האם התובעת זכאית להפרשי השלמת הכנסה כנטען על ידה או כטענת הנתבעת אינה זכאית בשל לקיחת תשלומים נוספים המתקבלים באופן שנתי. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת תשלום השלמת הכנסה: לפנינו תביעה לגמלת השלמת הכנסה בעקבות מכתב פקיד התביעות בנתבע, מיום 17/6/03 ובו הודע לתובעת, כי תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה נשללה, מאחר וסכום הכנסת התובעת הנחשב לצורך השלמת הכנסה עולה על סכום הגמלה לה זכאית התובעת. ואלו הן העובדות כפי שהן עולות מהודעות שהוגשו לבית הדין ועדויות הצדדים בפני כמו גם המסמכים שצורפו לתיק בית הדין התובעת עובדת קבועה בשירות המדינה במשרה מלאה. משכורתה של התובעת מורכבת משכר היסוד המשולב, כולל תוספות קבועות ותוספת כונניות. התובעת מקבלת אחת לשנה דמי ביגוד והבראה. התובעת הנה אם חד הורית המגדלת את בתה בת ה- 14 ללא כל סיוע כספי או אחר מאבי הילדה עמו התובעת אינה חיה במשותף. ביום 1/1/2003 נכנסו לתוקף תיקונים בחוק הבטחת הכנסה והשתנו תנאי הזכאות בחוק. יישומו של החוק החל בחודש יוני 2003. בשנת 2003 בעקבות החלטת ממשלה לא קיבלו עובדי המדינה דמי הבראה והתשלום לדמי הבראה נדחה לפברואר 2004. טענות התובעת: השכר הנלקח בחשבון ע"י הנתבע לצורך חישוב הגמלה בשנת 2003 אינו נכון ואין לקחת בחשבון תוספת דמי הבראה במרכיבי שכרה של התובעת. הנתבע מבצע קיזוז מגמלת ילדים המשתלמת לתובעת ומחוב הנתבע בגין טעות בחישוב הגמלה בחודש אוגוסט 2002 בטענה כי גמלת הבטחת הכנסה שולמה לתובעת ביתר. טענות הנתבע: התביעה מתייחסת לתנאי הזכאות ושיעורי הגמלה מכוח החוק והשינויים המתחייבים מתיקוני החקיקה. הנתבע מחויב לפעול אך ורק על פי חוק בשינויים המחויבים. חישוב הכנסתה של התובעת נעשה כהלכה. גם תשלומים נוספים שאינם ממרכיבי שכר הבסיס מחושבים לצורכי הבטחת הכנסה, על פי החוק והתקנות, באופן יחסי לחודש. לחובת התובעת חוב שנוצר בעקבות תשלום גמלת הבטחת הכנסה ביתר בעקבות הפער בין תחילת תוקפו של החוק עד ליישמו בפועל, ועל פי דין מקוזז החוב מתשלום קיצבת הילדים ומחוב הנתבע בגין תשלום גמלת אוגוסט 2002. השאלה המשפטית: האם התובעת זכאית להפרשי השלמת הכנסה כנטען על ידה או כטענת הנתבעת אינה זכאית בשל לקיחת תשלומים נוספים המתקבלים באופן שנתי. האם בדין קיזז התובע סכומים המגיעים לתובעת על פי חוק. ההלכה התובעת המייצגת את עצמה, הגישה לביה"ד ערעור על החלטת הנתבע אשר שלל ממנה את תשלום הבטחת הכנסה החל מחודש 1/03. בתחילה טענה התובעת כי החל מחודש אוקטובר 2002 מבצע הנתבע חישוב לא נכון של משכורתה הקובעת לחישוב גמלה. לאחר מכן העלתה התובעת טענה כנגד קיזוז חובות שמבוצע על ידי הנתבע. בדיון שנערך בפני ביה"ד לנתבע להפסיק את קיזוז החוב מקצבת ילדים, עד למתן פסק דין בתיק זה. לאחר מכן העלתה התובעת טענה נוספת כנגד חישוב השי לחג וקצובת נסיעה במסגרת השכר הקובע. הנתבע השיב כי לפי הוראות החוק הרלוונטיות יש לקחת בחשבון את כל הסכומים והתוספות הנלוות לשכר החודשי בחשבון לצורך חישוב הגמלה. בדיון נוסף שנערך בפני ביה"ד חזרה בה התובעת מטענתה כנגד השכר הקובע וטענתה התמקדה נגד החישובים שנערכו על ידי הנתבע באופן חישוב גמלת הבטחת הכנסה. גמלת הבטחת הכנסה: סעיף 5 (ב) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן החוק) קובע שהגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה שהיה זכאי לה לפי ס"ק (א) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה. המונח "הכנסה" הוגדר בסעיף 9 לחוק כהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. על פי סעיף 2 (2) לפקודה הכנסתו של אדם נצמחה, הופקה או שנתקבלה בישראל ממקורות אלה: "עבודה (א) השתכרות או ריווח מעבודה. כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו. תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד..." בין הצדדים אין מחלוקת כי דמי הבראה וביגוד המשולמים אחת לשנה יראו בהם כמקורות הכנסה גם כן. היות ותשלומים אלו ניתנים פעם בשנה עבור כל השנה, הם מחושבים חלקי 12 לכל החודשים ולפיכך משכורתה הקובעת של התובעת מורכבת משכרה החודשי בתוספת הסכום המשולם חלקי 12. הנתבעת יפה הסבירה את דרך חישוב הגמלה מההכנסה הקובעת ואת המדיניות העומדת בבסיסו. ביה"ד מקבל את דרך החישוב ואין בידו להתערב או להורות על דרך חישוב אחרת שלא על פי החוק. ולפיכך, בשנת 2002 חושבה גמלת הבטחת הכנסה של התובעת על פי דין. באשר לשנת 2003, בהתאם להחלטת הממשלה בנדון, לא שולמו לעובדי המדינה תשלומי הבראה ומועד תשלומם נדחה לפברואר 2004. כך שבפועל לא שולמו דמי ההבראה לתובעת כלל בשנת 2003. לפיכך, טעה הנתבע כאשר חישב את הסכום הקובע לצורך חישוב הגמלה בשנת 2003 כולל ההכנסה הרעיונית בעבור דמי הבראה, משום שזו לא באה לכלל מימוש. לאור זאת על הנתבע לבצע חישוב מחדש כאשר המשכורת הקובעת החודשית של התובעת תחושב ללא תוספת ההכנסה הרעיונית מתשלום דמי הבראה לשנת 2003 ולהשיב לתובעת את כל התשלומים אשר לא שולמו לה על פי דין. קיזוז סעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי קובע: (ב) המוסד רשאי לקזז - (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: דמי ביטוח. ... סכום ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין... הוראות החוק למצער, מקימות זכות לנתבע לבצע קיזוז כנגד גמלה או תשלום אחר, סכום ששולם בטעות על ידו. על פי ההלכות שנקבעו בפסיקה בנושא זה ניתן לקזז חוב בלבד ואין לקזז "זכות" כשלעצמה (דב"ע מה/66-0 שלמה בראלי נ' המוסד). יואר כי הקיזוז לא מבוצע באופן גורף כנגד כל מי ששולמו לו כספים בטעות אלא בפועל נעשה רק לגבי מי שזכאי לגמלה נוספת או תשלום אחר מהמוסד שכנגדו יוכל המוסד לקזז. בתביעת התובעת בפנינו, היות והתובעת מקבלת בנוסף לגמלת הבטחת הכנסה גם קצבת ילדים קמה למוסד זכות לגבות חוב התובעת באמצעות קצבה זו. אולם, כפי שקבענו טעה המוסד באופן חישוב גמלת הבטחת ההכנסה לתובעת בכך שלקח בחשבון הכנסה רעיונית שלא הגיעה לכדי מימוש בשנת 2003, ולפיכך, לא שולמה לתובעת, ועל כן באם יערך לתובעת חישוב מחודש באשר לזכותה להבטחת הכנסה לשנת 2003 יכול ומלוא החוב שנרשם לחובתה דינו להימחק ואף עשוי הנתבע להישאר חייב לתובעת כספים בשל הקיזוז שביצע מקצבת הילדים. לפיכך, היה ועפ"י חישוב הנתבע לא נותר חוב כלפי הנתבע על תשלומי הבטחת ההכנסה ששולמו ביתר על הנתבע להשיב לתובעת את התשלומים שקוזזו על ידו, מקצבאות הילדים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי דין. 9. סוף דבר התביעה התקבלה בחלקה. תביעת התובעת להפרשי הבטחת הכנסה לחודשים אוק' 02 עד דצמ' 2002 נדחית. באשר לתביעת התובעת לטעויות הנתבע בחישוביו לחודשים ינואר עד יוני 2003, התקבלה התביעה ועל הנתבע לערוך את חישוביו בשנית כאשר לא יילקח בחשבון מרכיב דמי ההבראה. לפיכך, היה ועפ"י חישוב הנתבע לא נותר חוב כלפי הנתבע על תשלומי הבטחת ההכנסה ששולמו ביתר על הנתבע להשיב לתובעת את התשלומים שקוזזו על ידו, מקצבאות הילדים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי דין. הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך של 1,000 ₪. הבטחת הכנסה