קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה: סגן הנשיא אדלר בית הדין האזורי בתל- אביב (השופט פוגל; תב"ע נב/0-103) דחה את עתירת המערער להצהיר, כי אוטם שריר הלב בו לקה ביום 29.4.1991, הינו תאונת עבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק"). על כך הערעור שלפנינו. את דחיית התביעה נימק בית הדין קמא בכך, שלא היה "אירוע חריג". לפיכך, נדחתה התביעה מבלי למנות מומחה יועץ רפואי. המערער עבד שנים רבות כמנהל טכני במחלקת השרות של חברה העוסקת, בין היתר, בהשכרת מכונות כביסה למוסדות וחברות. בתוקף תפקידו טיפל המערער בקריאות שירות בעניין תקלות ותיקונים. על פי העובדות שנקבעו, חילוקי דעות, שיחות מרגיזות וויכוחים היו מנת חלקו הרגילה של המערער. כמו כן, נדחתה גרסת המערער שהוויכוחים בעבודתו, ביום 28.4.1991 ו- 29.4.1991 היו חריגים. לפנינו חזר המערער על גרסתו, כי הוויכוחים ביום לפי אשפוזו וביום אשפוזו היו חריגים, משום שהושמעו האשמות מצד הלקוח שהוא "רמאי" ו"שקרן". בא כוח המוסד תמך בפסק הדין שבערעור. ערעור זה נסב כולו על קביות עובדתיות של בית הדין האזורי. הכלל הוא כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בקביעת העובדת המנומקות של הערכאה ששמעה את העדים והתרשמה מהם. זאת ועוד, מסקנות בית הדין קמא מעוגנות בחומר הראיות ונביא בקצרה שתי דוגמאות לכך: במהלך שמיעת הראיות התבדתה גרסת המערער, כי לא היו שיחות מרגיזות, חילוקי דעות והתרגזויות בעבודתו הרגילה. מסקנה זו של בית הדין קמא מנומקת היטב בפסק דינו; בגיליון בית החולים, בו אושפז המערער בגין האוטם, נרשם כי "יום טרם קבלתו מאורע של לחץ בחזה מלווה בהזעה שהופיע אחרי המרת משא ונמשך כעשר דקות". גולדברג - "הרמת משא" נרשם, ולא "התרגזות" או "ויכוח", כמו כן, לא נרשם שהיה מאורע "בעבודה". על המבוטח התובע להיכר באוטם כתאונת עבודה להביא "ראשית ראיה", שהיה "אירוע חריג" בעבודתו (דבע" מו/0-139) דן- יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח' 315). בפסיקה נקבע כי מתח, התרגזויות וויכוחים ואירועים לא נעימים, שהם חלק מעבודתו הרגילה של מבוטח, אינם בגדר "אירוע חריג" או "תאונה", שניתן לקשור להופעת אוטם. המערער לא הביא ראשית ראיה, כי הוויכוחים בימים 28.4.1991 ו- 29.4.1991 היו "אירוע חריג". מכל האמור לעיל עולה, כי דיון הערעור להידחות. התקף לב / אוטם שריר הלבאירוע חריגויכוח