"עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות היא עילה עמומה, שקשה להתוות את גבולותיה. ניתן לומר, כי היא מיועדת למצבים נדירים למדי, כמו למשל, אם נפגעו עקרונות הצדק הטבעי, התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות למבקש בשעת הבוררות, ואשר חוסר גילויין בזמנו לא היה תלוי במבקש, התגלתה תרמית שהשפיעה על מתן פסק הבוררות (השוו ע"א 5717/91 מליבו נ' אזדזטרום בע"מ, פ"ד נ(2) 685, 700-699) או שלא היתה סמכות להיזקק לבוררות (אוטולנגי, בעמ' 468-465)". [רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד, פ"ד נט(5) 1, 14 (2005)]. עוד בעניין זה, נאמר מפי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 7978/07 חבר לחייל בע"מ נ' האגודה למען החייל: "כאשר עולה שאלה של ביטול פסק בורר מחמת תרמית שנתגלתה, שעשויה להיות לה השלכה על הדיון וההכרעה בבוררות, עשוי הדבר להצדיק מתן רשות ערעור, ולו משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. משכך, כאשר עולה טענה כי הליך בוררות היה נגוע בתרמית, וכי עקב כך יש לבטל פסק בורר, אשר אפשר והוא מתבסס על מעשה תרמית, יש לבחון את הטענה לגופה ולהעריך את משקלה, ובמקרים מתאימים אף להקל במתן רשות ערעור, כדי להעריך את הדברים לגופם, ולהסיר חשש לפגיעה בצדק". יישוב סכסוכיםבוררתרמיתביטול פסק בוררות