בעב"ל 480/99 מדרכי דדון - המוסד לביטוח לאומי הוחלט לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין לעבודה. בהקשר זה, לא למותר לחזור ולהביא את הדברים שנאמרו בפס"ד דדון: "דין הערעור להתקבל ולו מטעם אחד בלבד - להחלטה למינוי המומחה צורפה חוות דעת מטעם המוסד מבלי שהייתה בפני המומחה חוות דעת מטעם המערער ומבלי שקיים איזה שהוא סימן ראייתי שהמערער, שלא היה מיוצג, הסכים לצירוף חוות דעת אך ורק מטעם המוסד. פעולה זו היא פסולה מעיקרא ופוגעת באיזון הראוי בין הצדדים המתדיינים. התוצאות השליליות של פעולה זו בולטות במיוחד במקרה זה, לאור העובדה, שהמומחה בחר להסתמך בחוות דעתו 'על כל מסקנות ד"ר ברמה', יועץ המוסד. הדרך, שננקטה במקרה זה מנוגדת לתכלית שיטת מינוי מומחים-יועצים רפואיים, כפי שהותוותה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. על פי שיטה זו: בית הדין לעבודה מזדקק למומחה-יועץ רפואי, כי לדעתו דרך זו טובה, מביאה לייעול הדיון, מאפשרת לשני הצדדים עזרה שווה ומונעת מצב שבו צד אחד - לרוב המבוטח - אינו יכול להיעזר במומחה שווה רמה שהצד השני נעזר בו, ומעמיד לרשות בית הדין ידע של מומחה אשר אינו מייצד צד להליך, על כל העולה מכך' (דב"ע לה-0/55 המוסד לביטוח לאומי - שפיגל, פד"ע ו' 379, 381). אושר בבג"צ 1199/92 אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(5) 734, 743 מול האות ב. ובלשון דומה: 'מינוי מומחה-יועץ רפואי הוא הדרך הטובה והיעילה להליך מכוח חוק הביטוח הלאומי, עת מתעוררת שאלה מתחום הרפואה. דרך זאת מעמידה לרשות בית הדין עדות אובייקטיבית של מומחה, היא מבטיחה שוויון למתדיינים (לא קיים יותר מצב שבו רמת הרופא המעיד מטעם צד תלויה באפשרות של הצד לשאת בהוצאה) והיא מוזילה מימוש זכותו של נפגע' (ההדגשה הוספה - ע.ר.). (דב"ע לו/4-0 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי פד"ע ז' 369, 372). הדברים סוכמו במאמרו של השופט סטיב אדלר (כתוארו דאז) במאמרו "מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה" משפטים ב' 199, 215: הזמנת חוות דעת פרטית על ידי בעל דין הינה הוצאה יקרה המוסיפה על הוצאות המשפט, ומקשה על חסרי יכולת בהתדיינות המשפטית. לפי השיטה הנהוגה בבתי הדין לעבודה, המבוטח אינו חייב להוציא סכומים נכבדים על חוות דעת פרטיות. בדרך זו חוסך גם המוסד לביטוח לאומי הוצאות מיותרות מכספי הציבור. בתחום הביטחון הסוציאלי המגמה הינה לצמצם את עלות ההליך, כדי להבטיח שמבוטח הזכאי לגמלה יקבל אותה. זאת ועוד, כאשר בעלי הדין היו חייבים להביא חוות דעת פרטית, היה הדבר מעניק למוסד לביטוח לאומי יתרון לא הוגן על המבוטח, וזאת לאור האמצעים העומדים לרשותו והרופאים המועסקים על ידו. הנוהל החדש בבית הדין מבטל את חוסר השוויון שהיה קיים בנוהל הישן, לפיו המוסד לביטוח לאומי היה יכול לשכור את שירותם של מומחים ידועים, בעוד המבוטח שאמצעיו מוגבלים נאלץ להסתפק במומחים פחות ידועים ומוכרים. לפי הנוהל החדש מוותר המוסד על היתרון שהיה לו על פי השיטה הישנה. ויתור שמונע קיפוח של מבוטחים רבים, שאין בהישג ידם לשכור מומחים בעלי שם". פסילת מומחהמומחה מטעם בית הדין לעבודהחוות דעת מומחהפסילת חוות דעתמומחהבית הדין לעבודהחוות דעת