קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא: התובעת, שהיא בעלת זכויות במגרש הנמצא באזור התעשיה הצפוני באשדוד, הידוע כמגרש מס' 132 בגוש 2046, בנתה על המגרש הנ"ל מבנה תעשיה שעמד בפני סיום בניה. (להלן הנכס). על פי הסכם מיום 31.3.97 (להלן: "ההסכם")התחייבה התובעת למכור לנתבעים את הנכס תמורת הסך של 375,000 $ בצירוף מ.ע.מ., סה"כ 438,750 $, סכום שישולם עד יום 20.4.97. עד ליום הגשת התביעה 13.7.97 נותרו הנתבעים חייבים עבור הנכס סך של 49,350 $ שווים ליום הגשת התביעה 176,180 ₪. התביעה הוגשה בסד"מ לתשלום יתרת המחיר וכן לתשלום סך של 125,000 הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם. ניתנה רשות להגן. כבר בתחילה אציין כי בחקירתו הנגדית בעמ' 6 לפרוטוקול צמצם מנהל התובעת את חוב הנתבעים בגין הנכס לסכום של 8215 $ ליום מתן העדות, 27.6.99, מששולמו סכומים לאחר הגשת התביעה. ב"כ התובעים בסיכומיו, בסעיף 2 ז', מאשר כי חוב הנתבעים בגין הממכר עד ליום הגשת הסיכומים (8.8.2000) הוא סך של 8215 $ שהם 28,705 ₪. לגבי יתרת סכום זה טוענים הנתבעים לקיזוזו בשל "הוצאות שנאלצו הנתבעים לשלם בגין חיבור המבנה לחשמל משלא בוצע חיוב זה על ידי התובעת בהתאם להחלטה". (סעיף 2 (ג) לסיכומי ב"כ הנתבעים). משכך השאלות שבמחלוקת הן שתיים: האם כדין קוזזה יתרת הסכום. האם הנתבעים הם שהפרו את ההסכם. לטענת הנתבעים משלא עמדה התובעת בהתחייבויותיה על פי ההסכם, ועל פי החלטת כב' השופטת בוסתן מיום 17.7.97 (ה.מ. 3285/97) - דהיינו לא חיברה את המבנה לרשת החשמל ולא השלימה את עבודות הפיתוח תוך 21 יום - היו רשאים הנתבעים לעשות זאת במקומה והסכום שהוצא בשל כך קוזז על חשבון היתרה. סעיף 3.ב. להסכם מדבר על התחייבות התובעת לחבר חשמל (84X3) לממכר. משום מה בסיכומיו, חוזר ב"כ הנתבעים לזכרון הדברים וכפי שהוא מציין בסעיף 4 א (1) בעמ' 4 לסיכומיו כי: "צ.ל. 90X3 כמפורט בזכרון הדברים". משנחתם הסכם מפורט זכרון הדברים בטל, ויש לנהוג על פי המוסכם בהסכם. במאמר מוסגר יאמר כי בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעים גם לשינוי תנאי ההסכם וטוען כי אין לקבל את הטענה שהנכס נמכר AS IS בכל הנוגע לחריגות בנייה. ניתנה לנתבעים שהות לבדוק את הנכס הן מבחינת מצבו המשפטי והן מבחינת הבנייה ואם ויתרו הנתבעים על כל טענה של מום או אי התאמה אינם יכולים עתה לחזור בהם, מה עוד שניתנו להם עמדות יציאה מההסכם, ועל כך ידובר בהמשך. בסעיף 3.ג. לסיכומים מבקש ב"כ הנתבעים שבית המשפט יקבע שהתובעת נהגה שלא בתום לב לא בעת החתימה על זכרון הדברים ולא לקראת החתימה על ההסכם. מהתנאים שהובאו בהסכם וכן ממה שגולל בפני לא מצאתי כי כך הוא, אלא להיפך. בעת החתימה על ההסכם היה ברור לצדדים כי לנכס לא הוצא טופס 4 עדיין וכי יתכנו השקעות ושינויים בנכס טרם קבלת טופס 4. לשם כך הביעו הצדדים דעתם כי אם ידרשו שינויים כאלה "תחול חובת ההשלמות או התיקונים על הקונה". (12 ד להסכם). לאחר פיסקה זו בהסכם באה פיסקה נוספת של תיקונים והשלמות, וגם אלה הוסכם, כי יחולו על הקונה. דהיינו ברור היה לכל כי תיקונים והשלמות שידרשו על מנת לקבל טופס 4 יחולו על הקונים, אך זאת למעט התחייבויות השלמה שחלות על המוכרת, התובעת, כאמור בסעיף 3.ב. להסכם. דהיינו חיבור חשמל 83X3, השלמת אספלט מסביב למבנה והתקנת המדרכה הפנימית הצמודה למבנה. ושוב צויין כי "המוכר לא יהיה חייב בהשלמה או בניה כלשהי בממכר אשר לא פורטה לעיל". (סעיף 3.ב. להסכם). ההוראות המטילות את החיובים על המוכרת הן ברורות חד משמעית. אך יתרה מכך: בהסכם ניתנה לנתבעים, הקונים, האפשרות לבטל את ההסכם אם יווכחו לדעת שעל מנת לקבל טופס 4 מצריך הדבר השלמות או תיקונים. ואם בכך לא די הקונים מוגנים בהסכם עד כדי כך, שנקבע בו, שאם לא יקבל המוכר טופס 4 עד ליום 1.6.97 יהיה החוזה בטל ומבוטל. הקונים יקבלו את ששילמו בצירוף רווחים שהצטברו וכל זאת "אלא אם יודיע הקונה שהוא רוכש את הממכר ללא קבלת טופס 4". (סעיף 12 ד סיפא להסכם). מהתאור דלעיל עולה כי ניתנו לקונים עמדות נסיגה מביצוע ההסכם, ואין ספק כי הדבר נעשה משהיה ברור לצדדים כי יתקלו בבעיות הוצאת טופס 4. משניתנו למוכרים האפשרויות לסגת מההסכם, הרי צודק ב"כ התובעת בסיכומיו כי מילוי התחייבויות המוכרת אמורות להיות מבוצעות לאחר שיודע למוכרת כי הנתבעים אינם בוחרים לבטל ההסכם. להזכיר כי אפשרות זו היתה נתונה להם עד יום 1.6.97 (להלן התאריך הקובע) אלא אם יודיעו הקונים כי אינם משתמשים באופציה זו. למעשה הנתבעים מעולם לא הודיעו כי אינם משתמשים באופציית הביטול אך מהתנהגותם ניתן היה ללמוד זאת, שכן בנוסף על 150,000 $ ששילמו במעמד חתימת ההסכם, העבירו לתובעת ביום 16.5.97 סך של 100,000 $ וביום 30.6.97 - דהיינו כחדש לאחר התאריך הקובע העבירו עוד 500,000 ₪. דהיינו, למעשה רק משהועבר הסכום של 500,000 ₪ יכלה התובעת להניח שהנתבעים לא ישתמשו באופציה לביטול ההסכם, והם מבקשים להמשיך בו למרות שלא התקבל טופס 4. משכך כאשר ביום 3.7.97 הוזמן החיבור לחשמל ל 80X3 אמפר (נספח ד לתצהיר עדות ראשית נ/3) הרי אין לראות בכך הפרת הסכם מצד התובעת, התמהמהות או שיהוי בהזמנת חיבור החשמל ע"י התובעת. כאשר ביקשו הנתבעים להעלות את הזרם מעבר למה שהתחייבה הנתבעת, ל- 100X3 אמפר ונדרשו לשלם עבור זה (נספח כ' ל-נ/3) לא יחול חיוב זה על התובעת. כמו כן, על פי שהוסכם לא יכולים הנתבעים לחייב את התובעת בתשלום לחשמלאי בסכום של 24,991 ₪, שכן כאמור בהסכם לא התחייבה התובעת לשאת בהוצאה זו. באשר לעבודות הסלילה: גם מר משה ניסים בתצהירו אינו טוען כי הנתבעים שילמו סכום כלשהו עבור עבודות הסלילה. הטענה היא של אחור בעבודות אלה. ע.ה. 1 דניאל שבתאי שהיה גם המתווך בעיסקה וגם הקבלן שסלל העיד כי בסוף העבודה שביצע נתן לתובעת חשבון. היה זה ביום 13.4 וכנגד זה קיבל 2 שיקים האחד ליום 19.5 והשני ליום 15.6 (עמ' 18 לפרוטוקול). גם אם התעכב התשלום לעד בגין עבודות הסלילה, הרי העד שהובא על ידי הנתבעים ציין מפורשות כי את עבודות הסלילה סיים ביום 1.4. אך גם אם היה זה אחרי התאריך הקובע - אינני רואה בכך הפרה משמעותית לנוכח האמור לעיל. מכל מה שגולל בפני הסכם זה הוא מצומצם וברור. כאמור בפתח הדברים ניתנה לקונים הזכות להתחרט בשלבים שונים, ואם לא עשו כן היה עליהם לעמוד בביצוע ההסכם ככתבו וכלשונו. מרוח ההסכם עלתה הסכמת הצדדים למכור את הנכס במצבו AS IS תוך תשלום התמורה בטווח של 20 יום, ובמקרה של נסיגה מצד הקונים התשלומים היו מוחזרים להם והם בתנאים שנקבעו. ב"כ הנתבעים בסיכומיו מציין חיובים הדדיים אך אינני רואה זאת בהסכם. הדברים ברורים: מחד היה על הנתבעים לשלם את סכום המכירה תוך 20 יום (עד יום 20.4.97) ומאידך הוטלו על התובעת התחייבויות, כאמור, במיוחד בסעיף 3 להסכם. החיובים על פי לשון החוזה אינם תלויים זה בזה, וכאמור ניתנו אפשרויות נסיגה לנתבעים. משלא עמדו הנתבעים בהתחייבויותם על פי ההסכם, וזאת למרות שקיבלו את החזקה בנכס עוד לפני ששילמו מלוא התמורה אני קובעת כי הנתבעים הפרו את ההסכם ועל כן זכאית התובעת לפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 19 להסכם בגין הפרת ההסכם. לציין כי לא נטענה כל טענה לגבי גובה הפיצוי המוסכם. לנוכח כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: יתרת מחיר הנכס סך של 28,705 ₪, וכן את הפיצוי המוסכם בסך של 125,000 ₪ - סה"כ 153,705 ₪ כשסכומים אלה צמודים לממד ונושאים ריבית כחוק מיום 13.7.97 ועד התשלום המלא בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף מ.ע.מ. כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הפרת חוזהחוזהקרקעותקניית קרקעות / מגרשים