קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על נזקים לגדר בית: גב' סימון, התובעת בת.ק. 1369/03, הגישה תביעה כנגד גב' ברק (וכנגד חברת הביטוח בה מבוטחת גב' ברק), לשיפוי נזקים אשר לפי הנטען נגרמו לגדר הבית ולגינה ברחוב ההסתדרות 17 בחולון. על פי הנטען, ביום 24.11.2002 סטתה גב' ברק מנתיב נסיעתה והתנגשה בגדר הבית, תוך שהיא הורסת את הגדר ופוגעת בגינה. גב' ברק התגוננה כנגד התביעה האמורה בטענה, כי התנגשות רכבה בגדר הבית ארעה כתוצאה מנהיגה חסרת זהירות של צד שלישי - גב' סילביה לרר. לפי הנטען, הגיחה גב' לרר מכיוון נסיעה נגדי, ביצעה פנית פרסה אסורה והתנגשה בצידו השמאלי של הרכב שהיה נהוג על ידי גב' ברק. כתוצאה מן ההתנגשות, הסתחרר רכבה של גב' ברק, נהדף אל עבר הגדר ופגע בה. גב' ברק (וחברת הביטוח) הגישו בענין זה הודעה נגד הצד השלישי. גב' לרר, בהגנתה כנגד הודעת צד ג', שטחה גרסה עובדתית הפוכה מזו שהציגה גב' ברק. על פי הנטען, נסעה גב' לרר במסלול נסיעה ישר וכלל לא ניסתה לבצע פנית פרסה. לעומת זאת, לפי הנטען, ניסתה גב' ברק לעקוף את רכב של גב' לרר מצד ימין. נסיון זה הוביל להתנגשות בין כלי הרכב ולכך שרכבה של גב' ברק הועף אל הנתיב הנגדי, עד שהתנגש בגדר הבנין הסמוך. גב' ברק, הנתבעת בת.ק. 1369/03, תבעה את גב' לרר בגדרו של ת.ק. 818/03. הדיון בשני התיקים אוחד (בהחלטת בית המשפט מיום 16.6.2003). בתביעתה בת.ק. 818/03 הציגה גב' ברק את גרסתה העובדתית, כפי שגם הוצגה בהגנתה בת.ק. 1369/03, כאמור לעיל (ס' 3 לכתב התביעה). גב' לרר, מצידה, חזרה על טענותיה, כפי שנטענו בתגובתה להודעת צד שלישי (ס' 4 לכתב ההגנה). הדיון המאוחד בשני התיקים התקיים ביום 22.2.2004 ובו שמעתי את עדויות בעלי הדין: גב' סימון, גב' ברק וגב' לרר. מתברר כי גב' סימון לא חזתה בהתנגשות כלי הרכב בגדר הבנין ואין בידה לזרות אור על הדרך שבה ארעה התאונה (פרוטוקול ע' 1 ש' 4-11). שמעתי את עדויותיהן של גב' ברק וגב' לרר - ומדובר ב"מילה כנגד מילה". כל אחת מבעלות הדין אוחזת בגרסה עובדתית משלה, המכחישה את טענות הצד האחר. גב' ברק הדגישה בעדותה, כי לא ראתה מנין הגיעה רכבה של גב' לרר: "כל מה שראיתי זה את ההתנגשות עצמה שהיא נכנסה ברכבי מצד שמאל" (פרוטוקול ע' 2 ש' 13-14 וכן ש' 10). גב' ברק גם לא ידעה לאמר, איזה חלק בחזית הרכב של גב' לרר התנגש ברכבה -- האם היה זה צד ימין או צד שמאל (פרוטוקול ע' 2 ש' 16). גב' לרר העידה, כי נסעה ישר, ללא פניה, וכי גב' ברק עקפה אותה מימין (פרוטוקול ע' 2 ש' 27 עד ע' 3 ש' 6). בעלי הדין לא העידו עדי ראיה להתנגשות ואולם שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחיות לניתוח התאונה. גב' ברק הגישה חוות דעת מומחית מטעמה של חוקר תנועה, מר משה ניסים. מר ניסים עיין בהודעות של שתי בעלות הדין שנמסרו במשטרה, ביקר בזירת הארוע (כשנה לאחר התרחשותו), וחיווה דעתו כי גב' לרר היא האחראית לתאונה. מר ניסים נתן משקל לעובדה כי הפגיעה ברכבה של גב' ברק נמצאה במרכז הדופן השמאלי. מכאן נובע, לדעתו, ההגיון שבסטית הרכב לצד שמאל, תוך שינוי כיוון התנועה. חוקר זה הודה בחקירתו הנגדית כי לא בדק זויות של צמיגים וכי אין בידו נתונים מן השטח על מנת שיוכל לקבוע את זווית הסטיה (פרוטוקול ע' 5 ש' 27-28). החוקר עוד הודה, כי לענין תנוחות כלי הרכב לאחר התאונה, הוא סמך על גרסתה העובדתית של גב' ברק, כפי ששמע מפיה (פרוטוקול ע' 5 ש' 26-27). הדבר צוין על ידו גם בכיתוב שהוסיף לגבי כל אחת מן התמונות שצירף לחוות דעתו. גב' לרר הגישה את חוות דעתו של מר שלום ראובן, אף הוא חוקר תאונות דרכים. מר ראובן הציע, כי גרסתה של גב' לרר מסתברת היא יותר מגרסתה של גב' ברק. יתרונו של חוקר זה על פני מר ניסים נעוץ בכך, שמר ראובן עיין בתמונות שצולמו במקום הארוע בסמוך לאחר התרחשותו ויכול היה להתרשם מסימני ההחלקה של הגלגלים על הכביש. בקשר לכך ציין מר ראובן, כי סימני החלקה של הגלגלים האחוריים ברכבה של גב' ברק מלמדים שרכבה ניצב אנכית לרכבה של גב' לרר -- ומכאן כי גב' ברק ניסתה לחדור לנתיב הנסיעה של גב' לרר. החוקר הוסיף וסמך על כיוון הפגיעה ברכבה של גב' ברק - מן הדלת הקדמית לחלק האחורי, דבר אשר מצביע על כיוון הנסיעה. מר ראובן נחקר על חוות דעתו והסביר כדלקמן (פרוטוקול ע' 6 ש' 17 ואילך): "הפגיעה [ברכבה של גב' ברק] החלה בדלת קדמית שמאלית, והמשיכה לאורך הצד השמאלי, משום שמדובר ברכב שנמצא בתנועה. בעת החיכוך, נוצר מגע שעוצמתו הגדולה היתה בצידו האחורי שמאלי. ברגע שנמצאים בתנועה וזה נוסע מהר, כאשר מוקד הנזק הוא בחלקו האחורי, יש הסטה של כיוון התנועה לצד שמאל, בזווית של 90 מעלות, היא הגיעה לגדר. היתה כאן מהירות גדולה, שאחרת לא היה נגרם נזק בעוצמה כזו". שמעתי את עדויותיהן של שתי הנוהגות המעורבות בתאונה. גב' ברק לא ידעה לתאר כיצד התרחשה התאונה (פרוטוקול ע' 2 ש' 10, 13-14, 16). גב' לרר העידה כי ראתה את גב' ברק עוקפת אותה מימין (פרוטוקול ע' 3 ש' 6). עיינתי בשתי חוות הדעת המומחיות שהונחו בפני ושמעתי את עדויות המומחים. כן עיינתי בתמונות המתעדות את הפגיעה ברכבה של גב' ברק (ת/1 ו- ת/1א) וכן בסט התמונות שצולמו בסמוך לארוע (נ/1). מתוך מכלול העדויות, אני מבכרת את גרסתה העובדתית של גב' לרר על פני גרסתה של גב' ברק. על פי גרסה זו, ניסתה גב' ברק להשתלב בנתיב נסיעה שמאלי, תוך כדי עקיפת רכבה של גב' לרר מצד ימין. במהלך ההשתלבות ארעה ההתנגשות ונפגע חלקו השמאלי של רכבה של גב' ברק, בעיקר בדלת השמאלית האחורית (ר' צילום ת/1 וכן ת/1א). פגיעה זו השלימה את סטית הרכב שמאלה, באופן שהוא הועף לכיוון הנגדי, עד שנתקע בחזיתו בגדר האבנים. הפגיעה בגדר נעשתה כאשר רכב הפג'ו של גב' ברק נוטה שמאלה, בזוית של כ- 45 מעלות, ביחס לקו גדר האבנים שבו התנגש, כפי שעולה מצילום התנגשות הרכב בגדר (התמונה צורפה בגדרו של נ/1). יש לזכור, כי גב' ברק נהגה בנתיב הימני של הכביש, ואילו גדר האבנים מצויה היתה בצד הנגדי של הכביש (ראו הודעתו של מר קדוש, מטעם חברת הביטוח המבטחת את גב' ברק, פרוטוקול ע' 7 ש' 7-8). כדי להגיע אל גדר זו עם חזית הרכב -- ובאופן שנוטה שמאלה -- היה על רכבה של גב' ברק לסטות מכיוון נסיעתה. חוות דעתו של מר ראובן מסבירה טוב יותר את סטית הרכב והעפתו בכיוון האנכי, עד שהגיע למצב של התנגשות בגדר (ע' 2 לחוות דעתו). בנוסף, צילומי הרסיסים המופיעים על הכביש (תמונה שצורפה בגדרו של נ/1) מתיישבים אף הם טוב יותר עם גרסתה של גב' לרר, אשר לפיה ארעה ההתנגשות בצידו הימני של הנתיב. יושם אל לב כי המומחה מר משה ניסים הצביע על מקום התנגשות בנתיב השמאלי של הכביש (ר' צילום שצורף לחוות דעתו ואשר לגביו ציין המומחה: "מקום האמפקט בין שני כלי הרכב, עפ"י הצבעת נהגת הפג'ו"). מיקום זה אינו מתיישב עם מיקומם של הרסיסים המומחה סימן את מקום ההתנגשות על פי מה שמסרה לו גב' ברק, באופן שאינו מתיישב עם הצילומים מזמן אמת. מר ראובן חזר והבהיר את חוות דעתו בפני בית המשפט באמצעות המחשה על גבי לוח אשר אותו הכין מראש והציג במהלך חקירתו (פרוטוקול ע' 6 ש' 14 עד ע' 7 ש' 4). הסבריו בענין זה היו משכנעים וטובים. כאמור, מומחה זה נהנה מן היתרון שבעיון בצילומים מזמן אמת ואני מבכרת חוות דעתו על פני חוות הדעת שהוגשה על ידי גב' ברק. התוצאה היא, שאני מטילה על גב' ברק את האחריות לתאונה. על כן, אני מקבלת את תביעתה של גב' סימון כנגד נתבעות 1 ו- 2 בת.ק. 1369/03 ודוחה את תביעתה כנגד נתבעות 3- 4 באותו תיק. כן אני דוחה את הודעת צד ג' אשר שלחו נתבעות 1-2 בתיק זה. אשר לת.ק. 818/03 - התביעה שהוגשה בגדרו נדחית. לענין הנזק - גב' סימון (התובעת בת.'. 1369/03 הגישה חוות דעת שמאית, המעריכה את הנזק שנגרם לגדר האבנים ולגינה בסך של 6,560 ₪ (נכון ליום 20.5.2003). חוות דעת זו לא נסתרה. בנסיבות אלה אני פוסקת כי על הנתבעות 1 ו- 2 בת.ק. 1369/03 לשלם לתובעת כדלקמן: סך של 6,560 ₪ כאשר הם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.5.2003 ועד לתשלום בפועל; סך 708 ₪ בגין שכ"ט מומחה. הוצאות התובעת בהליך בסך 1,000 ₪. בנוסף תישא התובעת בת.ק. 818/03, גב' ברק דפנה, בהוצאות הנתבעים בתיק זה בסך 1,000 ₪. התובעת בת.ק. 818/03, גב' ברק דפנה, תישא בשכר טרחת המומחים כפי שקבעתי בהחלטותי מיום 22.2.2004: מר משה ניסים בסך 750 ₪, ומר שלום ראובן, בסך 750 ₪. גדר