קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בזמן נהיגה: השופט מ' בייסקי: .1הסוגיה לה אנו נדרשים בערעור זה הוא, אם מוות כתוצאה מהתקף לב, שסבל אדם בעת נהיגה ברכב, ייחשב כמוות שאירע כתוצאה מחבלה גופנית עב גורם חיצוני. המשיבה הוציאה פוליסת ביטוח חיים לבעלה המנוח של המערערת, ולפיה התחייבה לשלם לנהנים פיצוי כפול, במקרה שמותו של המבוטח נגרם - "כתוצאה ישירה מחבלה גופנית, וללא כל קשר לסיבות אחרות, ושנגמרה אך ורק על ידי גורם חיצוני, אלים, ומקרי כפי שמתגלה על ידי פצע חיצוני הנראה לעין (פרט למקרה טביעה או חבלה פנימית המתגלה על ידי ניתוח לאחר המות)...". המשיבה שילמה למערערת, כנהנית לפי הפוליסה, את סכום הביטוח היסודי, והמחלוקת היא, אם נסיבות מותו של המנוח מצויות בתחום ההגדרה הנ"ל. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' בן-עתו) השיב לכך בשלילה ודחה את תביעת המערערת. מכאן הערעור. .2נסיבות המקרה הן, בקצרה, אלה: המנוח נהג ברכבו, כאשר רעייתו (המערערת) יושבת לצדו. שניהם חזרו מריצה קלה (ג'וגינג). לפתע סטתה המכונית לצד שמאל של הכביש ופגעה בעמוד של רמזור. נהג אחר, שאותו עצרה המערערת, מצא את המנוח ללא הכרה, כשהחלק העליון של גופו רכון על ההגה; הלה הזעיק רופא, וביחד ניסו הנשמה ועיסוי לב; לבית החולים הגיע המנוח ללא רוח חיים וללא סימני אלימות חיצוניים. על רגעי האירוע יכלה להעיד רק המערערת, אך היא לא עלתה על הדוכן. בשלב של סיכומים לפני הערכאה הראשונה זנחה התביעה את הגירסה המקורית, כי התקף הלב ממנו נפטר המנוח בא כתוצאה ממכה שהוא קיבל בעת ההתנגשות החזיתית עם עמוד הרמזור - מכה שגרמה זעזוע פנימי בלב ולהפרעות קצב הלב, שהן הן סיבת המוות. גם לפנינו לא חזר בא-כוחה של המערערת על אותה גירסה מקורית, שלא היו לה תימוכין בחומר הראיות, וכעת אין גם הוא חולק, כי התקף הלב קדם לסטייה ממסלול הנסיעה ולהתנגשות ברמזור. אלה דווקא אירעו עקב התקף הלב וכתוצאה ממנו. בא- כוח המערערת מודע לכך, כי כדי לזכות בכפל דמי ביטוח יש להוכיח, כי המוות אירע כתוצאה מחבלה על-ידי גורם חיצוני, והטענה היא, כי זאת יש לראות בעצם העומס והלחץ הפיסי והנפשי שבפעולת הנהיגה - לחץ ומתח, אשר במצבו של המנוח גרמו למותו. במלים אחרות: מות המבוטח מהתקף לב בעת הנהיגה ברכב מהווה את האירוע כמשמעותו בתנאי הנ"ל שבפוליסת הביטוח. .3לעניין זה חיים אנו מחוות-דעתם של שלושה רופאים, אשר גם העידו בבית המשפט, ובראש ובראשונה של הפתולוג, אשר קבע את המימצאים בניתוח המנוח לאחר המוות. שני הרופאים האחרים (האחד מטעם המערערת והאחר מטעם המשיבה) מתבססים אך ורק על מימצאי הפתולוג (ד"ר ליכטיג), וכל אחד מהם מפרש על פיהם את הסיבות העיוניות-רפואיות האפשריות של התהוות התקף לב. מאחר שאין חולקים, כי המנוח נפטר מהתקף לב, וכאמור לא נתגלתה כל פגיעה אלימה בגופו, נציין רק את המימצאים הפתולוגיים שנמצאו באיבר זה: נקבע, כי בעבר סבל המנוח מאוטם שריר הלב, וזאת על-פי אזור פיברוטי בקיר הקדמי מעל חוד הלב. והמימצאים העיקריים: "...האאורטה מראה סימנים של טרשת בינונית בכל ארכה. כל העורקים הכליליים מראים סימנים של טרשת קשה, עם הסתיידות של הדופן וסתימה כמעט שלמה של העורק הכלילי היורד, כ- 3ס"מ ממוצאו ועד % 90של העורק הכליליה אחורי כ- 3ס"מ ממוצאו. העורק הכלילי המסתובב, מראה הסתיידות על הדופן, אך החלל פתוח...". מסקנתו של הפתולוג בדבר סיבת המוות: "מוות טבעי כתוצאה מאי ספיקת העורקים הכליליים". מקובל הוא על שלושת הרופאים, כי המימצאים הפתולוגיים שנמצאו בלב הם קשים, והם מתהווים במשך שנים. במצב זה של העורקים הכליליים עלולים שינויים פתאומיים בין אספקה סדירה של הדם ללב לבין התצרוכת להפר את האיזון ולגרום למוות. רבים הגורמים להפרת האיזון, ומונים, בין היתר, סיבות פיסיולוגיות, כגון שינוי מלחים, הורמונים, חומצות, מטבוליזם ולחץ דם, וכן גורמים חיצוניים, הקשורים לעתים במאמץ פיסי או במתח נפשי. אין תועלת להרחיב את הדיבור בידע עיוני לעניין התקף לב פתאומי, משום שבמקרה דנן לא נמצא כל סימן של נזק או של שינוי טרי, מסוג של חסימה טרייה של עורק כלילי (טרומבוזה) או קרע פתאומי של עורק. ועל כך אומר המומחה מטעם המערערת (ד"ר בלוך) בחוות-דעתו: "אך ברוב המקרים של המות הפתאומי על רקע מחלת לב טרשתית אין אנו מוצאים שינויים טריים, ואז אנו פשוט מסבירים את המוות באי-ספיקת לב פתאומית". מכאן סברת ד"ר בלוך, כי אצל אדם עם רקע חולני כמו של המנוח יש לזקוף את המוות הפתאומי "למאמץ פיזי מסויים ודחק (לחץ) נפשי" - באשר שני גורמים אלה עומדים בראש טבלת גורמי הסיכונים בהתפתחות מחלת לב אסכמית והופעת המוות הפתאומי כתוצאה מפרפורי חדרים ודום לב. .4אולם הערכאה הראשונה לא מצאה כל תימוכין בראיות להנחה זו; אשר למאמץ הפיסי שקדם להתקף, הוזכרה, כאמור, הריצה הקלה, ועל כך אמר ד"ר בלוך בעדותו: "יכול להיות שיש משקל כלשהו גם לעובדה שהוא רץ לפני הנהיגה, אם כי אינני מיחס משקל רב לגורם זה, כשמדובר באדם שרגיל לכך". ואילו לעניין מתח נפשי, לא בא אף שמץ של ראיה, כי עובר להתקף, או אפילו בימים שקדמו לכך, היה המנוח נתון למתח נפשי על-ידי גורם חיצוני או בכלל. ברוב הגינותו קיבל ד"ר בלוך לא רק את מימצאיו של הפתולוג, ד"ר ליכטיג, אלא גם את חוות-דעתו על סיבת מותו של המנוח; בעדותו הוא וסיף, כי "אם אדם סובל מטרשת קשה ואי ספיקה כמעט מושלמת הוא יכול להמשיך לחיות עם זה אבל הוא גם יכול למות באופן פתאומי". בהעדר ראיות על גורמים חיצוניים כלשהם, שעלולים היו לגרום למוות הפתאומי, הרי מתיישבים דברים אלה עם מסקנת ד"ר ליכטיג, כי המדובר הוא ב"מות טבעי כתוצאה מאי ספיקת העורקים הכליליים". בנסיבות אלה הושם לפנינו דגש עיקרי - ואולי היחידי - של בא-כוח המערערת, על הטענה, כי הנהיגה עצמה יוצרת עייפות נפשית ופיסית, וכי במקרהו של המנוח, שסבל ממחלה טרשתית מתקדמת בלב, המתח שבנהיגה הוא הוא שהביא לאי-ספיקה פאטאלית. ממשיכה הטענה ואומרת, כי אצל אדם מסוגו של המנוח שינויים בלב כתוצאה מהתרגשות בנהיגה כמוהם כחבלה גופנית במשמעותו של הסעיף הנ"ל. .5הניסוח של הסעיף האמור בפוליסה הינו רחוק מלהיות כליל השלמות, והוא כנראה תרגום משובש של תניה דומה, בה משתמשים בפוליסות ביטוח חיים באנגליה ובארצות-הברית: bodily injury caused by violent .Accidental, external and visibleואולם, על-אף השיבוש הלשוני, אין בו אי-בהירות ביחס לכוונתו האמיתית, ואת זו יש להסיק מלשון המסמך; רק כשיש ספק בדבר הפירוש, יש לפרש את הפוליסה נגד המבטח שניסח אותה (ע"א 19/61 [1], בעמ' 1902; ע"א 682/82 [2], בעמ' 603; ע"א 631/83 [3]). לצורך ענייננו עלינו לבחון, אם הביטויים שבסעיף הנ"ל סובלים את הפירוש המוצע על-ידי בא-כוח המערערת, כי התקף לב, שהתרחש בעת נהיגה, יכול שייחשב כחבלה גופנית כהגדרת הסעיף האמור בפוליסת הביטוח. לצורך זה עלינו לצאת מההנחה, כי אמנם גורמת נהיגה, בתור שכזאת, מידה מסוימת של מתח והתרגשות. בהכרח מתקשרת עם כך השאלה, מה המשמעות של קיום מחלה של טרשת עורקים קשה, אשר מטבע הדברים חושפת את הסובל ממנה לסיכונים הנובעים מעצם המחלה, ואין לקבוע באיזו מידה, אם בכלל, מתח או התרגשות שמקורם בנהיגה גרמו או תרמו לאותו שינוי פתאומי של זעזוע או הפרעות בקצב הלב שהביא למוות. תחילה עלינו לנתח את התנאים המצטברים שבסעיף האמור, המתייחסים לא רק לחבלה גופנית אלא גם לגורם חיצוני וליתר הסייגים שבו. א) אשר לחבלה גופנית (bodily injury), אין זה הכרחי, כי ייוותר דווקא סימן חיצוני, ולמושג זה ניתן פירוש נרחב הן באנגליה והן בארצות-הברית, וגם dilatation of the heartוכן coronary thrombosis עשויים, בנסיבות מסוימות, ליחשב כפגיעה גופנית (in re scarr and .(; [6] (1905) general accident assurance corporation [7] (1969) . Ltd(1930) jason v. Battenוכן,. M& th ed., by m. Parkington e.j. macgillivray 7,london) parkington, on insurance law751-750, 748( 1981,and a. Odowd). עמדה זו אומצה גם אצלנו; בע"א 414/66 [4], בעמ' 457, אושרה המסקנה, כי אוטם שריר הלב עשוי להיחשב "פגיעה גופנית", אף ששום חלק חיצוני של הגוף לא נפגע, ואין נפקא מינה "'אם הפגיעה היא בחלק חיצוני של הגוף או באחד מחלקי הגוף הפנימיים'". הערכאה הראשונה אבחנה את ע"א 414/66 [4] הנ"ל לעומת המקרה דנן בכך, כי שם דובר באוטם שריר הלב, המשאיר סימן חיצוני פתולוגי בלב, ואילו במקרה שבא לפניה אין ההפרעות בלב שגרמו למוות משאירות כל סימנים חיצוניים. אבחנה זו אינה נראית לנו, משום שבשני המקרים המדובר הוא בפגיעה בפעולתו התקינה של הלב וגם בתוצאה זהה. האבחנה היא, כנראה, אחרת, כמוגדר על-ידי 748parkington supra, at& macgillivray: Disease may itself amount to bodily injury if it has been caused" ."by accident וראה האסמכתאות המובאות שם, ובעיקר mardorf v. Accident [8] (1903) .insurance companyאך זה כבר מתייחס לסייג אחר, הנוגע לתנאי "וללא כל קשר לסיבות אחרות...". ב) המרכיב השני הנזכר בזה תואם את ההגדרה המקובלת בפוליסות בשפה האנגלית בלשון: solely, independently and exclusively of .All other causesלכאן מתקשרת השאלה, הקשה כשלעצמה, אם מחלה קיימת, הגורמת או תורמת למוות, מצויה בתחום הסייג הזה. ייתכנו מקרים, שבהם מחלה קיימת ופגיעה על-ידי גורם חיצוני, בעיקר תונה, חוברים יחד לאירוע הפאטאלי. בארצות-הברית הפסיקה בנדון היא רב-גונית: התוצאה תלויה בעיקר בנסיבות כל מקרה, בצורת התרחשות הדברים ובמלים הספציפיות, שהשתמשו בהן בניסוח הפוליסה. לא נתעכב לפרט את המקרים השונים שנדונו בארצות-הברית, לעתים עם תוצאות מנוגדות, המובאים במאמר Existing disease and accident insurance pathology-pre" ,comment .rev . U. Chi. L 21"and metaphysics in the common speech of men Co . Accident ins& driskell v. United states health 266(54-1953) [9] (1906) הגורם התאונתי חייב להיות פקטור עיקרי באירוע, כדי שיחויב המבטח. מכאן גם טבעי הוא חיוב המבטח, כאשר המבוטח מת ממחלה קורונרית לאחר הפגיעה התאונתית (ראה המקרים המצוינים במאמר הנ"ל, בעמ' 268, ה"ש 18, 21). אך במקרה שהייתה זו המחלה, אשר גרמה לתוצאה התאונתית, המצב הוא הפוך, והמבטח מופטר מחבות. נאמר שם, בעמ' 270: Two relationships are possible between mishap and" .existing disease in combining to cause an injury or death-pre ,and the injury or death may be the resultant of two converging on the one hand, disease and accident can be cooperating factors .lines of causation. Each may aggravate the effect of the other Existing for example, an accidental fall down a flight of stairs may- result in a terminal heart attack in a man with a pre On the other hand, the disease may be the .heart condition Attack or an epileptic seizure may cause a man to tumble down a initial step in a single line of causation. For example, a heart Fractured skull. Flight of stairs, and death may result from a broken neck or a Disease, the fall or mishap is not an 'accident', and there in the latter situation, when a fall or a mishap is caused by . Appears to be agrement that no recovery will lie under an"indemnity clause-accident policy or a double במקרה שלפנינו, המוות אינו קשור כלל עם התאונה שבהתנגשות המכונית עם עמוד הרמזור, ונקבע, כי התקף הלב אירע על רקע המחלה הטרשתית וכתוצאה ממנה, עוד בטרם סטתה המכונית ממסלולה. מלבד הטענה של מתח והתרגשות שבעצם הנהיגה, לא רק כי לא הוכח אלא אין גם להצביע על שום גורם חבלתי במובן הרחב, שעשוי היה להביא להתקף הלב. מקל וחומר נכלל המקרה בתחום הסיפא של המובאה לעיל. באנגליה סוכמה ההלכה על-ידי , parkington, supra& macgillivray 741at: ...It is well settled that accident policies do not cover death" ,existing weakness or disease-or injury as a result of a pre ."whether its existence or extent was known to the insured or not בפרשת [7] jasonמדובר במבוטח, שסבל ממחלה ארטירית (היצרות עורקים) ולקה בטרומבוזה קורונרית שישה ימים לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. בית המשפט מצא, כי הלחץ (stress) ביחד עם התאונה זירזו את התקף הלב, אך בכל מקרה היה צפוי, כי תוך שלוש שנים יארע התקף לב עקב מחלתו גם ללא התאונה. על-כן התאונה לא הייתה הסיבה הבלעדית להתקף הלב, ולהתהוותו חברו המחלה הקיימת והתאונה גם יחד. בהתייחסם למקרה זה מציעים 757parkington, at& macgillivray להפעיל את המבחן, שהוצע בעניין .penn v. Standard life ins. Co [10] (1912): If at the time of the accident the insured is suffering(1)" from disease, but the disease has no causal connection ; with the injury or death, the accident is the sole cause If at the time of the accident there is an existing disease(2) ,operating with the accident resulted in injury or death- which co ."the accident is not the sole or independent cause בע"א 414/66 [4] הנ"ל לא ראה הנשיא אגרנט צורך להתייחס לשאלות הסבוכות של פרשנות המושגים "סיבה קרובה" או סיבה יחידה שגרמה למוות ללא תלות בסיבה אחרת ולהכריע בהן, משום שמבחינה עובדתית ועל-פי חוות-דעת המומחים דשם נקבע, כי המנוח לקה בהתקף הלב שממנו מת כתוצאה ממתח נפשי גדול, שנגרם עקב התקרית בה איים עליו אחד מעובדיו בקלשון, ועל-פי נסיבותיו של המקרה ההוא ולפי מבחן הסבירות נקבע, "כי ההתרגשות העזה של המנוח ביום המקרה היא שגרמה, ללא השפעת מחלת לב קודמת, למותו" (שם, בעמ' 473). כלומר, התקרית הבלתי צפויה היא שהיוותה את האירוע התאונתי החיצוני שגרם למוות. שונות בתכלית הנסיבות של המקרה דנן; כבר צוין והודגש, כי שום אירוע יוצא דופן לא הוכח בזמן הנהיגה או בשלב כלשהו שקדם לה. לעומת זאת הוכח מצב פתולוגי קשה מאוד של טרשת עורקי הלב, אשר אליבא דכל הרופאים עלול להביא למוות פתאומי ללא התערבות או השפעה של גורם אחר. כאן מובילות הנסיבות והעובדות המוכחות למסקנה הפוכה מזו שבע"א 414/66 [4] הנ"ל, אלא אם תתקבל טענת בא-כוח המערערת, כי המתח וההתרגשות שבעצם הנהיגה הם הם הגורם היחידי או לפחות עיקרי למוות, כמשמעותו בסעיף הנ"ל. ג) דרישה נוספת על-פי הסעיף האמור היא, כי המוות נגרם על-ידי "גורם חיצוני, אלים ומקרי....". בהקשר זה עולה השאלה, אם נהיגה, בתור שכזאת, יכול שתהווה אותו אירוע "חיצוני, אלים, ומקרי", שגרם לתוצאה הפנימית, אף בהנחה, כי נהיגה אמנם גורמת לנוהג מידה מסוימת של מתח והתרגשות. מפנה אותנו בא-כוח המערערת לדברי הפתולוג ד"ר ליכטיג, המקובלים גם על שני הרופאים האחרים. בעדותו אמר הפתולוג, כי "סביר שנהיגה עצמה יכולה לגרום לאדם כמו המנוח למתח המסתיים במוות". אך אין לדעת, כיצד דברים אלה תומכים במסקנה שאותה מבקש בא-כוח המערערת להסיק. שלושת המרכיבים של התנאי האמור מלמדים על כוונה לאירוע אקסידנטאלי במובן הרחב של מושג זה, שהינו גם לא צפוי מבחינת ההתרחשות וגם לא תוצאה שיסודה בתמורות טבעיות אפשריות אצל המבוטח: 'Accident' is associated with fortuity and chance. It implies at" Best a temporarily undiscerned cause, and is commonly defined in .u. Chi. L. Rev) "terms of the unforeseen or the unexpected .( 272supra, at והרי אליבא דכל הרופאים שהעידו, גם מתח פנימי רגיל עשוי להביא לתוצאה האמורה; וכבר שנינו וחזרנו והזכרנו, כי לא נעשה אפילו ניסיון קל להביא ראיה, כי בעת הנהיגה או בסמוך לה התרחש אירוע חיצוני כלשהו, אשר עשוי היה לגרום בלבו של המנוח אותן תמורות שהביאו למותו, דוגמת אותו אירוע טראומטי כפי שהיה בע"א 414/66 [4] הנ"ל. בלי לקבוע מסמרות, ולצורך הדגמה בלבד, ניתן להניח, כי הופעה פתאומית של רכב מהכיוון הנגדי לנתיבו של נהג, שהוא גם סובל בלבו, עשויה, בנסיבות מסוימות, להיחשב כמקיימת את התנאי האמור, אף אם בסופו של דבר לא נגרמה התנגשות ממש, אך מחמת הפחד, המתח או ההתרגשות הבלתי צפויים אירע התקף לב, בהקשר לאותה התרחשות חיצונית-מקרית וכתוצאה ממנה. דוגמה הפוכה היא המקרה בו דחה בית המשפט העליון של מדינת ויסקונסין בארצות-הברית תביעת מבוטח שסבל ממחלת מסתמי-לב כרונית, שנפטר מהתקף לב לאחר משיכת סירה ממים, הגם שנקבע, כי התקף הלב היה אקסידנטאלי ([11] (1936) .herthel v. Time ins. Co). בעניין (1971) brinkman v. Mutual of omaha insurance company [12] לקה התובע בהתקף לב בעת נהיגה, ופוליסת הביטוח כללה תנאי דומה לזה שבענייננו. בית המשפט לא קיבל את הטענה, כי יש בעצם הנהיגה כדי להצביע על סיבת התרחשות התאונה, ואומר, בעמ' 661: 'The plaintiff has the burden of proof in an action for death" Benefits upon an accident insurance policy where policy insured Against accidental bodily injuries sustained directly and Preceded the fatal injury were acts that were unforeseen, independently of all other causes to show that the acts which ."'unexpected, unusual, unintentional, or involuntary כדי להצליח בתביעתה היה על המערערת להוכיח, "שהתנאים שנקבעו בפוליסה ליצירת חבותה של חברת הביטוח נתמלאו כהלכתם" (ע"א 270/61 [5], בעמ' 1853). בנטל זה אף לכאורה לא עמדה המערערת. לא הובאה כל ראיה על אירוע טראומתי כלשהו, שעשוי היה להפר את אותו איזון עליו דיברו הרופאים, אך הוכח בצורה פוזיטיבית, כי במצבו החולני הקשה של המנוח התקף לב עשוי להתרחש על רקע המחלה בלבד וללא כל התערבות חיצונית. לא היה על-כן מנוס אלא לדחות את התביעה, וזה גם גורלו של הערעור. המערערת תשלם למשיבה הוצאותיה וכן שכר טרחת עורך-דין בסך 000, 2ש"ח, שיישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. השופט א' ברק: אני מסכים. השופטת ש' נתניהו: אני מסכימה. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט בייסקי. 5467831 משפט תעבורההתקף לב / אוטם שריר הלב