תובע סדרתי על תאונות דרכים

לגרסת חברת הביטוח, נאסף חומר רב על התובעים ומסתבר כי בשלוש השנים שקדמו לתאונה היה מעורב התובע לא פחות מ- 11 תאונות דרכים. לטענת חברת הביטוח החוט השני המחבר בין התאונות הוא כי מדובר בתאונה עצמית עקב החלקה, או התנגשות עם עצם דומה וללא מעורבות של רכב צד שלישי. הפגיעות בכולן היו קלות, כאבי צוואר או כאבי גב, ללא חבלות נראות לעין. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תובע סדרתי על תאונות דרכים: 1. התובעים שבפני הגישו תביעה זו על פי חוק הפלת"ד תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") נגד הנתבעת עקב תאונת דרכים שארעה לטענתם ביום 7.6.94 עת נסעו ברכבם בשדרות הציונות פינת רחוב הגפן ועל פי הרישום בכתב התביעה שם "ארעה תאונת דרכים בה נפגעו התובעים", אין פירוט באשר לדרך שבה ארעה התאונה. 2. במועד הדיון להוכחות פירט התובע מס' 1 בעדותו, את נסיבות אירוע התאונה ואמר "ירדנו בשדרות הציונות ורציתי לפנות שמאלה ברחוב הגפן, היתה שלולית שרק לאחר מכן נודע לי על כך שמדובר בשמן, עליתי על השלולית והרכב החליק ופגע עם הצד במדרכה, הגלגלים פגעו במדרכה בצד וכתוצאה מכך אני ואשתי נפגענו והילדה, התובעת מס' 3, לא הרגישה טוב. עליתי על המדרכה על מנת לא להפריע לתנועה. לאחר כמה דקות שפכתי חול על שלולית השמן ומסרתי את כל זה למשטרה. לאחר מכן נסענו לבית חולים רמב"ם, צילמו אותי, את הילדה והאשה וטיפלו בנו" (עמוד 4, שורות 7 ואילך). 3. הנתבעת כפרה הן בחבות והן בהיקף הנזק בתיק זה. לגרסת הנתבעת, נאסף חומר רב, באמצעות אבנר - איגוד נפגעי רכב בע"מ, על התובעים ומסתבר כי בשלוש השנים שקדמו לתאונה היה מעורב התובע לא פחות מ- 11 תאונות דרכים. לטענת הנתבעת החוט השני המחבר בין התאונות הוא כי מדובר בתאונה עצמית עקב החלקה, או התנגשות עם עצם דומה וללא מעורבות של רכב צד שלישי. הפגיעות בכולן היו קלות, כאבי צוואר או כאבי גב, ללא חבלות נראות לעין. 4. הנתבעת פירטה בסיכומיה (עמודים 4-2) את העובדה כי התובע לא מסר תשובת אמת בתצהיר תשובות לשאלון נ/2, בכך שלא זכר פרטים לגבי תאונות, לגבי מועדים וכן לגבי התחמקותו של התובע מלענות לשאלה האם הוא קיבל פיצויים בגין התאונות בטענו כי איננו זוכר. כאשר נשאל התובע כיצד הוא זוכר דווקא את התאונה נשוא הדיון, וזאת לעומת תשע תאונות אחרות אשר לא זכר בעת שנתן את התשובה בתצהיר התשובה לשאלון, השיב כי הוא זוכר את התאונה מכיוון שזו התאונה הראשונה שהוא נמצא בגינה בבית המשפט. לגבי התאונות האחרות טען, כי לא היה צורך בהגשת תביעה וכי עורך הדין שלו קיבל עבורו כסף מחברות הביטוח. 5. התובעת מס' 2, אשר נטען כי גם היא היתה מעורבת בתאונה, גם היא לא זכרה אף לא אחת מהתאונות האלה. בעוד שבבית המשפט סיפרה התובעת כי התאונה ארעה עקב כתם שמן על הכביש וכי בעלה כיסה כתם זה בדליי חול, לא היה לה הסבר מדוע לא מסר זאת במשטרה. כאשר נשאלה התובעת מדוע הצהירה בתשובות לשאלון נ/ 12 כי היו לה רק שתי תאונות קודמות ולא ציינה תאונה מאוחרת מיום 6.11.94, השיבה כי אינה זוכרת את התאונה האחרונה. כאשר נשאלה כיצד היא זוכרת דווקא את התאונה נשוא התיק, השיבה כי היא נמצאת בדיון בקשר לתאונה זו בתביעה ועל כן היא זוכרת אותה. כאשר נשאלה האם בתאונה האחרונה הנ"ל היתה יחד עם בעלה ושתי בנותיה באוטו, השיבה שאיננה זוכרת את המועד, אולם היא זוכרת שהיתה תאונה כזאת. כמו כן, הוסיפה התובעת וטענה כי איננה זוכרת תאונה שבה סטה רכב נהוג על ידי בעלה ופגע בגדר אבנים, וזאת בטענה שעברו הרבה שנים מאז. גם את התאונה מתאריך 27.2.94 לא זכרה התובעת. לשאלה האם היא זוכרת תאונה מיום 1.2.92, השיבה שאיננה זוכרת. התובעת גם לא יכלה לספר בכמה תאונות היה מעורב בעלה (עמודים -14 13). 6. ב"כ התובעים טוען כי עצם ריבוי התאונות אין בו, כשלעצמו, ללמד על התאונה נשוא התביעה. לטענתו, התובע מס' 1אמנם היה מעורב במספר תאונות, אולם התובעת היתה מעורבת בתאונה אחת או שתיים. 7. שקלתי את עמדות הצדדים ועיינתי בפרטיכל הדיון, בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים שהוגשו, והגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. עול ההוכחה לגבי התרחשותו של האירוע, המהווה תאונת דרכים, הוא על התובעים. דא עקא, התובעים עשו עלי רושם עגום מבחינת מהימנות הדברים שמסרו. התובע, אשר כאמור, עבר תאונות רבות, לא מסר אמת בתצהיר תשובות לשאלון בנוגע לתאונות קודמות. אין מדובר בתאונה אחת קודמת, אלא בתשע תאונות קודמות אשר הוא הסתיר מפני הנתבעת. הטענה כי לא זכר את התאונות מכיוון שלא הגיש תביעות בגינן, אלא התפשר מחוץ לכותלי בית המשפט, אינו תירוץ שניתן לקבלו וזאת בהתחשב בעובדה כי התובע נעזר במילוי התשובות לשאלון בתצהיר בעורך דין. העובדה שהתובע דאג למסור הודעה במשטרה וכן פנה לקבלת טיפול לבית חולים, הינה יכולה להועיל, מה גם שבתעודת חדר המיון ת/ 1לא נמסר על כל מימצאים אובייקטיביים ותעודת חדר המיון דנה אך ורק בתלונות סובייקטיביות של התובע. התובע אמנם קיבל צווארון והופנה להמשך טיפול בקופת חולים אולם אין בכך כדי לשנות את הרושם הכללי כי בגלל תלונותיו הסובייקטיביות של התובע ניתן לו הטיפול האמור. 8. יתר על כן מסמכים רפואיים נוספים הקשורים לתאונה כמו מסמך ת/ 2 אף הוא דן בתלונות סובייקטיביות, יחד עם זאת לנוכח ריבוי התאונות שעבר התובע אין לדעת בגין איזה מהתאונות, אם בכלל, חש התובע בכאבים כפי שהתלונן. התובע בחר להשאיר בצורה מעורפלת את מספר התאונות בדרכים כאשר טען חזור וטעון כי איננו זוכר את פרטי יתר התאונות. העובדה שהתובע איננו זוכר למעשה מחלישה את גירסתו. אם היה מדובר בתאונה אחת ראשונה, או גם אפילו תאונה שניה, שבהן התובע לא מוסר פרטים, או לא זוכר פרטים, יתכן והיה ניתן לשקול עמדה זו ולזקוף אותה לחוסר נסיונו של תובע כזה, אולם במקרה שבפני מדובר בתובע אשר ארעו לו, לטענתו, במהלך שלוש השנים לא פחות מ- 12תאונות דרכים ואין לומר כי התובע היה חסר נסיון בדרך הטיפול במקרה זה. 9. הוא הדין לגבי התובעת. התובעת עשתה רושם שאינה זוכרת דבר, למעט אירוע התאונה נשוא הדיון, דבר שמחשיד אותה באי אמירת אמת. גם התיעוד הרפואי שצורף לגבי התובעת מס' 3 אינו יכול להועיל מאחר ומה שנרשם בו אינן תלונות מפי ההורים. מדובר בתלונות סובייקטיביות ולא במימצאים אובייקטיביים ובתור שכאלה איננם יכולים לתמוך בגרסת התובעים. יש לציין כי התובעים לא טרחו להביא ראיות נוספות אוביקטיביות לעצם אירוע התאונה כפי שתיארו. התובע טען כי נגרם נזק ברכוש לג'נטים של הרכב מקום בו הוא פגע במדרכה אולם לא הובא כל ראיה בעניין זה. 10. סיכומו של דבר, התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה ולא שכנעוני בהתרחשותה של התאונה נשוא הדיון. המסמכים הרפואיים ואישורי המשטרה אין בהם כדי לתמוך בנסיבות המקרה בתביעת התובעים אלא יש בהם כדי ללמד כי התובעים, מנסיונם הקודם, תמכו תביעתם זו במסמכים הנדרשים אשר מבחינת תוכנם מהווים למעשה את דברי התובעים עצמם ואין בהם משום ראיה עצמאית להתרחשותה של התאונה. ניסיונם של התובעים לערפל את התאונות האחרות ובנוסף אי אמירת אמת בתצהיר התשובות לשאלון ועדותם בפני כל אלה יש בהם כדי להחליש עוד יותר את גירסתם אשר באם אמדוד אותה באחוזים היא איננה עוברת את סף חמישים האחוזים ליתר דיוק אינה מגיעה כדי חמישים ואחד אחוזים הדרושים לקבלת התביעה. 11. אשר על כן דין התביעה להדחות. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך של 500, 2 ש"ח, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. תאונת דרכים