לטענת התובעת, לאחר שזכה במכרז, הפר הנתבע את הסכם השותפות והחל לבדו בביצוע העבודות נשוא המכרז. המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלה מה היו ההסכמות וההסכמים שבין הצדדים, שבגינם נתנה התובעת את הערבויות הבנקאיות שצורפו הן להצעת הנתבע למכרז והן להסכם שעליו חתם לאחר שזכה במכרז. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם שותפות במכרז: 1. התובעת היא חברה קבלנית ובעליה הוא מר X שהוא גיסו של הנתבע, שגם הוא קבלן רשום. בשנת 2001 הגיש הנתבע הצעה למכרז שמטרתו בניית מרכז יום לקשיש בכפר יונה. על פי תנאי המכרז היה על מגיש ההצעה לצרף להצעתו ערבות בנקאית. את הערבות הבנקאית שצורפה להצעה הוציאה התובעת ומאוחר יותר היא גם האריכה את תוקפה של הערבות הזו. בסופו של דבר זכה הנתבע במכרז והתבקש להחליף את הערבות שניתנה בעת הגשת ההצעה לערבות ביצוע שנועדה להבטיח את התחייבויותיו על פי ההסכם. גם ערבות זו הוצעה על ידי התובעת. על עובדות אלה אין מחלוקת. 2. המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלה מה היו ההסכמות וההסכמים שבין הצדדים, שבגינם נתנה התובעת את הערבויות הבנקאיות שצורפו הן להצעת הנתבע למכרז והן להסכם שעליו חתם לאחר שזכה במכרז. 3. לטענת התובעת, הצדדים הסכימו כי יגשו יחד למכרז, כשותפים. העובדה שרק שמו של הנתבע הופיע על מסמכי ההצעה, ועל ההסכם שנחתם בעקבותיה, מקורה בכך שהנתבע היה מוכר לעמותה שפירסמה את המכרז והצדדים חששו שאם יופיע גם שמה של התובעת על מסמכי המכרז, תידחה ההצעה. לטענת התובעת, הנתבע, שהיה מעוניין לגשת למכרז, אך היה חסר נסיון וחסר יכולת כלכלית להמציא ערובה כנדרש - פנה אליה על מנת שתמציא את הערבות הבנקאית ותסייע לו בהכנת ההצעות למכרז. לטענת התובעת, לאחר שזכה במכרז, הפר הנתבע את הסכם השותפות והחל לבדו בביצוע העבודות נשוא המכרז. לטענתה, הסכים אמנם הנתבע להשיב לה את הערבות שהוציאה, אולם סרב לשתף אותה בביצוע העבודות, ובעיקר סרב לשתף אותה ברווחי הפרוייקט ועל כך הוגשה תביעה זו. לטענת התובעת, מגיע סך הרווחים בגין הפרוייקט ל- 18% מעלות הפרוייקט כולו. מאחר שלטענתה עלות הפרוייקט עמדה על סך 4 מיליון ₪, ממילא הרווח הצפוי ממנו הינו 720,000 ₪ וחלקה של התובעת עומד לכן על מחצית מסכום זה, היינו, 360,000 ₪. 4. הנתבע מכחיש את טענות התובעת. לטענתו, הוא שהגיש, לבדו, את ההצעה למכרז והוא שזכה בו לבדו. לטענתו, אין יסוד לטענות התובעת כאילו אין לו הניסיון הדרוש למתן הצעות למכרז או יכולת כלכלית לממן ערבות בנקאית. לדבריו, הוא בעל ניסיון רב במכרזים ולא היה לו כל קושי להמציא ערבות. הא ראיה, שהמציא כזו מיד כשהשיב לתובעת את הערבות שהעמידה לפרוייקט. לטענת הנתבע פנייתו למנהל התובעת, שהוא גיסו, נעשתה רק מתוך רצון לסייע לו שכן זה היה באותה עת מחוסר עבודה. לפיכך הציע הנתבע, לטענתו, כי מנהל התובעת, יבצע את העבודות נשוא המכרז כקבלן משנה של הנתבע, אם יזכה הנתבע במכרז. בהתאם, יהיה מנהל התובעת זכאי לתשלומים שיתקבלו ממזמין העבודה, למעט רווח קבלני בשיעור של 20%, שלו יהיה זכאי הנתבע. לטענת הנתבע בשל העובדה שבפועל אמורה היתה התובעת (או מנהלה) לבצע את העבודות, סוכם שהיא שתמציא את הערבויות הנדרשות, ולא הנתבע. לטענתו, לאחר שזכה במכרז, חזרה בה התובעת מהסכמתה לשמש קבלן משנה לביצוע העבודות וביקשה לבצע את העבודות בשותפות עם הנתבע ולהיות זכאית, בהתאם, ל- 50% מהרווחים ואולם הנתבע סרב. לפיכך גם השיב לתובעת את הערבות שהמציאה וסיפק למזמין ערבות חדשה מטעמו. לטענת הנתבע, התובעת אינה זכאית לכן לדבר ויש לדחות את התביעה. 5. לא נערך בין הצדדים הסכם בכתב, ויש להכריע לכן בשאלה, מה ההסכמות שהיו בין הצדדים, אך ורק על סמך העדויות. מטעם התובעת הובאה, מלבד עדות מנהלה, גם עדותו של מר עארף זמירו, שהיה, במועדים הרלוונטים לתביעה, סגן מנהל סניף בנק הפועלים באום אל פחם ומנהל המחלקה העיסקית בסניף. הנתבע העיד לבדו. 6. כפי שעוד יובהר להלן, עדותו של מר עארף אינה מעלה ואינה מורידה מאחר שאין בה כדי לשפוך אור על המחלוקת האמיתית שבין הצדדים - מה באמת היה הסיכום שבעקבותיו נתנה התובעת את הערבויות הבנקאיות הקשורות למכרז. 7. לעניין הסיכום הזה העיד רק מנהלה של התובעת, מר ג'ברין פאדל סאלח. לא ניתן, על סמך עדות זו, לקבוע כי עלה בידי התובעת להוכיח שהצדדים הסכימו לכך שיהיו שותפים בפרוייקט נשוא המכרז וכי הרווחים בגין הפרוייקט יתחלקו בין שני הצדדים בחלקים שווים. 8. התובעת טענה כי הסיבה לכך, שהיא שהמציאה את הערבות הבנקאית, היתה מצבו הכלכלי של הנתבע, שבאותה עת היה קשה וכתוצאה ממנו הנתבע לא יכול היה בעצמו להמציא את הערבות הבנקאית שנדרשה על ידי מזמין העבודה. הנתבע לעומת זאת טען, כפי שכבר פורט לעיל, כי מצבו הכלכלי היה שפיר ולא היה לו כל קושי להמציא ערבות בנקאית. רק מאחר שחפץ לסייע למנהל התובעת שבאותה עת היה מחוסר עבודה, הציע לו לבצע את העבודות נשוא המכרז ובהתאם גם להפקיד את הערבות הבנקאית שנדרשה להבטחת ביצוע אותן עבודות. 9. התובעת לא הוכיחה את טענתה בדבר מצבו הכלכלי של הנתבע. מעבר לכך - התובעת, שהיתה מודעת היטב לטענות של הנתבע לפיהן היא שהיתה מחוסרת עבודה באותה עת, לא הביאה כל ראיה לסתור טענות אלה. לא הוצגה על ידי התובעת כל ראיה לכך שבאותה עת, במועדים הרלוונטים לתביעה ביצעה עבודות כלשהן והיא גם לא הציגה כל ראיה לכך שהמצב הכלכלי והעסקי שלה, או של מנהלה, היה טוב באותה עת. 10. מעבר לכך - גם אין כל הגיון בגירסת התובעת. כזכור, גירסת התובעת היא כי מנהלה הוא שהסכים לסייע לנתבע, שביקש ממנו לעזור לו לקבל את העבודות נשוא המכרז. עוד, לפי גירסת התובעת מנהלה הסכים לסייע לנתבע והסכים לכך שיבצע את כל העבודות נשוא המכרז ויממן אותן, אך הרווחים יתחלקו באופן שווה בינה ובין הנתבע. אין כל הגיון בגירסה כזו, לפיה הרווחים בין הצדדים יתחלקו באופן שווה בעוד שכל העבודה, הנטל הכלכלי במימונה ובמימון הערבות והנטל הניהולי שבניהול העבודה ובפיקוח על העובדים יבוצע על ידי התובעת! משמעה של גירסה זו הוא שהנתבע מקבל 50% מרווחי הפרוייקט מבלי שיבצע דבר! 11. ואמנם, מנהל התובעת, כשנחקר בעניין זה, היה ער לקושי שבקבלת גירסת התובעת בעניין הזה והתפתל לכן לא מעט על דוכן העדים כשנשאל על כך (עמ' 17 שו' 30 עד עמ' 18 שו' 13 וכן עמ' 19 שו' 15-21). 12. זאת, ועוד, לו היה ממש בגירסת התובעת, לפיה סברה שחלקה בשותפות מחייב אותה לבצע את העבודות, ניתן היה לצפות כי תערך בהתאם, ולאחר החתימה על ההסכם נשוא המכרז, תנקוט באמצעים הנדרשים להבאת ציוד לאתר הבניה ו/או לשכירת פועלים ואנשי מקצוע כנדרש, ואולם, התובעת לא רק שלא הציגה כל ראיה לכך שפעלה בעניין הזה, גם התשובות שמסר מנהלה בחקירתו בעניין זה היו מתחמקות בעליל (עמ' 23 שו' 29 עד עמ' 24 שו' 19). 13. עדותו של מר עארף אינה יכולה להועיל לתובעת מאחר שהדבר היחיד שניתן היה ללמוד ממנה, הינו שמנהל התובעת פנה לבנק וביקש לברר פרטים באשר לפתיחת חשבון משותף שהשותפים בו יהיו התובעת והנתבע. למעשה, מר עארף ציין כי אינו זוכר אם גם הנתבע נכח בפגישה שהיתה בעניין זה בסניף הבנק ואף לא יכול היה לומר מי מהצדדים, התובעת או הנתבע, הוא שפנה אליו בקשר לחשבון המשותף. העובדה שהצדדים, או מי מהם, ברר פרטים בקשר לפתיחת חשבון משותף, אין בה משום תמיכה בגירסה זו או אחרת משום שהנתבע גם הוא ציין בעדותו כי בשלב כלשהו ביקשה התובעת לפתוח חשבון משותף שאליו יופקדו כספי התמורה עבור העבודות נשוא המכרז, וזאת על מנת שתהיה לה שליטה על כספים אלה ומהם יועבר לנתבע חלקו ברווח. לפיכך, עדותו של מר עארף אינה מעלה ואינה מורידה לברור המחלוקת נשוא תיק זה. 14. התובעת נמנעה מלהביא עדים שיכולים היו, לכאורה, לתמוך בגירסתה לעניין השותפות הנטענת, חרף העובדה שלטענת מנהל התובעת היו אנשים נוספים שידעו על הסכם השותפות הנטען (עמ' 28). 15. גם מר אלברט מכפר יונה לא זומן ע"י התובעת להעיד - למרות שלפי עדות מנהל התובעת הנתבע אישר בפניו של אלברט כי הוא והתובעת שותפים בפרוייקט (עמ' 30 שו' 21-25). מחדלה של התובעת בעניין זה פועל לחובתה וההלכות בעניין זה ידועות. 16. לכל אלה יש להוסיף כי אל מול עדות מנהל התובעת, שלא נתמכה בכל ראיה שהיא, והוצגה בה גירסה מחוסרת כל הגיון, היתה עדות הנתבע אמינה, עיקבית והגיונית ואני מעדיפה אותה חד משמעית על פני עדות מנהל התובעת. 17. חיזוק לגירסת הנתבע מצוי בעובדה שאכן, כשעלו יחסי הצדדים על שירטון והתובעת דרשה את הערבות שהפקידה - הושבה לה הערבות והנתבע המציא למזמין העבודות ערבות מטעמו - ואף המשיך בביצוע העבודות עד סיומן. 18. עצם המצאת הערבות הבנקאית החלופית ע"י הנתבע שומט את הקרקע מתחת לטענת התובעת כאילו קושי כלכלי, וחוסר יכולת להמציא ערבות כזו, הם שהביאו את הנתבע לפנות אליה ולהציע לה שותפות בפרוייקט נשוא המכרז. 19. משלא עלה בידי התובעת להוכיח כי סוכם על שותפות בפרוייקט ועל שותפות ברווחי הפרוייקט - דין התביעה להדחות וכך אני מורה. התובעת תישא בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד לנתבע בסכום כולל של 20,000 ₪. הפרת חוזהחוזהמכרזדיני חברותשותפות