איך מחשבים את תקופת ההתיישנות ? מתי כתב בי דין שנקלט במערכת נט המשפט מקבל סטטוס של "הוגש" ? מתי בדיוק מתחילה ההתיישנות ? מתי מפסיק מירוץ ההתיישנות ? ##(1) איך מחשבים את תקופת ההתיישנות ?## סעיף 10 (ב) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981 העוסק בסוגיית חישוב תקופת ההתיישנות, נוגע למניין תקופה של חודשים או שנים מורה כיצד יש למנותם: "תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחרון של החודש". סעיף 1 לחוק הפרשנות מוסיף וקובע כי "יום" משמעו "תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו". ##(2) ממתי מתחילים לספור את "יום הגשת התביעה" במערכת נט המשפט לצורך התיישנות ?## בהתאם לסעיף 2 לחוק ההתיישנות "אם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה". נניח שתביעה הוגשה יום לפני תום מועד ההתיישנות - השאלה היא אפוא מתי "הוגשה" התובענה לצורך חישוב תקופת ההתיישנות, האם ביום בו נקלטה במערכת נט המשפט (שאז התביעה לא התיישנה) או שמא ביום המחרת, שהוא היום בו "נפתחה" התובענה בהתאם למערכת נט המשפט, שאז התביעה התיישנה. בת"א 21316-10-17 פלונית נ' חדד, בית המשפט פסק כי לצורך בירור נושא ההתיישנות יש לראות את התובענה כאילו הוגשה ביום בו נקלטה במערכת נט המשפט, תהא השעה אשר תהא, ולא ביום המחרת. תקנה 497ג(ו) ךלתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי כתב בי-דין שהוגש באופן אלקטרוני לאחר השעה 17.00 "ייראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו". האם תקנה זו מקצרת הלכה למעשה את היום האחרון של תקופת ההתיישנות ? בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה זהה וקבע כי התשובה היא בשלילה (ת.א (חי') 46759-03-16 נהלה אברהים נחולי נסרה נ' מדינת ישראל (4.12.17) ). כב' השופט ג'השאן ציין במסגרת נימוקיו את ההלכה לפיה יש לפרש בצמצום הוראת חוק הפוגעת בזכות הגישה לערכאות ובכלל זה בדרך של קיצור תקופת ההתיישנות, וקבע כי תכליתה של תקנה 497ג(ו) שונה ואינה קשורה לתקופות ההתיישנות הקבועות בחוק ההתיישנות. כן צוין כי תקנה, אף אם היא ספציפית, אינה יכולה לגבור על חוק, היינו על חוק הפרשנות (בפרשנות המונח "יום") ועל חוק ההתיישנות (בהעניקו שבע שנים מלאות להגשת התביעה) . לאור כך קבע בית המשפט המחוזי כי חרף לשונה של תקנה 497ג(ו) , ניתן להגיש תובענה במערכת נט המשפט עד היום האחרון של תקופת ההתיישנות בחצות הלילה. ##(3) מתי בדיוק מתחילה ההתיישנות ?## בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 נקבע: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". "המבחן המקובל לצורך קביעת תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות הוא - "קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס עילה שניתן להצליח בה ולזכות" (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5)166, 177 -178, היינו, ה"יום שבו נולדה עילת התובענה" הוא איפוא היום, בו אילו היה מגיש התובע תביעה לבית המשפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות, היה זוכה בפסק דין (ד"נ 32/84 עזבון ויליאמס נ' בנק א"י בריטניה בפירוק). ##(4) מתי מפסיק מירוץ ההתיישנות ?## על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, הודאת הנתבע בקיום זכותו של התובע, יש בכוחה להפסיק את מרוץ ההתיישנות נגדו, אם ההודאה נעשתה בתוך תקופת ההתיישנות, ואף אם נעשתה לאחר תום התקופה, שוב תעמוד לו לתובע זכות התביעה, ומניין חישוב תקופת ההתיישנות יתחיל מיום ההודאה, ובלבד שההודאה נעשתה בכתב או בפני בית המשפט. אולם, אפילו לא הודה הנתבע בצורה מפורשת כזו בזכות התביעה, די אם הנתבע מפגין ביצוע מקצת הזכות, כדי שיראו בכך הודאה מפורשת לסעיף זה, ובלבד שההודאה לא נעשתה תוך כדי העלאת טענת התיישנות, שאז לא ניתן לראות בה הודאה בזכות לצורך הסעיף (זלמן יהודאי, דיני התיישנות בישראל, תוך זיקה למשפט האנגלי והאמריקני, הוצאת תמר, 1991, חלק א', עמ' 220, 221). התיישנות