טענת מעביד, כי שילם לעובדו את שכר העבודה, כמוה כטענת "הודאה והדחה" כך שנטל ההוכחה מוטל על המעביד. המעביד הוא המודה והמסכים כי אכן העובד עבד ומגיע לו שכרו באופן עקרוני, אלא שהוא טוען טענה נוספת והיא כי התשלום אכן בוצע. לפיכך, המעביד הוא שצריך להוכיח את העובדה החדשה שהוא טוען לה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הודאה והדחה - דיני עבודה: .1במסגרת תיק זה, נדונה שאלת שכרה של התובעת לגבי עבודתה אצל הנתבעת בתקופה שבין 1/10/95ו- 10/12/95כולל. זאת מכיוון שקיימת בין הצדדים הסכמה דיונית כי במסגרת תביעה זו, לא ידון פרק הזמן שלאחר 10/12/95ומכיוון שכתב התביעה אינו עוסק בכל תקופה אחרת שלפני .1/10/95 .2השאלה הראשונה היא שאלת גובה שכרה של התובעת. הנתבעת לא הופיעה לישיבת ההוכחות ומכאן גם שלא הביאה ראיות לענין זה ואף לא חקרה את התובעת בחקירה נגדית על עדותה. יתרה מכך, הנתבעת לא טענה בכתב ההגנה כל טענה לגבי גובה שכרה של התובעת לגירסתה של התובעת, אלא הסתפקה בהכחשה כללית של האמור בכתב התביעה. .3לעומת זאת, התובעת העידה והסבירה בעדותה, כי סוכם בין הצדדים שמשכורתה תהיה זהה לזו שמשרד החינוך היה משלם לה אילו היתה עובדת אצל משרד החינוך ולכך יתווסף בונוס של % .25התובעת הוסיפה, כי עבדה אצל הנתבעת בשליש משרה. .4אם ניקח כנקודת מוצא את הנתונים שהתובעת מסרה בעדותה לגבי שכרה הנוכחי בעבודתה במשרד החינוך, בניכוי התשלום עבור דמי נסיעה ותוך התחשבות בכך שמשרתה הנוכחית של התובעת היא בשיעור של % 105.05833ואילו המשרה הנדונה היא בהיקף של שליש משרה, אך נושאת גם בונוס של %25, נגיע לתוצאה של 2135.48ש"ח, כשכר ברוטו. .5יצויין כי בעדות התובעת תומך המוצג ת/1, פרוטוקול ישיבה מיום 27/9/95, המעיד על כך שאכן הובטח למורים העובדים אצל הנתבעת בבית הספר בקרית-מלאכי, גם תשלום על פי אשר היו מקבלים אילו היו עובדים של משרד החינוך וגם בונוס של %.25 .6התובעת מסתמכת גם על המוצג ת/2, תחשיב שלטענתה נערך עבורה ע"י ארגון המורים העל-יסודיים, ממנו עולה שהשכר ברוטו אצל הנתבעת, על-פי אותם נתונים עצמם, מגיע ל- 2317.92ש"ח. .7לכן, אין שום סיבה שלא לקבל את טענת התובעת בכתב התביעה, כי שכר הנטו המגיע לה עבור עבודתה אצל הנתבעת הוא 2094.77ש"ח לחודש. הכפלת סכום זה ב- 2.333חודשים, מביאה לתוצאה של 4887.8ש"ח. .8יצויין כי התביעה דנה בשכר נטו וכך גם יעשה בפסק דין זה. .9השאלה השניה היא - מה התובעת קיבלה מתוך הסכום של 4887.8ש"ח. .10בין הצדדים קיימת הסכמה דיונית כי התובעת קיבלה סכום של 880ש"ח ביום 23/11/95, סכום של 200ש"ח ביום 29/11/95, סכום של 704ש"ח ביום 14/12/95 ועוד סכום של 527ש"ח ביום .27/12/95 .11הסכמה דיונית זו, מוסיפה על האמור בכתב התביעה, אך ורק את התשלום האחרון בסך 527ש"ח. מכיוון שהתביעה הוגשה כשבוע לאחר ביצוע אותו תשלום, למעשה, אין בכך כל דבר מיוחד. .12הנתבעת טוענת, כי ביום 25/4/96שילמה לתובעת סכום של 2875.38ש"ח. ברור כי בכך היתה מסתיימת המחלוקת, אילו התובעת היתה מסכימה כי אכן כך היה. .13אולם, למרות שבישיבת יום 7/7/96, נטענה טענה זו מצד הנתבעת, הודיעה התובעת, כי הסכום האמור לא הופקד לחשבונה. הודעה זו הוגשה ביום 25/7/96, אך הנתבעת לא הגיבה עליה. לפיכך, הוחלט לקיים ישיבת הוכחות בעיקר לצורך בירור ענין זה. כאמור, הנתבעת הוזמנה כדין לאותה ישיבת הוכחות, אך לא הופיעה אליה. .14טענת מעביד, כי שילם לעובדו את שכר העבודה, כמוה כטענת "הודאה והדחה", כך שנטל ההוכחה מוטל על המעביד. המעביד הוא המודה והמסכים כי אכן העובד עבד ומגיע לו שכרו באופן עקרוני, אלא שהוא טוען טענה נוספת והיא כי התשלום אכן בוצע. לפיכך, המעביד הוא שצריך להוכיח את העובדה החדשה שהוא טוען לה. .15אין כל קושי להוכיח ביצוע תשלום, באמצעות שיק, אישור הפקדה מהבנק או אישור קבלה חתום ע"י העובד, אם מדובר בתשלום במזומן. יצויין, כי הנתבעת לא הגישה מסמך כזה בכל אחד מהשלבים הקודמים של הדיון, אפילו לא כנספח לכתב ההגנה. .16כך יש לקבל את טענת התובעת כי לא קיבלה כל סכום נוסף לאלה שהודתה בהם ואשר פורטו לעיל. התובעת אף טרחה לבצע בדיקה בחשבון הבנק אשר אליו העבירה הנתבעת את התשלומים ששילמה לתובעת, הוא חשבון הבנק שפרטיו מצויים בתלושי השכר, מוצגים ת/ 3- ת/ 6(כולל) ואף הציגה בפני ביה"ד את דף החשבון אשר ממנו התברר כי לא היתה כל הפקדה בסכום האמור, בתאריך הנקוב ע"י הנתבעת ואף לא בכל תאריך קרוב אחר. .17המסקנה היא שאכן התובעת קיבלה רק את הסכומים אשר הודתה בקבלתם ומכאן שנותרה יתרת שכר שלא שולמה, בסך של 2576.8ש"ח, במונחי נטו, כיתרת קרן. .18עתה נותרה שאלת חישוב הסכום המגיע לתובעת. .19את משכורת חודש אוקטובר 95, בסך של 2094.77ש"ח קיבלה התובעת ב-4 תשלומים שונים. התובעת קיבלה 880ש"ח ביום 23/11/95, 200ש"ח ביום 29/11/95, 704ש"ח ביום 14/12/95ואילו היתרה בסך 310.77ש"ח שולמה ביום 27/12/95כחלק מהתשלום של 527ש"ח ששולם באותו יום. .20על-פי ההסדר הדיוני שבין הצדדים, לפיו, הפיצוי הנאות בגין חלוף הזמן בין המועד שבו השכר היה צריך להיות משולם לבין מועד תשלומו בפועל, הוא חיוב בריבית של % 25לשנה, זכאית התובעת לפיצוי בגין חלוף הזמן בסך 52.87ש"ח, לגבי העיכוב בתשלום שכר חודש אוקטובר .95 .21מתוך משכורת חודש נובמבר 95בסך 2094.77ש"ח, קיבלה התובעת רק 216.23ש"ח, ביום 27/12/95, כיתרת התשלום של 527ש"ח ששולם באותו יום. לפיכך, על-פי ההסדר הדיוני האמור, זכאית התובעת לפיצוי של 4.05ש"ח בגין חלוף הזמן בעת העיכוב בתשלום חלק זה של השכר. .22בסה"כ זכאית התובעת לסכום של 56.92ש"ח, כפיצוי בגין הפיגור בביצוע התשלומים אשר שולמו. .23כמו כן, זכאית התובעת ליתרת שכר חודש נובמבר 95בסכום של 1878.54ש"ח נטו, אשר גם הוא נושא ריבית של % 25לשנה מיום 1/12/95בו היה השכר צריך להיות משולם ועד ליום התשלום בפועל. .24התובעת זכאית גם לשכרה עבור השליש הראשון של חודש דצמבר 95, בסכום של 698.26ש"ח, אשר גם הוא נושא ריבית של % 25לשנה, מיום 1/1/96ועד ליום התשלום בפועל. .25לאור כל האמור לעיל, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 56.92ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1/11/95ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 1878.54ש"ח בצירוף ריבית של % 25לשנה מיום 1/12/95ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 698.26ש"ח בצירוף ריבית של % 25לשנה מיום 1/1/96ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף לכל אלה, על הנתבעת לשאת בכל תשלומי וניכויי החובה בגין שכר נטו של 2094.77ש"ח לחודש, עבור תקופה זו של חודשיים ושליש שתחילתה ביום 1/10/95וסיומה ביום 10/12/95(כולל), לרבות התשלומים למס-הכנסה, למוסד לביטוח לאומי ולמס בריאות. .26כמו כן, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 250ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .27המזכירות תשלח לנתבעת, יחד עם פסק דין זה, גם עותק מישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 17/11/96, בצירוף עותק מהמוצגים שהוגשו באותה ישיבה. .28על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו. הודאה והדחהדיני עבודה