קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין עבודות צביעה: לפני תביעה כספית על סך 328,816 ₪, שהגישה התובעת, חברה שעיקר עיסוקה יצור שילוט, נגד הנתבעת, בגין עבודות צביעה שהתובעת ביצעה, לטענתה, כקבלן משנה, עבור הנתבעת שזכתה במכרז של חברת ברן תעשיות בע"מ (להלן: "ברן"), לביצוע עבודות צביעה עבור חברת אינטל אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "אינטל") בקרית גת. טענות התובעת . בדומה לפרויקטים אחרים ושותפות ארוכת שנים שנרקמה בין התובעת לנתבעת, סיכמו מנהל התובעת, מר גבריאל בן לולו, ומנהל הנתבעת, מר יעקב הלפרין, בעל-פה, כי התובעת תבצע את עבודות הפרויקט כאשר הנתבעת תקבל 15% מהתקבול הכולל של הפרויקט כ"עמלה", ו- 85% תקבל התובעת. בעקבות כריתת ההסכם, התקשרה התובעת עם קבלן צביעה, "משולש צבעים בע"מ" (להלן: "משולש צבעים") כדי שיבצע עבורה חלק מהעבודות. ביום 10.8.06 העבירה משולש צבעים לתובעת דו"ח חישוב כמויות וחשבון עסקה בסך 212,351 ₪. לאחר שמשולש צבעים ביצעה את העבודה, הסכים מנהל הנתבעת, בהסכמת התובעת, להעביר ישירות למשולש צבעים, על חשבון התמורה, סך 50,000 ש"ח בלבד. בהמשך העבירה הנתבעת, בהסכמת התובעת, למשולש צבעים, סכום נוסף כך ששילמה לה סה"כ 162,843 ₪. בהתאם להסכם שבין ברן לנתבעת, הסתכמה התמורה עבור כל הפרויקט בסך 503,991 ₪ (כולל מע"מ). לסכום זה נוספו עבודות תיקונים וסתימת חורים של עמודי קומות החניון בסך 45,276 ₪. סך כל התמורה - 549,267 ₪. בקיזוז חלקה של משולש צבעים בסך 162,424 ₪, סך התמורה - 386,843 ₪. על-פי חלוקת התמורה המוסכמת, התובעת זכאית ל- 85% מהתמורה - סך של 328,816 ₪. אציין כי במקורה הוגשה התביעה על סכום של 483,055 ₪, אולם בסיכומים הועמד הסכום על סך של 328,816 ₪. טענות הנתבעת . מעולם לא הייתה קיימת בין הצדדים שותפות ובטח שלא שותפות ארוכת שנים, היות והנתבעת הוקמה רק לפני כשנה. לא סוכם כי הנתבעת תקבל 15% מהיקף הפרויקט כולו. כתב הכמויות שצוין במכרז אינו משקף את היקף העבודה בפרויקט, ואינו תואם את העבודות שבוצעו בפועל. המרכיב העיקרי במכרז היה צביעת החניון, דבר שנעשה באמצעות עובדים מטעם הנתבעת. התובעת שהייתה מעוניינת לקחת חלק בביצוע העבודות במכרז בו זכתה הנתבעת, הציעה לצבוע את עמודי החניון על ידי צוות עובדים שלה, אך הנתבעת סירבה היות ולא היה מדובר בתחום ההתמחות של התובעת, אלא של הנתבעת. התובעת ציינה כי היא מחזיקה צוות עובדים שעוסקים בצביעת קירות, ולכן הסכימה להתקשר איתה. לאחר בדיקת השטח דרשה התובעת סך 120,000 ₪ בצירוף מע"מ (כולל חומר ולא כולל ציוד מיוחד שנדרש באתר) וכך הוסכם בין הצדדים. על סמך הצעת התובעת, הגישה הנתבעת הצעה כוללת למכרז לצביעת החניון כולו. בתמחור המכרז כולו, התכוונה הנתבעת להגיע לרווח קבלני של כ- 12% - 15% על כל הפרויקט, שהוא רווח קבלני מקובל ונהוג בענף הבניה. בפועל, לא הרוויחה הנתבעת דבר בפרויקט, והוא אף גרם לה הפסדים. עלות הפרויקט לנתבעת (הוצאות ישירות של עובדים, חומרים וכוח אדם) הינה בסך של 611,435 ₪ וכן סך של 85,000 ₪ הוצאות עקיפות, סך הכל 696,435 ₪. מספר ימים לאחר שאנשי התובעת נכנסו לאתר וראו את היקף הפרויקט, הודיעה התובעת כי היא אינה יכולה לבצע את העבודה והציעה לנתבעת להשתמש במשולש צבעים, שהייתה מתחרה נוספת במכרז. המחיר שדרשה משולש צבעים היה כמעט כפול מהמחיר אותו התכוונה הנתבעת לשלם עבור העבודות. בפועל, משולש צבעים ביצעה רק חלק מהעבודות המפורטות במכרז, שכן עד שהתחילה לעבוד באתר, החלה הנתבעת בביצוע עבודות באמצעות עובדים מטעמה. כיון שהמחיר אותו דרשה משולש צבעים היה גבוה מהמחיר שסוכם עם התובעת, התחייבה התובעת לבצע באתר "שפכטלים" על חשבונה אך לבסוף לא ביצעה זאת, והנתבעת נזקקה לשלם לעובדים חיצוניים. התובעת חייבת לנתבעת כספים בגין ההפרש שבין הכספים שנאלצה לשלם למשולש צבעים ולשאר הספקים עבור צביעת העמודים בחניון, לבין המחיר שסוכם עם התובעת בפועל. הנתבעת שילמה ישירות למשולש צבעים, היות ומשולש צבעים סירבה להתקשר בהסכם עם התובעת, מאחר והנתבעת היא זו שזכתה במכרז. הנתבעת שילמה למשולש צבעים סך של 160,342 ₪ כולל מע"מ, בגין כל העבודות שביצעה באתר. נוסף לאמור לעיל טוענת התובעת בכתב ההגנה כי התובעת הפיצה בקרב ברן מצגי שווא לפיהם היא זו שביצעה את הפרויקט, כי לנתבעת לא מגיע דבר, וכי הנתבעת מצויה בקשיים כלכליים ואינה משלמת לתובעת את שכרה. האשמות שווא אלה פגעו בשמה הטוב של הנתבעת ולפיכך יש לקזז מכל סכום שייפסק נגדה, סך של 50,000 ₪ בגין לשון הרע. כן טוענת הנתבעת בכתב ההגנה כי התובעת עשתה שימוש לרעה בקשריה העסקיים וסודותיה המסחריים של הנתבעת, התנהגות המהווה הפרה של חוק עוולות מסחריות, ובגין כך יש לקזז מכל סכום שיפסק לזכות התובעת סך של 100,000 ₪. אציין שהנתבעת זנחה את טענותיה בדבר הפיצוי המגיע לה בגין כך שהיא שילמה למשולש צבעים יותר ממה שהוסכם בינה לבין התובעת, וכן את טענותיה בעניין הוצאת לשון הרע והפרת חוק עוולות מסחריות, וטוב שכך, שכן טענות אלה לא הוכחו. דיון . אין חולק, והדבר עולה מעדויות שני הצדדים, כי, הן הפעם, והן בהתקשרויות בעבר, לא נכרת בין הצדדים הסכם בכתב. התובעת טוענת כי הוסכם על חלוקת כספי התמורה: 85% לתובעת, 15% לנתבעת. הנתבעת טוענת שהן בעבר והן בהסכם נשוא התביעה קבעו הצדדים תמורה מסויימת עבור ביצוע עבודות מסוימות. כמו כן, לטענתה, הפרה התובעת את ההסכם, לא ביצעה את העבודה, ולכן לא מגיע לה תשלום כלשהו. כן טענה כי לצורך ביצוע העבודה התקשרה הנתבעת עם משולש צבעים. לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את חומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסת התובעת, הן לעניין התמורה המוסכמת והן לעניין ביצוע העבודה על ידה. מטעם התובעת העיד מנהלה, מר בן לולו גבריאל, מר סרגיי דוברונרבוב, העובד כמעצב בתובעת, מנכ"ל משולש צבעים, מר אסף גבע, ומר ראובן הלפרין. מטעם הנתבעת העידו מר שלמה פרומקס, חתנו של מר אסף גבע העובד במשולש צבעים ואשר לטענתו היה אחראי על הפרויקט באינטל מטעם משולש צבעים, ומנהל הנתבעת, מר קובי הלפרין, בנו של ראובן הלפרין. בין קובי וראובן הלפרין קיים סכסוך שאינו קשור לתביעה שלפני. אין חולק כי את 4 הסעיפים הראשונים מתוך 5 סעיפי העבודות בפרויקט ביצעה משולש צבעים (בתוספת פריימר שלא היה כלול במפרט). אין גם חולק כי כל ההוצאות שנדרשו לצורך ביצוע העבודה על ידי משולש צבעים, הוצאו על ידי משולש צבעים. בסופו של דבר שילמה הנתבעת, בהסכמת התובעת ישירות למשולש צבעים 160,232 ₪ כולל מע"מ. דבר זה נעשה תוך חתימה על מסמך, מוצג ת/4 ו- ת/9 בנובמבר 2006. מסמך זה נערך על ידי התובעת ומשולש צבעים כלפי הנתבעת ובו נאמר כי התובעת מאשרת כי משולש צבעים היתה קבלן המשנה שביצע את הצביעה הגרפית בחניון, כי התובעת נותנת בזאת את הסכמתה שהנתבעת תשלם ישירות למשולש צבעים את מלוא התמורה המוסכמת עם משולש צבעים המגיע לה בגין ביצוע העבודה, וכי למשולש צבעים אין עוד דרישות מהתובעת ו/או מהנתבעת. אילו התקשרה משולש צבעים בהסכם ישיר עם הנתבעת, לא היה צורך בהסכמת התובעת לביצוע התשלום. מנהל התובעת העיד כי מנהל משולש צבעים לא הסכים להתקשר בהסכם עם הנתבעת בשל ניסיון לא טוב שהיה לו איתה בעבר, והוא התנה את הסכמתו לבצע את הפרויקט בכך שהתובעת היא שתתחייב בגין שכרה של משולש צבעים. בעדות זו תמך מנכ"ל משולש צבעים, מר אסף גבע. מר גבע העיד כי התקשר בהסכם עם התובעת לפני ביצוע העבודה, ולאחר שחלפו כשלושה חודשים לאחר סיום העבודה, "בשלב התשלום" כדבריו, התקשר עם הנתבעת. על-פי עדותו הוא התקשר בהסכם עם התובעת, ביצע את העבודה, אך כשביקש מהתובעת את התמורה הודיעה לו התובעת שלא קיבלה את התמורה מהנתבעת ולכן אינה יכולה לשלם לו. בסופו של דבר, הפנתה אותו התובעת לנתבעת, נחתם מסמך ההסכמה של התובעת שהנתבעת תשלם למשולש כספים ישירות, ומשולש כספים קיבלה את התמורה מהנתבעת. כמו כן, מחומר הראיות שלפני עולה כי העובדים של התובעת הם אלה שהובאו על ידי נהג של הנתבעת לעבודה מידי בקר. בנוסף העיד מר סרגיי דוברונרבוב, על עבודה שהוא ביצע, כולל עיבוד הקבצים והוצאת השבלונות וחיתוכם לצביעה בפרויקט ותיקוני בטון והחלקת הקירות לצורך הכנת התשתית לצביעה. עדותו של מנהל הנתבעת היתה מתחמקת בחלקה הגדול. בין היתר טענה הנתבעת להוצאות שהוצאו על ידה לצורך ביצוע הפרויקט, טענה שאילו היתה מוכחת היתה תומכת בטענתה כי היא ביצעה את העבודות (מלבד אלו שבוצעו על ידי משולש צבעים) בעצמה. ואולם, הנתבעת נמנעה מלהגיש אסמכתא כלשהי להוצאות נטענות אלה (למעט טבלה שהוכנה על ידה ואינה מהווה ראייה "גולמית"), וטענותיה התייחסו להוצאות שלא תאמו את מועד ביצוע העבודה. בנוסף לכך תמוה שעה/1, מר שלמה פרומקס, חתם על תצהיר עדותו כבר ביום 13.11.06, עוד קודם שניתנה החלטה על הגשת תצהירי העדות הראשית של הצדדים, ובסמוך לחתימת ת/4 ות/9. אפילו עד זה מאשר כי "ההתקשרות הראשונית" לדבריו, היתה עם התובעת, ורק אחר כך התקשרה משולש צבעים עם הנתבעת, דבר הסותר את גרסת הנתבעת בכתב ההגנה ולפיה לא היתה התקשרות ראשונית עם התובעת והתקשרות שנייה עם הנתבעת אלא מלכתחילה, לאחר שהתובעת גילתה שאינה מסוגלת לבצע את העבודה, היא הציעה לנתבעת להתקשר עם משולש צבעים, וכך היא עשתה. הנתבעת הגישה הסכם בינה לבין משולש צבעים מיום 1.9.06, למרות שבשלב זה העבודה כבר בוצעה על ידה, ולמרות שלפי עדותו של מנכ"ל משולש צבעים, מר אסף גבע, הצעות המחיר יוצאות לפני ביצוע הפרויקטים על ידי משולש צבעים. כמו כן הסכם זה אינו מוזכר בחשבוניות. מכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם לפיו היא תבצע את העבודות נשוא המכרז, והתובעת התקשרה עם משולש צבעים שביצעה את רוב העבודה ואת יתרתה ביצעה התובעת. אשר לסכומים הנטענים, הללו אושרו, בסופו של דבר, לא רק בעדותו של מנהל התובעת אלא גם על ידי מנהל הנתבעת. אשר לחלוקת התמורה, כך שהתובעת תקבל 85% מהתמורה והנתבעת - 15% מהתמורה, היו לפני עדותו של מנהל התובעת שנתמכה בעדותו של מר ראובן הלפרין, אך יותר מכך, גם מנהל הנתבעת אישר כי אלה אחוזי החלוקה המקובלים כאשר הזוכה במכרז אינו מבצע את העבודה (אם כי לטענתו לא זה היה המקרה בעניינינו, אלא הנתבעת, היא שביצעה את העבודה). כאמור לעיל קבעתי כי הנתבעת לא ביצעה את העבודה אלא זו בוצעה על ידי התובעת בעצמה ובאמצעות משולש צבעים עימה התקשרה בהסכם לשם כך. בכתב התביעה נתבעו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ואילו בסיכומים טוענת התובעת כי יש לחייב את הנתבעת בהפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.06, המועד המשוער לקבלת הכספים על ידי הנתבעת מברן. התובעת אינה זכאית להפרשי הצמדה וריבית בגין תקופה שלא התבקשה בכתב התביעה, והיא מוגבלת לאמור בו. פסיקתא . לאור כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 328,816 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (18.2.07) ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. צביעה