ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (תאונת עבודה)

ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים הוא בשאלת חוק בלבד, כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערערת והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין לעבודה (דב"ע ל"ג/40-0 יוסף דולזר נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' 407). ##להלן פסק דין בנושא ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים:## 1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 19.3.02 אשר קבעה למערער 9.75% אחוזי נכות בגין תאונת עבודה מיום 20.4.01 .   2. ועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 15% לתקופה מיום 12.10.01 עד 30.6.02, והמערער הגיש ערר על החלטה זו . ועדה רפואית לעררים קבעה למערר נכות זמנית בשיעות 80% מיום 8.10.01 עד ל - 31.12.01 15% מ - 1.1.01 עד 28.1.02, ו - 9.75% לצמיתות החל מ - 1.3.02 (טרם סיום הנכות הזמנית - י.ה.).   3. המערערת טוענת בכתב הערעור כי הועדה טעתה טעות משפטית שכן לא נימקה מדוע לא זיכתה את המערערת ב - 10% נכות בגין מגבלות בתנועת עמוד שדרה צווארי למרות שקבעה כי קיימת מגבלה קטנה בתנועות עמוד שדרה צווארי . הועדה טעתה כאשר לא הופנתה למסמכים רפואיים שבגינם קבעה כי מדובר במצב קודם . כך גם לגבי הפגיעה בעמוד שדרה גבי . באשר לעמוד שדרה מ ותני טעתה הועדה כאשר לא הסבירה מדוע המגבלה אינה קשורה בתאונה . כמו כן נטען כי נבצר מהמערערת לחזור לעבודתה במסגרת יום עבודה מלא ומעבידתה מעסיקה אותה במסגרת חלקית ולפיכך יש להסיק כי המערערת טוענת להפעלת תקנה 15 אם כי לא ציינה זאת במפורש. ( סעיף 5 לסיכום הטענות ).   4. המשיב טוען כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה.   5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית, ולא בסמכות בין הדין.   הערעור הוא בשאלת חוק בלבד, כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערערת והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע ל"ג/40-0 יוסף דולזר נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' 407).   6. הליקויים עליהם מלינה המערערת הינם בגין מגבלות בעמוד שדרה צווארי , עמוד שדרה מותני ועמוד שדרה גבי. מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה רשמה את תלונות המערערת והתייחסה לכל התלונות בבדיקתה, פרטה ממצאי בדיקתה הקלינית וכן ממצאי הבדיקות האובייקטיביות בגין כל ליקוי וליקוי. באשר לעמוד שדרה צווארי - לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטתה שכן מסקנתה מבוססת על ממצאיה הרפואיים ונימוקיה כי המערערת סבלה קודם לכן מכאבים בצוואר עפ"י עיון בתיקה הרפואי וכן בגין העובדה כי בצילום הצוואר נראים שינויים אריתרוטיים וממילא המערערת לא קיבלה מכה בצוואר במהלך התאונה ומכלל הסיבות הנ"ל נימקה הועדה במסקנתה כי גם אם אובחנה מגבלה קלה ומינימלית אין קשר סיבתי בין אותה מגבלה מנימלית לבין אותה תאונה. הועדה מדגישה מספר פעמים כי המערערת האדירה את המגבלות להם טוענת. מסמכותה של ועדה רפואית לעררים לשלול קשר סיבתי רפואי בין הליקוי לבין תאונת העבודה, ובמקרה הנדון פעלה כדין ונימקה החלטתה. באשר לעמוד שדרה מותני ממצאי הרפואיים כפי שעולה מהפרוטוקול לרבות פירוט התוצאות של הבדיקות אובייקטיביות, היינו בדיקת C.T. וצילומים התומכים במסקנתה בדבר שלילת קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של המערערת בעמוד שדרה גבי לבין התאונה וכך גם לגבי המגבלות בעמוד שדרה מותני. הועדה התייחסה לאמור בחוו"ד של ד"ר אגסי ונימקה שלילת מסקנתו הסופית. יצויין כי לא הוגש ערעור בעילה זו וחוו"ד לא הובאה בפני.   באשר לתקנה 15 - המשיב לא התייחס בסיכום טענותיו לעילה זו, אולם אין בעילה שפורטה בסיכום טענות הערעור כדי להעתר לערעור בעילה זו שכן הועדה נימקה מסקנתה לאי הפעלת תקנה 15 במקרה הנדון. לגירסת הועדה לאור ממצאיה המערערת מסוגלת לחזור לעבודתה תוך התייחסות למהות עיסוקה של התובעת כאחות בקופת חולים במרפאה פרטית בעבודה שאינה דורשת מאמץ פיזי. אין בקביעה זו משום טעות משפטית .     7. לפיכך, אין מקום להתערב בהחלטות רפואיות מנומקות של הועדה ולא הוכחה טעות משפטית בהחלטתה המפורטת והמנומקת ובנסיבות אלה דין הערעור להדחות .   אין צו להוצאות .   8. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רפואהערעורעררתאונת עבודהועדה רפואית (ערעור)ועדה רפואית