בקשה נוספת לעיון חוזר - מעצר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה נוספת לעיון חוזר - מעצר: 1. כנגד המבקשת הוגש כתב אישום בת.פ. 3051/99 בו יוחסו לנאשם ולשני הנאשמים האחרים שבאותו תיק עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והיזק בזדון (כתב האישום ייחס לנאשמים האחרים אישומים נוספים שהנאשם אינו קשור בהם). האישום כנגד הנאשם וחבריו מקורו באירוע התפרצות שאירעה ביום 25.7.99 לדירה בשכונת נחלאות בירושלים ובמהלכה נגנב רכוש רב ונגרם נזק לדירה. 2. בקשר עם העבירות הנ"ל הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים ובהחלטה שניתנה ביום 4.8.99 הורה בית המשפט (כב' השופטת כהנא) על מעצר המבקש עד לתום ההליכים. 3. המבקש הגיש ערר על החלטת המעצר ובית המשפט המחוזי דחה את הערר (ב"ש 2517/99 החלטת כב' השופט גל). בין היתר התייחס כב' השופט גל בהחלטתו לטענות המבקש לפיהן חל כרסום בראיות באופן המצדיק את שחרורו, זאת בעיקר מהנימוק לפיו העדה, המתגוררת בסמוך לדירה שנפרצה, לא יכולה הייתה לראות את מבצעי העבירה והיא מתייחסת לדירה אחרת שלא נפרצה כלל. כב' השופט גל אמר בהחלטתו, בין היתר, כי טענה זו טומנת בחובה נתון עובדתי שניתן לעוררו גם במסגרת של עיון חוזר. כן התייחס כב' השופט גל לטענה נוספת אותה העלה המבקש בערר ולפיה פעל כסוכן משטרתי. גם לעניין זה נקבע כי פתוחה הדרך לפני המבקש לבקש עיון חוזר. 4. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר וזו נדונה לפני כב' השופט יעקובי (בב"ש 2577/99). בהחלטתו מיום 18.8.99 התייחס כב' השופט יעקובי לשתי טענותיו החדשות של המבקש וסופו של דבר הגיע למסקנה, לאחר בחינת מלוא התשתית הראייתית, כי דין הבקשה להידחות. 5. המבקש הגיש ערר נוסף בב"ש 2547/99 (לפני כב' השופטת אור) ושם שוב שטח המבקש את מלוא טענותיו לעניין יכולת הצפיה (מבחינת שדה ראיה) של העדה וזיהוי הדירות, ובית המשפט דחה שוב את בקשתו. 6. המבקש הגיש ערר על החלטת כב' השופטת אור וזו נדונה לפני כב' השופטת בייניש (בבש"פ 5694/99). בהחלטתה מיום 6.9.99 התייחסה כב' השופטת בייניש, שוב, למלוא טענות המבקש ולאחר שבחנה פעם נוספת את הראיות הגיעה למסקנה כי: "בחומר החקירה מצויות איפוא ראיות לכאורה שיש בהן כדי להפליל את העורר ולהביא להרשעתו בעבירה המיוחסת לו". לפיכך, נדחה הערר. 7. המבקש פנה בבקשה נוספת לעיון חוזר אותה סמך, בין היתר, על שינוי בתשתית הראייתית. נטען כי בית המשפט בהחלטת המעצר המקורית נסמך על כך שהעדה יכולה הייתה לראות מחלון דירתה את המתלונן ואילו התברר עתה מעל לכל ספק כי חלון הדירה אינו פונה לדירת המתלונן ולא ניתן לראות את הבית שנפרץ מחלון דירת העדה. כן נטען כי כתב האישום תוקן באופן שהורחבה מסגרת הזמן שבה אירעה ההתפרצות, נטען כי המבקש פעל כסוכן משטרתי במקום, ונטען כי בית המשפט המחוזי בדונו בשני העררים מצא כי יש מקום להתייחס לטענות המבקש באופן מעמיק. כב' השופטת כהנא בהחלטתה מיום 23.9.99 דחתה את הבקשה (ב"ש 3072/99). 8. המבקש ערר על ההחלטה האחרונה על כב' השופטת כהנא ובית המשפט המחוזי (כב' השופט בן זמרה) דחה שוב את הערר. ערר נוסף שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחה אף הוא (ע"י כב' השופט י' זמיר). 9. הנה כי כן, עד עתה דנו בבקשתו של המבקש שני שופטים של בית משפט השלום, שלושה שופטים של בית המשפט המחוזי ושני שופטים של בית משפט העליון (כולם - בהליכים נפרדים). 10. עתה מונחת לפני בקשה נוספת של המבקש לעיון חוזר. המבקש נימק את בקשתו בכך שיש בידיו חומר ראיות נוסף וחדש. כן חזר על הטענה בדבר נקודת המבט של העדה. בטיעוניו לפני הרחיב המבקש והפנה, פרט לטענות שפורטו לעיל, גם להודעת מוקד שהגיעה לידיו שם מפורט זמן האירוע, כתובת האירוע, תיאור התלונה: "שלושה בחורים שפרצו כרגע הם ללא רכב. המודיעה גרה ברח' רמה רואה אותם ברח' לכיש", ופרטי המתלוננת. כן פירט המבקש טענות נוספות בנוגע למעורבים האחרים, ולדבריו לשוטרים בעת המעצר ולעימות בינו ולבין אחד המעורבים תוך שהפנה תלונות חמורות כנגד החוקרים בפרשה. 11. דין הבקשה להידחות: המבקש טען את כל הטענות שהועלו לפני (פרט לעניין הודעת המוקד שאותה ניתן לזקוף לחובתו לפי תוכנה שכן נאמר שם כי נצפו 3 בחורים, עובדה הסותרת את גרסת המבקש) בכל הדיונים הקודמים פרט בדיון שקדם להחלטה המקורית) וטיעוניו נדחו ע"י 7 שופטים שונים בערכאות שונות. אין, לפיכך, כל בסיס לפתיחת הנימוקים שנדונו מספר כה רב של פעמים, מחדש. אבהיר יחד עם זאת, כי בדקתי שוב את חומר הראיות ונראה כי הראיות הלכאוריות עומדות על מכונן ואולי זו הנקודה עימה מתקשה המבקש להתמודד: כידוע, הראיות הן ראיות לכאורה ואפשר שכולן או חלקן יקרוס במהלך שמיעת הראיות והמבקש יזוכה בדינו. אלא, שבשלב זה קיימות ראיות לכאורה העומדות במבחנים וברף שנקבע להן וטענות המבקש טעונות הוכחה, ודינן להתלבן במשפטו (כפי שעולה מהדיון בערר שהתקיים לפני כב' השופטת אור, ניסתה כב' השופטת אור להבהיר עניין זה למבקש אולם נראה, שלא בהצלחה יתירה). לפיכך, דין הבקשה, כאמור, להידחות. מעצרעיון חוזרמסמכים