קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זיכוי על נסיעה באור אדום: ואלו נימוקי הזיכוי: 1. לנאשם(להלן - "הנאשם") יוחסה עבירה של אי ציות לאור אדום (תמרור ה - 1), בצומת המרומזר שבין רח' הרברט סמואל לבין רח' דניאל, בתל אביב, עת רכב הנאשם נצפה חוצה קו העצירה, מצפון לדרום באור אדום, כיוון נסיעתו. 2. הנאשם הודה בנהיגה במקום ובזמן, אולם כפר בעבירה המיוחסת. להוכחת האישום המאשימה הביאה עדותה היחידה של רס"ל מזרחי אפרת (להלן - "ע.ת.") אשר כתחליף לח.ר. הגישה טופס "הודעת תשלום קנס" מוצג ת/1 ובו פירוט "הנסיבות המיוחדות של המקרה" ו"דברי הנהג". לפי ת/1 הבחינה ממקום עצירת הניידת, ליד משטח ההפרדה, כיצד רכב הנאשם נוסע בנתיב הימני ביותר, מבין השלושה ונכנס לצומת אחרי שנדלק לו אור אדום, עת היה במרחק של כ - 5 אבני שפה לפני קו העצירה. עצרה אותו אחרי הצומת מול חניון הדולפינריום ורשמה תגובתו לפיה עבר בירוק ואחרי כניסתו התחלף לכתום. בח.נ. אישרה כי התמונה נ/1 משקפת את הרמזור הרחוק של הצומת אך לא זכרה אם היה אור יום או חושך כפי שלא זכרה מרחק הניידת מרכב הנאשם בהבחינה בביצוע העבירה. עוד הדגישה כי כלל לא היתה במסלול נסיעת הנאשם אלא מעבר לשטח הפרדה עם מערכת הרמזורים אוטונומית, באופן שעם הדלק האדום כיוון נסיעת הנאשם, נדלק ירוק כיוון נסיעתה. בהמשך התברר כי ע.ת. מרכיבה משקפיים בלא לדעת מספר הדיאופטר ולא זכרה אם הרכיבה אותם במועד הרלוונטי, או אם היתה לבד במשמרת אולם עצירת רכב הנאשם היתה תוך שניה. יתר על כך לא זכרה אם היא זו שנהגה בניידת. הנאשם מסר גירסתו תחת אזהרה ובמסגרתה הגיש את הסקיצה נ/2, לתאור אופן סדר המכוניות ובח.נ. לא סתר עדותו לפיה, לא חצה קו העצירה באדום אלא בירוק, תוך נסיעה איטית. 3. ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה על סמך עדות ע.ת., בטענה כי קיים ד"ח ת/1 מפורט, המבסס הוכחת יסודות העבירה. ב"כ הנאשם ביקש זיכוי בטענה שאין ראיות המאשימה נטולות כל ספק ועדות הנאשם בח.ר. לא נסתרה. 4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן: א. בעבירה הנדונה לפני, מותר לבית משפט להרשיע על סמך עדותה היחידה של ע.ת., אולם בתנאי ועדות זו ברורה ומפורטת ואין בה כל תמיהות או סתירות, העלולות לעורר ספק כלשהו בליבו של בית המשפט השומע אותה. ב. במקרה לפני מצאתי תמיהות בעדות ע.ת. והעקריות בהן: (1) לנוכח הכלל לפיו בית משפט רואה יסודות ואופן ביצוע העבירה דרך עיני ע.ת., היה עליה לצרף לת/1 סקיצה של הנתונים האוביקטיביים במקום, ממנה ניתן היה ללמוד מיקום תצפיתה המדויק, מרחקה ממקום ביצוע העבירה יכלת העדה לספור ממקום זה מספר אבני השפה וכיו"ב פרטים מהותיים לעבירה ולעדותה. העדר הסקיצה שולל ממני להסיק מסקנות רלוונטיות על פיהן ניתן לקבוע, מכל לכל ספק, אופן ביצוע העבירה, כמיוחסת לנ'. (2) בצומת מרומזר קיימים רמזורים בקו העצירה או סמוך לפניו וכן רמזורים בסוף הצומת או בהמשכו. בצילום נ/1 אומנם ניתן להבחין בעמוד רמזור יחיד, אך לא שמעתי מפי ע.ת. כי את מחזור האורות הדולקים בכיוון נסיעת הנאשם, ראתה באותו רמזור או ברמזור קרוב לקו העצירה או אחר. נהפוך הוא - מתשובותיה בח.נ. למדתי כי בכיוון נסיעתה היתה מערכת רמזורים בעלת מופעים שונים מהמערכת שכיוונה תנועת הנאשם, אולם העדר הסקיצה עם ציון מיקום הרמזורים, מונעת ממני לקבוע זהות הרמזור, מעורר ספק רב בליבי לגבי המופעים של האורות, במערכת הרלוונטית. (3) ע.ת. לא זכרה אם היתה לבד בניידת או עם שותף למשמרת, אם נהגה בעצמה או נעזרה בנהג, האם היה אור יום או חשוך וכיו"ב פרטים מהותיים שהיה בהם להאיר את עיני בדבר יכולתה להבחין ב"מספר אבני השפה" בזמן החשיכה ששררה במועד הרלוונטי, בשים לב לשעת האירוע, שכן לא שמעתי שבמקום היתה תאורת לילה או כי הרכיבה משקפי הראיה שלה, בעת משמרתה. די לי במובאות לעיל, כדי לקבוע כי בנסיבות לפני, אין בראיות המאשימה כדי לבסס, מעל לכל ספק סביר, ביצוע העבירה המיוחסת לנ'. ג. גירסת הנאשם בח.ר. לא נסתרה בח.נ. ואף נסיון ב"כ המאשימה לקבל ממנו פרשנות שונה לתגובתו בת/1, זכתה לפרשנות ברורה מפי הנאשם, אשר הדגיש כי הרכב שנסע משמאלו וחצץ בינו לבין הניידת נסע במהירות והוא נסע לאט ולכן לאחר שנכנס לצומת בירוק, נדלק הכתום כיוון נסיעתו. גירסת הנאשם כפי שבאה לביטוי בעדותו לפני חיזקה בלבי הספק בראיות המאשימה, ספק הפועל לטובת הנאשם, עד כדי זיכוי מחמת הספק. 5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל והספק שהתעורר בלבי בגירסת המאשימה, אני מזכה הנאשם, זיכוי מחמת הספק, מביצועה של עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, כמיוחסת לו בכתב האישום. משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדום