בית המשפט העליון דן בהרחבה בשאלת תחולתה של עילת עשיית עושר ולא במשפט בתחום הקניין הרוחני בפסק דינו ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (להלן: "עניין א.ש.י.ר."). אלא שהלכה זו מעוררת קושי יישומי בשל מגוון הדעות שהציגו ה שופטים שישבו בדין. בכל הנוגע להיקף הראוי של ההגנה על קניין רוחני באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, היו הדעות חלוקות גם בקרב שופטי הרוב (וראו ע' גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט (תשס"ב), פרק שמיני, בעמ' 303-330, להלן: "הגנה על כללי תחרות"). כפי שהובהר בעניין א.ש.י.ר, כאשר נעדר המוצר הגנה מכוח דיני הקניין הרוחני, ניתן לפסוק כי הנתבע התעשר "שלא על פי זכות שדין" בנסיבות בהן התנהגותו הפרה את "כללי התחרות ההוגנת" על פיהם מחויבים הצדדים להתנהל (ראו גם זה דבריו של כב' השופט גרוסקופף בת"א 18395-09-09 חיה רבקה וינדלינג יוסקביץ נ' דקל ייצור ויבוא ויצוא דברי נוי בע"מ ואח' (טרם פורסם, 10.6.12), בפסקה 15 לפסק הדין). בעניין א.ש.י.ר. הוזכרו מבחני עזר שונים, אשר יסייעו בהכרעה בשאלה מהי "תחרות לא הוגנת" במקרה של חיקוי או העתקה, ובהם: האם המוצר של התובע חדשני, מקורי ויחודי; מהם המאמץ והמשאבים שהשקיע התובע; האם מדובר בהעתקה חד פעמית או מקרית או בהעתקה שיטתית; מודעותו של הנתבע להעתקה; קיומן של חלופות סבירות לייצור מוצר דומה פונקציונאלית; האם התובע השקיע ממון רב בפיתוח, ואילו הנתבע מוכר במחיר נמוך המלמד שלא נדרש להוצאות; פרק הזמן שחלף מאז החל התובע בשיווק המוצר ועד שהחל הנתבע למכור את מוצריו; ועוד (וראו הסקירה הנרחבת של מבחנים אלה בעניין פלסטו-ווק). קניין רוחניעשיית עושר ולא במשפט