קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דוגמא לפסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה: 1. לאחר התלבטויות ממושכות, הסמיכו אותנו באי כח הצדדים ליתן פסק דין לפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (החל בבית הדין לעבודה בשל הוראת סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969). 2. לצורך קביעת סכום הפשרה, אנו מביאים בחשבון את השיקולים האמורים בסעיפים 6-3 להלן. 3. פיצויי הפיטורים - א. למעשה, למרות שיש מחלוקת על נסיבות סיום העבודה, הנתבע הודה תחילה כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים. עמדתו השתנתה רק עם תחילת קבלת הייצוג המשפטי. ב. למרות האמור בס"ק א' לעיל, הרי שאם התיק היה נדון לגופו, הרי שלאור עמדת הנתבע בכתב ההגנה - היה מוטל על התובע הנטל להוכיח כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים. בענין זה, אנו סבורים שיש סיכוי משמעותי שהתובע היה אכן מרים את הנטל, לאור קיומו של מכתב הפיטורים (כך שעל הנתבע היה מוטל נטל השכנוע שהמכתב איננו משקף את האמור בו. טענה מעין זו של הנתבע, על כך שהוא מוכן להוציא תחת ידיו מכתב שאיננו משקף את המציאות רק כדי שתתאפשר קבלת כספים שאינם מגיעים בלא מכתב זה, היתה מערערת קשות את מידת המהימנות שניתן לייחס לנתבע). ג. בענין סכום פיצויי הפיטורים, הרי שלמרות ההכחשה הגורפת בכתב ההגנה, של הסכום הנתבע, לא נראה לנו שיש מחלוקת עניינית ממשית בענין השכר הקובע ובענין תקופת העבודה. ד. לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי לצרכי הפשרה יש לתת משקל מרבי לסכום פיצויי הפיטורים הנתבע על ידי התובע. 4. פיצוי הלנת פיצויי הפיטורים - א. למרות דעתנו על כך שאילו היה התיק נדון לגופו היו סיכויים רבים שהתובע אכן היה מצליח להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים, הרי שאין הדברים אמורים בפיצוי ההלנה. בענין פיצוי ההלנה, יש לתת משקל גם לגרסתו של הנתבע על נסיבות סיום העבודה. ב. עם זאת, ראוי לזכור שהנתבע הודה בזכאותו של התובע לקבל פיצויי פיטורים, כך שמבחינה מסויימת קשה לראות אותו כמי שבתום לב סבר שהתובע לא זכאי לקבל פיצויי פיטורים. ג. שיקולים נוספים שיש לשקול בענין זה, מתייחסים למשך הזמן הרב שחלף (חלק לא מבוטל ממנו התמשך, אמנם, בעטיו של הנתבע). משך זמן זה, מביא לכך שפסיקת פיצוי הלנה בשיעור המלא תביא לפסיקת סכומי עתק, שאין הצדקה להטילם על הנתבע. ד. לאור השיקולים האמורים לעיל, אנו סבורים שראוי יהיה להפחית את פיצוי ההלנה ולקבוע פיצוי הלנה מופחת עד מאד. יחד עם זאת, נכון יהיה לפסוק פיצוי הלנה גבוה יותר לתקופה העתידית, כיון שלאחר מתן פסק הדין - כבר לא תהיה הצדקה לעיכוב נוסף בתשלום פיצויי הפיטורים. 4. תמורת הודעה מוקדמת - לאור דעתנו על הסיכוי הרב של התובע לזכות בפיצויי הפיטורים אילו היתה התביעה נדונה לגופה, הרי שאנו סבורים כי סיכוי מעין זה קיים גם בכל הנוגע לתמורת הודעה מוקדמת. 5. דמי מחלה ודמי חגים - בענין דמי המחלה ודמי החגים, הנתבע לא העלה טענות זולת הטענה שהסכומים שולמו לתובע במלואם. אילו התביעה היתה נדונה לגופה, היה על הנתבע להוכיח את התשלום הנטען. בענין זה הפנה הנתבע לתלושים שצורפו לתצהיר שתמך בבקשתו לביטול פסק דין (בש"א 1643/01). התלושים שהוגשו לתיק כוללים פירוט של שני ימי חגים בלבד ואינם כוללים פירוט של דמי מחלה (ונעיר כי ברור לנו שאין וודאות שמה שנרשם בתלושים אכן שולם בפועל לתובע). 6. הוצאות משפט - לשני הצדדים טענות רבות בדבר הוצאות. לשני הצדדים היו מחדלים בניהולו של הדיון על חלקם הם כבר חוייבו בהוצאות משפט. (בענין זה מופנים הצדדים אל הפרוטוקולים של הדיון וכן אל האמור בבש"א 2964/01 ובהחלטה שניתנה בה). בנוסף למחדלים אלה, יש להביא בחשבון שעצם העובדה שכפי הנראה היה צורך בהגשת התביעה לשם כך שהתובע יקבל את זכויותיו - כדי שיהיה מוצדק לחייב את הנתבע בהוצאות משפט מעבר לנובע מהוצאות בשל מחדלים בניהולו של הדיון. ל ס י כ ו ם 7. על סמך כל השיקולים האמורים לעיל, אנו מחייבים את הנתבע, בפשרה, לשלם לתובע את האמור להלן: א. פיצויי פיטורים בסך 12,426 ₪. ב. פיצוי הלנת פיצויי פיטורים בסך 1,500 ₪, וזאת בגין עיכוב תשלום פיצויי הפיטורים ממועד הפסקת העבודה ועד ליום 31/5/02. אם פיצויי הפיטורים לא ישולמו עד ליום 31/5/02, הרי שלגבי התקופה שמיום 1/6/02 ואילך, יתווסף לקרן פיצויי הפיטורים גם פיצוי הלנה בסך 750 ₪ (כלומר - כ-6%) בגין כל חודש של עיכוב בתשלום החל מיום 1/6/02 ועד התשלום בפועל (וחלק יחסי מסכום זה בגין חלק מחודש). ג. תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,810 ₪, אשר אם לא תשולם עד ליום 31/5/02, תישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ד. דמי מחלה בסך 139 ₪, אשר אם לא ישולמו עד ליום 31/5/02, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ה. דמי חגים בסך 200 ₪, אשר אם לא ישולמו עד ליום 31/5/02, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ו. הוצאות משפט (נוספות על כל מה שכבר נפסק), בסך 500 ₪, אשר אם לא ישולמו עד ליום 31/5/02, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. 8. התובע פטור מאגרה דחויה. 9. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. פסק דין בפשרה (סעיף 79א')פשרהבית הדין לעבודה