ר. 9915017 (להלן: "הרכב") בדרכו לעבודתו בחברת עדה ליס בע"מ (להלן: "החברה"), הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעות 1,2 (להלן: "המבטחות"). בעקבות התאונה התובע (להלן: "המל"ל") משלם וישלם לנפגע גמלאות. ביום 13.11.2006 שלח המל"ל למבטחות דרישת תשלום, לפיה על המבטחות להשיב לה סך של 87,548 ₪, המהווים 55% מסכום הגמלאות אותן הוא משלם וישלם לנפגע, לפי ההסכם שנחתם בין המל"ל למבטחות (להלן: "ההסכם"). ביום 16.11.2006 דחו המבטחות את דרישת התשלום של המל"ל, כיון שלטענתן התאונה אירעה בשירות המעביד וברכב בבעלות המעביד. בעקבות זאת, הגיש המל"ל, ביום 27.3.2007, תביעה בסדר דין מקוצר. לטענת המל"ל, לפי ההסכם, בהיות הנפגע נהג במועד קרות התאונה היה על המבטחות לשלם לתובע 55% מסכום הגמלאות על סך של 87,548 ₪, שכן התאונה ארעה ברכב אשר הבעלות בו רשומה על שם גב' אדריאנה ליסאואר, דהיינו, צד ג' ולא על שם החברה המעסיקה. ביום 21.6.2007 הגישו המבטחות בקשת למתן רשות להגן. בהסכמת הצדדים הוחלט להיענות לבקשת המבטחות ולתת להן רשות להגן. ביום 13.11.2008 התנהל בפני דיון הוכחות בו העיד מר ארוין ליסאואר מנכ"ל החברה, ובעלה של גב' אדריאנה ליסאואר (שמאז עלתה לארץ שינתה שמה לעדה), בעלת מניות בחברה, ואשר על שמה רשומה הבעלות ברכב במשרד הרישוי. ביום 2.11.2010 נתתי תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שבין הצדדים, לפיו המל"ל מכיר בבעלות הקניינית של החברה ברכב הנדון. בהסכם זה הסכימו הצדדים שהתביעה תדחה. במסגרת ההסכם ביניהם נקבע כי הצדדים יגישו טיעוניהם בעניין שכר טרחה והוצאות, ובית המשפט יפסוק בעניין זה. טענות המל"ל בסיכומיו: לטענת המל"ל בעת שהגיש את התביעה הוא נסמך על רישום הבעלות במשרד הרישוי, לפיה הרכב רשום בבעלות צד ג'. כמו כן, טוען המל"ל כי למכתב הדרישה אותו שלח המל"ל למבטחות הן השיבו באופן לאקוני, שהרכב היה ב"שירות מעביד", בלא שנימקו או הוכיחו טענתם זו. לגרסת המל"ל המחלוקת הקיימת בין הצדדים בנוגע לשאלה האם לעניין תביעת שיבוב קובעת הבעלות הרשומה במשרד הרישוי הוא הבעלות הקניינית. המל"ל מציין כי טרם נפסקה ההלכה הנדונה בנוגע לשאלה זו. טענות המבטחות בסיכומיהם: לטענת המבטחות, ההלכה היא כי בעל דין זכאי לקבל את הוצאות המשפט עת נדחית התביעה כנגדו ו/או עת חוזר בו התובע מן ההליך. במקרה דנן, טוענתו המבטחות כי המל"ל לא ברר את העובדות לאשורן בטרם הגיש את תביעתו. כמו כן, סוברות המבטחות כי המל"ל הגיש את תביעתו בשיהוי רב, וברור שאילו התביעה הייתה מוגשת זמן סביר לאחר התאונה היה הברור מתבצע בקלות ויעילות רבים יותר. בעקבות השיהוי והעדר הבירור המבטחות נאלצו לשאת בכל עלויות הבירור שהיה על המל"ל לשאת בהן. המבטחות מציינות כי כבר מהודעת הנפגע על פגיעה בעבודה לפיה בעת התאונה הוא היה בדרכו לפגוש לקוחות באשקלון, ניתן היה ללמוד שהבעלות הקניינית ברכב היא של המעביד. שכן, בחלק הטופס שמילא המעביד נכתב שהרכב היה בבעלות מעביד ו/או בשימושו. כמו כן, המל"ל עצמו הכיר תאונת דרכים קודמת בה היה מעורב הנפגע ברכב (מ.ר. 9915017) המעורב בתאונה דנן, כתאונת עבודה. מכיוון שהמל"ל לא הסתפק בנתונים אלו, נדרשו המבטחות לאתר את בעליה של החברה ולהביאו לשם מתן עדות. מנכ"ל החברה העיד בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפני בית המשפט ביום 13.11.08, מעדותו עלה שברכב נקנה מכספי החברה שכיסתה את כל הוצאותיו. מנכ"ל החברה העיד כי הרכב נרשם על שם רעייתו, גב' עדה ליס, על מנת למנוע את ירידת ערך הרכב בעת מכירתו. המל"ל לא הסתפק בעדות זו, וביקש לעיין במסמכים חשבונאיים שונים. דרישה זו אילצה את המבטחות לאתר את רואה החשבון ולפעול לקבלת דיווחים משנת 2000. המבטחות סוברות כי בפועל הגשת התביעה נעשתה על ידי המל"ל לא בשל חוסר במידע אלא בשל מדיניות מוצהרת שלו, לפיה הרישום במשרד הרישוי הוא המחייב. לטענת המבטחות, מן הראוי לתת את הדעת, בעת פסיקת ההוצאות, לסרבול ההליך ולהוצאות המיותרות, שגרם המל"ל בדרישותיו. המבטחות נדרשו להוציא הוצאות רבות בגין ייצוג, חקירות, איתור עדים וראה חשבון, הוצאות העדים והכל נוכח הזמן הרב שחלף ממועד התאונה ועד למועד הגשת התביעה. דיון והכרעה: נכון להיום, ההלכה המנחה בית משפט זה נקבעה בע"א(י-ם) 11515/07 המל"ל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתנה על ידי השופטים ארד, עדיאל ומזרחי, ביום 26.6.2008). בית המשפט המחוזי קבע, כגישתן של המבטחות, שכוונתו של המונח "רכב בבעלות המעביד" בהסכם שנכרם בין הצדדים, הינו רכב שהבעלות הקניינית בו היא של המעביד, בהתאם לדיני הקניין, אף אם הרישום במשרד הרישוי אינו משקף בעלות זו. זאת, לעומת גישתו של המל"ל, לפיה כוונת ההסכם היא לרכב שהבעלות עליו רשומה במשרד הרישוי על שם המעביד, ואשר נדחתה על בית המשפט המחוזי. אשר על כן, על מנת להכריע בשאלת פסיקת ההוצאות עלינו לבחון האם נעשה על ידי הצדדים מאמץ ראוי, בנסיבות העניין לבירור הבעלות הקניינית בטרם הוגשה התביעה, ולאחר הגשתה, על מנת לסיים את ניהול ההליך במהירות וביעילות האפשרית בנסיבות העניין. תחילה אציין שעיון במסמכים שצורפו על ידי המל"ל לכתב התביעה מעלה שדרישת המל"ל הוגשה בשיהוי ניכר. שכן, התאונה ארעה ביום 12.4.2000, וטופס ההודעה של הנפגע על פגיעה בעבודה התקבל במל"ל ביום 10.12.2000, ואילו מכתב הדרישה הראשון ששלח המל"ל למבטחות, נשלח ביום 13.11.2006, מעל שש שנים לאחר קרות התאונה. משלוח דרישה בשיהוי ניכר שכזה מקשה מאוד על איסוף החומר הרלוונטי והנדרש להוכחת טענות המבטחות. אולם, נראה כי גם תשובתן של המבטחות לדרישת המל"ל, מיום 16.11.2006, בה דחו המבטחות את דרישת המל"ל, ונמקו את תשובתם בכך "שכן התאונה שבנדון ארעה בנסיבות שאינן מזכות בזכות לשיבוב: התאונה אירעה שירות המעביד", הייתה לאקונית, ולא צורפו אליה כל ראיות להוכחת טענתן בדבר תאונה ברכב מעביד, והבעלות הקניינית של המעביד ברכב כבר בשלב זה, על מנת למנוע את הצורך בהגשת התביעה. לבקשה הרשות להתגונן המבטחות צרפו את תדפיס פרטי החברה מרשם החברות, שעודכן ביום 4.3.07, ממנו עלה כי בעליה של החברה הם ארוין ליסאואר ועדה ליסאואר. כמו כן צורף כתב התביעה בת.א. 161215/02 פופובסקי אברהם נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, ממנו עלה שהנפגע נפגע בתאונת דרכם נוספת כאשר נהג ברכב הנדון, כשבכתב התביעה נטען כי תאונה זו הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. נראה שלאור מסמכים אלו שצורפו, ובפרט כתב התביעה העוסק באותו רכב המעורב בתאונה דנן, שצורפו לבקשת הרשות להגן, היה על המל"ל לערוך בירור מעמיק יותר בנוגע לבחינת שאלת הבעלות הקניינית על הרכב בטרם המשיך בניהול התביעה, שכן מסמכים אלו מטילים ספק ניכר בבעלות הרשומה במשרד הרישוי. עריכת בירור מעמיק, על ידי המל"ל, בתחילתו של ההליך המשפטי, היה מעלה כי הבעלות הקניינית ברכב בעת התאונה הייתה של החברה, והיה חוסך את הצורך בניהול המשך הליך, בהזמנת העדים ובשמיעת דיון הוכחות. אשר על החלטתי כי בנסיבות העניין יוטלו הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד על המל"ל בסך 6,000 ש"ח. רכברכב מעבידשאלות משפטיותרכב מעביד (תאונת דרכים)הגדרות משפטיות