קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות בחישוב דמי חופשה: השופט י' פליטמן 1. לפנינו בקשת המבקש לתיקון טעות בפסק הדין לעניין חישוב דמי החופשה. טעמה של הבקשה הינה, כי מן האמור בפסק הדין לפיו - "זכאי המערער עבור כ- 9.5 שנות עבודתו ל- 161.5 ימי חופשה", עולה, כי המבקש זכאי לפדיון חופשה בשיעור 17 ימי עבודה לשנה בגין כל אחת מ- 9.5 שנות עבודתו (161.5 = 17 X 9.5). כיוון שטענת המבקש הייתה, כי הוא זכאי לפדיון חופשה בשיעור של 19 ימי עבודה לשנה בגין כל אחת משנות עבודתו צריך היה להיכתב בפסק הדין כי הוא זכאי ל- 180.5 ימי חופשה, (180.5 = 19 X 9.5). לאור האמור, נתבקש בית הדין לתקן את טעות החישוב שנפלה בפסק דינו, ולזכות את המבקש בהפרש פדיון חופשה בסך של 3,745 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 2. תגובת ב"כ המשיבה לבקשה הייתה: (א) אין מדובר בטעות חישוב אלא בתיקון מהותי של פסק הדין. (ב) חישוב ימי החופשה המגיעים נעשה על פי האמור בהסכם הקיבוצי, לפיו, רק אחרי שנת העבודה השביעית קמה הזכאות ל- 19 ימי חופשה בשנה. (ג) בחישוב ימי החופשה המגיעים, יש ליקח בחשבון את העובדה, כי עבור תקופת עבודתו הראשונה עד החודש 5.81, קיבל המבקש את החופשה המגיעה לו. 3. לדעתנו, דין הבקשה להידחות מטעמי ב"כ המשיבה בכתב תגובתו לה: (א) חישוב ימי החופשה המגיעים לא נעשה על פי מיכסה אחידה של 17 ימים לכל שנת עבודה, אלא על פי החישוב המדורג של מכסת ימי החופשה שהשתנה במהלך תקופת העבודה מ- 12 יום לאחר השנה הראשונה, ועד 22 ימי חופשה לאחר השנה התשיעית, כמפורט בסעיף 39(א) להסכם הקיבוצי המיוחד משנת 1976. הדבר נאמר מפורשות בסעיף 8 לפסק הדין. (ב) משחישוב ימי החופשה המגיעים על פי פסק הדין נערך כאמור, הרי שהוא נערך על פי שיטת חישוב שונה לחלוטין מזו שעליה מושתתת הבקשה לתיקון טעות החישוב שבפסק הדין. (ג) משאלה הם הדברים, דין הבקשה להידחות, הן משום שבית הדין סבור שלא נפלה טעות בחישובו את ימי החופשה על פי ההסכם הקיבוצי, והן משום שטעות בשיטת החישוב של ימי החופשה - אינה בגדר טעות סופר הניתנת לתיקון לאחר מתן פסק הדין. 4. סוף דבר, דין הבקשה להידחות. תוך 30 יום מהיום ישלם המבקש למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ. דמי חופשה שנתית