קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום על עבודות שיפוצים: תביעות הדדיות בעניין עבודת קבלנות בניין שביצע התובע בתיק אזרחי 3581/00 (שהוא הנתבע בתיק אזרחי 1035/01 ) בדירת הנתבעים בתיק זה. התובע ייקרא להלן לצרכי נוחיות "התובע" והנתבעים ייקראו להלן "הנתבעים". התובע דורש יתרת תמורה בסך 42,824 ₪ נכון ליום הגשת התביעה 10.12.00, עבור ביצוע עבודות נוספות והנתבעים דורשים סך של 49,000 ₪ נכון ליום הגשת תביעתם 9.1.01 כפיצוי עבור ליקויי בנייה ואיחור בביצוע העבודות. הצדדים הסכימו לאיחוד הדיון בתביעות השונות וכן הסכימו לטעון על סמך הנתונים המוצגים בתיק בית המשפט ללא צורך בחקירות נוספות. בעיקרו של דבר אין מחלוקת על כך שהתובע ביצע עבור הנתבעים עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכם המקורי מיום 28.4.00 על פיו התחייב התובע לבצע עבור הנתבעים עבודות בנייה ושיפוצים בהתאם לתכנית שקיבל וזאת תמורת סכום כולל של 140,000 ₪. בסעיף 5 להסכם הנ"ל נרשם כי עבודות הבנייה והשיפוצים כאמור כוללות תוספת של ממ"ד לדירה קיימת בקומה הראשונה ותוספת של קומה נוספת בשטח כולל 77.3 מ"ר. בסעיף 7 להסכם נרשם כי בנוסף לכך יבוצעו עבודות של שבירת קירות, פריצת דלת כניסה, סגירת מרפסת שירות בצידה המערבי של הדירה. בסעיף 11 להסכם נקבע כי הזמן המשוער לגמר העבודה כולה "עד מסירת מפתח" הינו כ- 4 חודשים מיום יציקת היסודות. התובע מפרט בסעיף 10 לכתב תביעתו שנים עשר פרטי עבודות נוספות שביצע ואשר תמורתן לא שולמה והוא נוקב במחיר הראוי לעבודות אלה. בסופו של יום הנתבעים מודים בביצוע חלק ניכר מרשימת העבודות הנוספות אלא שלטענתם סוכם כי התמורה הכוללת עבור עבודות אלה תהיה בסך 12,000 ₪ ובפועל שילמו הנתבעים לטענתם ביתר הן עבור עבודות החוזה והן עבור העבודות הנוספות והם זכאים להחזר של 13,000 ₪ בראש פרק זה. על פי האמור לעיל מודים הנתבעים בביצוע עבודות נוספות הכלולות בסעיף 10 לכתב התביעה, ס"ק: א, ד, ו, ח, י, יא לכתב תביעת התובע. התמורה בסעיפים אלה לגירסת התובע הינה 21,600 ₪. גירסת הנתבעים בעניין העבודות הנוספות תמוהה לדעתי על פניה הן בעניין היקף העבודות והן בעניין התמורה המוסכמת. די להצביע על כך שלגירסת הנתבעים סוכם עם התובע כי תמורת ריצוף של כ- 100 מ"ר (ס"ק ד' ו- ו' לסעיף 10 לכתב התביעה) עבודה וחומרים ישולם סך כולל של 1200 ₪. גירסת התובע בעניין תמורה מוסכמת של כ- 150 ₪ למ"ר עבור עבודה וחומרים סבירה ומתקבלת על הדעת. הדעת נותנת כי ס"ק ב' ו- ג' לסעיף 10 אף הם חלק מן העבודות הנוספות כיוון שהעבודות מתייחסות לבנייה ושיפוצים שבוצעו לאחר תוספת הממ"ד בקומה הראשונה, תוספת אשר יצרה אפשרות למרפסת בקומה השנייה. על פי נוסח ההסכם המקורי בשילוב עם הסכמת הנתבעים כי עבודת ריצוף המרפסת איננה חלק מן ההסכם המקורי כמו גם בניית המעקה מלמדים כי כל מה שקשור לתוספות בנייה ושיפוצים על הממ"ד אינם כלולים בעבודות ההסכם המקורי. טענת הנתבעים לפיה יש לראות את ס"ק ט' כחלק מעבודות ההסכם המקורי אף היא מוקשה שכן הנימוק אשר מוסרים הנתבעים הינו שהתקנת דלת היא חלק מעבודת הבנייה ולא יעלה על הדעת לבצע עבודות מן הסוג הנדון ללא דלת. התובע מאשר כי אכן הוסכם לבצע דלת ואולם מדובר בדלת פשוטה ובפועל בחרו הנתבעים לבצע דלת מפוארת כולל לבני זכוכית והתובע איננו דורש אלא את ההפרש שבין דלת פשוטה לבין דלת מפוארת. עמדה זו מקובלת עלי. עוד דורש התובע לקבל תמורה על יציקת משטח בטון בכניסה לבית בשטח של 25 מ"ר ואילו הנתבעים אשר מאשרים את בניית המשטח טוענים כי התובע עשה זאת כמתנדב על מנת להיפטר משאריות של בטון יציקה שעבורו שילמו. מכיוון שככלל יש להתייחס לטענות הנתבעים בספקנות כמפורט לעיל הרי שלכל היותר ניתן להניח לטובתם כי מסכום התמורה הנדרשת יש להפחית את עלות החומר ולכן בס"ק זה יש לחייבם במחצית התמורה הנדרשת. אשר לס"ק ה' ו- יב' , מדובר בגירסאות מנוגדות ולא ניתן להכריע ביניהן ומכיוון שנטל הראיה והשכנוע מוטל על שכמו של התובע, דין התביעה בעניין זה להידחות. המסקנה המתבקשת לדעתי הינה כי התובע זכאי לתמורה נוספת בסך 33,900 ₪ נכון ליום 1.9.00. אינני מקבל טענת הנתבעים לפיה בפועל שילמו לתובע סכום כולל של 165,000 ₪ עבור עבודות החוזה ועבור העבודות הנוספות. התובע תמך גירסתו כי לא קיבל אלא את סכום עבודות החוזה באסמכתאות והנתבעים לא הצליחו להוכיח כל תשלום מעבר לכך. בעניין ליקויי הבנייה תמכו הנתבעים את גירסתם בחוות דעת של מר ש. דיטל אשר ביקר פעמיים בבית הנתבעים בתאריכים 3.10.00 ובתאריך 4.2.01 ומסר שתי חוות דעת - חוות הדעת הראשונה על פיה נתגלו ליקויים שעלות תיקונם 30,000 ₪ והשניה על פיה יש צורך בעבודות נוספות לאיטום ותיקון נזקי רטיבות שעלותם 16,380 ₪. התובע הציג חוות דעת נגדית לפיה אכן יש צורך בביצוע תיקונים שעלותם הכוללת 7400 ₪ נכון ל- 30.4.02. אני מעדיף את חוות הדעת מטעם התובע על פני חוות הדעת מטעם הנתבעים וזאת מן הטעם שהמומחה מטעם הנתבעים כלל בחוות דעתו עבודה של תיקון גג שאיננה ולא היתה במסגרת העבודות שקיבל על עצמו התובע ובעניין עבודות האיטום בחר בפתרון יקר אשר נראה לי כי אין בו צורך של פירוק כולל של ריצוף במרפסת, איטום כולל מחדש והנחת ריצוף חדש כאשר לא ברור מדוע לא ניתן לבצע איטום מקומי אשר יצור הפרדה בין מרפסת לסלון וביצוע רובה בין המרצפות כפי שמציע המהנדס המומחה מטעם התובע. עוד נראה שהמומחה מטעם הנתבעים נקט בגישה "רחבה" בכל הנוגע לשיפוצים לא רק בעניין האיטום ולמשל בענין קיר הגנה לממ"ד הוא מציע לסלק את הקיר הבנוי ולבצע קיר חדש כאשר על פי ממצאי המומחה מטעם התובע קיר ההגנה קיים וכל אשר נותר הוא לסגור פתח של 80 ס"מ. ועוד אין התייחסות של המומחה מטעם הנתבעים להערת המומחה מטעם התובע בעניין הגובה התקני במדרגות שבין הקומות לפיה מדובר באילוץ תכנוני. אני מעדיף איפוא חוות דעת המומחה מטעם התובע ולפיכך מסכום התמורה המגיעה לתובע יש להפחית סך של 7400 ₪ (קרן), עלות ליקויי בנייה . מכיוון שמן הנתונים עולה כי יש עוד צורך בתיקון דלת ותיקון עבודת צביעה של מעקה ומכיוון שעלות התיקונים אינה מכומתת הרי שעל דרך האומדנה ניתן להוסיף סך של 1000 ₪ כעלות ביצוע התיקונים הנוספים וממילא סך כל עלות תיקון ליקויי הבנייה יועמד על 8400 ₪ בערכי אפריל 2002. אינני מקבל טענת הנתבעים בעניין הפיצוי המגיע עבור איחור בביצוע העבודה. על פי ההסכם נקבע זמן משוער לסיום עבודות החוזה. לא ניתן לקבוע מתי הונחו היסודות ובנוסף לכך יש להביא בחשבון את הזמן הדרוש לביצוע העבודות הנוספות. אף נראה לי כי טענה זו נזנחה בשלב הסיכומים וכך ראוי. הנתבעים חייבים איפוא לשלם את עלות העבודה הנוספת בסך 33,900 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.00 ועד ליום התשלום בפועל כאשר מסכום זה יש לנכות בערכים משוערכים את עלות תיקון הליקויים בסך 8400 ₪ נכון ל- 30.4.02. בנוסף לכך אני מחייב הנתבעים לשלם לתובע את הוצאות המשפט לרבות שכ"ט המומחה וכן שכ"ט עו"ד בסך 6000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. שיפוצניקשיפוצים