קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוטם שריר הלב יום לאחר אירוע חריג בעבודה: השופטת סלע 1. א. המערער הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה, תביעה אשר נדחתה מן הטעם שלא ארעה למערער תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה1995- (להלן: "החוק") (שהחליף את חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח1968-) שכן הארוע מיום 8.1.92 לא גרם לאוטם שאובחן למחרת היום. 2. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת פיקרסקי - אב"ד; ה"ה שישינסקי, פישר נציגי ציבור - תב"ע נד/0-121) דחה את תביעת המערער לתשלום דמי פגיעה ומכאן הערעור שבפנינו. 3. העובדות הנוגעות לענין ושנקבעו ע"י בית הדין קמא בפסק דינו הינן: א. המערער, יליד 1944, מסגר במקצועו, עבד קרוב לשנתיים ב"מצר" חברה ליצור מרצפות (להלן: "המפעל"), ובתקופה הרלוונטית שימש כאחראי על מחלקת מכבשי יציקה למרצפות. ב. עבודת המערער, שבדר"כ עבד לבדו, היתה כרוכה גם בעבודה פיזית - ריתוך ותיקון מכבשים ופיקוח על איכות הייצור. ג. המערער עבד משמרת בוקר ובסמוך לשעת החלפת המשמרת, היה עליו לדאוג להעברת המכונות כשהן תקינות וללא תקלות לקראת התחלת העבודה במשמרת שניה. ד. 1. ביום 8.1.92 בשעה 14.00 לערך, בסמוך לסיום משמרת הבוקר קרתה תקלה באחת המכונות (להלן: "התקלה"). 2. המערער ביקש מסאלם סעיד, מסגר אחזקה במפעל שהיה נתון לפיקוח המערער, להחליף חלק מסוים במכונה שכן היא ייצרה מרצפות פגומות. 3. סעיד לא ביצע את הוראות המערער, המכונה נשארה מושבתת והמערער היה חייב לדווח על התקלה והדבר הלחיץ אותו ביותר. ה. 1. בין המערער לסעיד פרץ ויכוח סוער על רקע זה, ויכוח שנמשך כ10- דקות, ושבמהלכו צעקו הצדדים אחד על השני. 2. המערער התרגז מאוד שכן השעה היתה קרובה להחלפת המשמרות והמכונה המשיכה לייצר מרצפות פגומות. 3. מדובר בויכוח שחרג בעוצמתו מויכוחים רגילים ויש לראותו כאירוע חריג. ו. המערער חש ברע, הפסיק עבודתו וחזר לביתו תוך שהוא מרגיש כאבים ולחץ בחזהו. ז. לפנות בוקר, כשהתכונן לצאת לעבודה, חש המערער כאב חד בחזהו,פונה באמבולנס לבי"ח רמב"ם שם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב. ח. בביה"ח מסר המערער לרופאיו שסבל מכאבים חולפים בחזה במשך כשבוע לפני שאושפז בביה"ח. ט. המערער היה מעשן כבד, עישן כ40- סיגריות ליום במשך שנים רבות. 4. לאחר קבלת חוות דעתו של פרופ' אנדריי קרן שמונה לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק זה (להלן: "המומחה הרפואי") ולאור האמור בה דחה בית הדין קמא את התביעה. 5. בערעור שבפנינו טען המערער: א. המערער לא היה חולה לפני האירוע החריג ולא ברור כיצד קבע המומחה הרפואי שהיה אדם חולה; ב. למערער היה אירוע חריג בעבודה והלחצים בעבודה הם שגרמו לאוטם בו לקה. 6. כנגד טענות אלה טענה ב"כ המשיב: א. נקבע שהארוע שקרה למערער הינו אירוע חריג ומונה מומחה רפואי שקבע חד משמעית שאין קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לבין האוטם בו לקה המערער; ב. בית הדין קמא לא קבל את גרסת המערער בדבר העדר מיחושים בשבוע שקדם לאוטם. 7. בבתי הדין לעבודה הנהיגו את השיטה של מינוי מומחים-יועצים רפואיים. השיטה הופעלה על-פי הנחיות נשיא בית-הדין הארצי בדבר מומחים-יועצים רפואיים (להלן: "ההנחיות") שפורסמו בפד"ע. 8. המומחה הרפואי נתן לבית הדין חוות דעת מפורטת ובסיומה קבע, בין היתר - "1. אין להערכתי קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע ב8.1.92- להופעת האוטם התכוף כ15- שעות מאוחר יותר. 2. התובע היה בעל גורם סיכון להתפתחות טרשת העורקים הכליליים, אשר התפתחה במשך השנים. בשבוע שקדם לאשפוזו החל לסבול מתעוקת לב, בגינה לא פנה לעזרה רפואית... 3. מצבו הבריאותי של התובע היה הגורם המכריע להופעת האוטם החריף של שריר הלב ועל פי הערכתי, ניתן לקבוע בדרגת סבירות גבוהה ביותר שהארוע בעבודתו לא גרם ולא תרם להופעת האוטם החריף של שריר הלב. לסיכום : אוטם חריף של שריר הלב, ללא קשר לארוע החריג בעבודתו של התובע". 9. חוות דעתו של המומחה הרפואי התבססה על החומר הרפואי שהועבר אליו ועל העובדות שקבע בית הדין קמא, היתה ברורה וחד משמעית ואין כל פסול באימוצה. 10. לטענת המערער שלא היה חולה לפני האוטם בו לקה וכי לא סבל ממיחושים כלשהם - בית הדין קמא התייחס במפורש ובמפורט לטענתו זו של המערער ולאחר ניתוח העדויות שהיו בפניו הגיע למסקנה שאיננו מקבל את גרסת המערער וכי אין ספק בליבו שהמערער הוא שמסר לרופאים כי סבל מכאבים חולפים בחזה במשך כשבוע לפני שאושפז בבית החולים. אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות של בית הדין קמא ששמע והתרשם מהעדים ולא מצאנו מקום במקרה זה לסטות מהכלל. 11. לאור העובדות כפי שקבען בית הדין קמא ומשביסס הוא, בדין, את פסק דינו על חוות דעתו של המומחה הרפואי דין הערעור להדחות. 12. התוצאה הינה כי הערעור נדחה. 13. אין צו להוצאות. התקף לב / אוטם שריר הלבאירוע חריג