קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי אבטלה למי שעובד אצל אבא שלו: .1 התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן:ו"הנתבע") לתשלום דמי אבטלה. .2משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק שאין הוא מבוטח בביטוח אבטלה כנדרש בסעיף 158לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995(להלן: "החוק"), הגיש הוא תביעה לבית הדין. .3הפלוגתא היחידה בה יש להכריע בתיק זה הינה באם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין X בע"מ (להלן: "החברה"). .4אין מחלוקת בין הצדדים שבתקופה הרלוונטית לתביעה הועסק התובע בחברה שהינה בבעלות אביו. .5ההכרעה בשאלה אם התובע היה עובד החברה תעשה על פי מהות היחסים ששררו בין הצדדים למעשה. מעמד התובע ייקבע על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. .6על אופי עבודתו של התובע העידו התובע בעצמו ומר אלזרט משה. הנתבע לא הביא עדים מטעמו להעיד על אופי עבודת התובע. .7מעדותו של מר אלזרט משה, עולות העובדות כלהלן: א. העד הינו מנה"ח במקצועו ומטפל בעניני החברה משנת .1985 ב. התובע החל לעבוד בחברה, כשכיר, בשנת 1988ושעות עבודתו היו משעה 10.00ועד 14.00ואח"כ בשעות אחה"צ - שעות הפעילות של העסק. ג. העד הנפיק לתובע תלושי שכר. .8א. בחקירתו הנגדית, לשאלת ב"כ הנתבע, מנין יודע העד את שעות העבודה של התובע, השיב הוא "אני יודע את שעות העבודה של העסק וכל פעם כשהייתי מגיע הוא היה שם" (עמוד 7לפרוטוקול שורות 21-20). ב. בסיום חקירתו הנגדית השיב העד שמדי חודש נשלח לתובע המקור של התלושים והעתק נשאר בחברה. .9מעדות התובע עולות העובדות כלהלן: א. התובע עבד בחברה במשך 8שנים משנת .1988 ב. ימי העבודה היו א'-ה' משעה 10.00עד 14.00, 15.00וכן משעה 16.00עד 19.00, .20.00 ג. אביו של התובע הוא הבעלים של החברה ומנהל החנות לטיסנים בה עבד התובע כמוכר. ד. התובע קבל, מדי חודש, שכר בצירוף תלוש משכורת. ה. סיבת הפיטורים - התובע לא הסתדר עם אביו. .10א. בראשית חקירתו הנגדית הבהיר התובע שעם פיטוריו שולמו לו פיצויי פיטורים. ב. וכאשר נשאל התובע לגבי שעות עבודתו הבהיר הוא שהוא עבד בשעות הפעילות הרגילות של החנות ואם היו בחנות לקוחות בסמוך לשעת הסגירה היה הוא נשאר עד שהלקוחות היו יוצאים מהחנות. ואם נשאר התובע מעבר לשעות העבודה מהסיבה שהיו לקוחות בחנות - לא קבל הוא תשלום בגין ש"נ. "אני עובד לפי תלוש משכורת. אני עובד כל חודש ומקבל את המשכורת שלי. אני עובד מינימום 8שעות ביום. מעבר לזה אני לא מקבל. אני מחכה שהקליינטים ילכו ואז אני עוזב את החנות. זה עסק ולא עוזבים קליינט באמצע" (עמוד 9לפרוטוקול שורות 21-17). .11לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ומעדותם, הנני קובעת עובדתית כלהלן: א. אביו של התובע הוא הבעלים של החברה ומנהל את החנות לטיסנים. ב. משנת 1988עבד התובע, במשך 8שנים, כמוכר בחנות. ג. התובע עבד 5ימים בשבוע (ימים א'-ה') משעה 10.00עד 14.00, 15.00וכן משעה 16.00עד 19.00, .20.00 ד. מדי חודש קבל התובע את משכורתו בצירוף תלוש שכר. ה. בתום 8שנות עבודה פוטר התובע מעבודתו וקבל פיצויי פיטורים. .12לאחר שקבעתי את העובדות, יש להכריע בשאלה אם התקיימו יחסי עובד ומעביד במקרה דנן. .13א. עלי לבחון אם חלה במקרה דנן ההגדרה המרחיבה שבסעיף 1לחוק הקובע: "עובד - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד, לענין זה, "בן משפחה" אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". ב. שני תנאים מצטברים צריך שימלא התובע על מנת שיראה כ"עובד" לפי ס' 1לחוק. התנאי הראשון הינו עבודה במפעל באופן סדיר והשני - אילולא נעשתה העבודה על ידי התובע, היתה נעשית בידי עובד. ג. ממסכת העובדות עולה הן שהתובע הועסק בחנות כמוכר באופן סדיר במשך כל שעות הפעילות של החנות והן שאלולא עשה הוא את העבודה, היתה היא נעשית בידי עובד אחר ועל כן יש לראותו כ"עובד" לפי סעיף 1לחוק. .14א. זאת ועוד, גם לו הייתי קובעת שהתובע אינו עונה על דרישות סעיף 1 לחוק לא היתה משתנה התוצאה שכן עומד הוא במבחנים המקובלים בדיני עבודה לקביעת יחסי עובד ומעביד. ב. הלכה פסוקה היא ש"שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד - מעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זאת "יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו לכוונתם להתקשרות בדין" (דב"ע לט/112- 3[10] בע' 313). על כוונה זו "יש ללמוד מביטויים חיצוניים שניתנו: אחד הביטויים המובהקים לאותה כוונה היא התמורה" (שם [10])" (דב"ע נא/6- 0פד"ע כג' 202, 208). ג. מאחר והתובע היה שכיר בחברה שבבעלות אביו ומדובר בקרבה משפחתית "יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'" (דב"ע לג/108- 0פד"ע ה' 36). ד. בדב"ע נא/6- 0שוורץ - מל"ל (פד"ע כ"ג 202, 205) נקבע: "בחינה ב"קפידת יתר" נאמר, אולם "אין חולקין שקרבה משפחתית - ולו קרבה שבין הורים לבנים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד - מעביד. אין חולקין גם, שהמניע לבחירת העובד, בין כמניע עיקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לענין קיום או העדר קיום יחסי עובד - מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק" (דב"ע לג/108- 0[1] הנ"ל בע' 35)" ה. במקרה שלפני הוכח לי, בין היתר, שהתובע עבד במסגרת קבועה של ימי ושעות עבודה, בשכר חודשי וכי הוא מלא תפקיד המשתלב במערכת הארגונית של החברה. .15א. אשר לפן החיובי של מבחן ההשתלבות - כפי שעולה מהעובדות כפי שקבעתי בסעיף 11לפסק הדין, עולה בבירור שעבודת התובע הינה עבודה שהינה חלק בלתי נפרד מעבודת החנות ומכאן שהתובע ביצע עבודה המשתלבת בתיפקוד הרגיל של החברה. ב. אשר לפן השלילי - היינו, האם התובע ניהל עסק משלו? אין לראות בעבודת התובע ובעובדות כפי שנקבעו להלן - סימני היכר המעידים על קיום עסק עצמאי - השקעה, יוזמה, ארגון וסיכויי רווח וסכנת הפסד. .16עולה, איפוא, שהן על פי הגדרת המונח "עובד" בחוק והן על פי מבחן ההשתלבות, יש לראות ביחסיו של התובע עם מעסיקיו, יחסי עובד ומעביד. .17התוצאה, איפוא, שהתביעה מתקבלת. .18הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 1ש"ח. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. דמי אבטלה