קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה עם טנדר מוביל סחורה: .1רכבו של התובע מסוג טנדר מיצובישי מס' רישוי 20-555- 66(להלן: "הטנדר"), היה מעורב בתאונה ביום 9/7/97, עם רכב בו נהג הנתבע 1(להלן: "הנתבע"), שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). בזמן התאונה נהג בטנדר, שהוביל אריחי קרמיקה (להלן: "הסחורה"), חברו של התובע (להלן: "החבר"). אין מחלוקת, כי כתוצאה מהתאונה ניזוקו הטנדר והסחורה. אין גם מחלוקת, כי הנתבע הועמד לדין, בבימ"ש לתעבורה, בגין אחריותו לתאונה, והורשע על פי הודאתו, כמפורט בפסה"ד, המוצג ת/.1 הצדדים חלוקים באשר לאחריות לגרימת התאונה ובאשר לנזקיה. .2הטנדר היה חדש, וביום התאונה היה כחודשיים על הכביש. הטנדר נבדק ע"י השמאי חיים אילן, ע"ת 3, שערך את חוות הדעת ת/6, וצילם את התמונות שצורפו לחוות דעתו. בחוו"ד זו, הוערכו נזקי הטנדר ב- 000, 43ש"ח, לא כולל מע"מ, כשערכו כחדש היה 500, 105ש"ח, לא כולל מע"מ. השמאי העריך גם את ירידת הערך בשיעור %.8 התובע העדיף לא לתקן את הטנדר, בשל גובה הנזק, ירידת הערך ונזק סמוי, על כן, לטענתו, מכר אותו במצבו, בסך 000, 55ש"ח, לא כולל מע"מ, וקנה טנדר אחר. השמאי יצחק וסאל, בחן ביום 28/10/97, כשלושה וחצי חודשים לאחר התאונה, את הסחורה בחצר עסקו של התובע, והעריך את הנזק לסחורה בסך 500, 13ש"ח, לפי חווה"ד ת/.3 .3הטנדר היה מבוטח בביטוח מקיף, וגם הסחורה היתה מבוטחת. התובע, בעצת עורך דינו, החליט לא לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח שלו. הוא הגיש תביעה זו, לאחר שדרישתו מהנתבעת לא נענתה לשביעות רצונו, בה הוא תובע סך של 160, 76ש"ח, לפי הפירוט כדלקמן - א. נזקים לטנדר - 500, 50ש"ח ב. נזק לסחורה - 500, 13ש"ח ג. שכ"ט שמאים - 676, 4ש"ח ד. שכירת רכב חלופי עד לקבלת טנדר חדש שקנה - 812, 5ש"ח ה. הפרשי הצמדה - 672ש"ח ו. עגמת נפש, בזבוז זמן והתרוצצויות - 000, 1ש"ח .4מטעם התובע העידו התובע, החתום על התצהיר ת/2, ושני השמאים. מטעם הנתבעים העיד הנתבע, החתום על התצהיר נ/.5 .5לטענת ב"כ הנתבעים, הודאתו והרשעתו של הנתבע, אין בהן כדי לשלול אחריות של נהג הטנדר - החבר. לטענת ב"כ הנתבעים, עיקר האחריות רובץ לפתחו של החבר, אשר לא שם ליבו לדרך, כאשר לטענת הנתבע, הוא הספיק להשלים את הפנייה שמאלה וחצה את שני נתיבי הנסיעה, בכיוון נסיעת הטנדר, כאשר הטנדר פגע ברכבו בשוליים, חזית הטנדר בכנף ימין של רכב הנתבע. עוד טוען ב"כ הנתבעים לעניין האחריות, כי התובע נמנע להעיד את נהג הטנדר, דבר שצריך לפעול לרעת התובע, מאחר שהתובע שלא היה עד לתאונה, אינו יכול להעיד על נסיבותיה, כשרק הנתבע העיד בעניין זה, ויש לקבל את גירסתו. ב"כ הנתבעים חולק גם על גובה הנזק. לטענתו, התובע לא רשאי לתבוע שווי של טנדר חדש, כאשר הטנדר היה חודשיים על הכביש. מה עוד, שלא הוכח על ידי מסמכים או עדות מי שרכש את הטנדר, כי אכן הוא נמכר ב- 000, 55ש"ח. גם באשר לנזקי הסחורה, טוען ב"כ הנתבעים, כי השמאי בדק אותה, אם אכן היתה זו אותה סחורה, לאחר שלושה חודשים, בחצרי עסקו של התובע, כשאין וודאות שמדובר באותה סחורה, וכשאין וודאות שעד לבדיקת הסחורה לא ניזוקה הסחורה עוד יותר, בעיקר כשהשמאי מצא שיש ניצולת כלשהי בשיעור %.10 לטענת ב"כ הנתבעים, הערכת השמאי ניזונה ממה שנמסר לו ע"י התובע, באשר למחירון, כאשר הניירת בגין הסחורה, לא הוצגה במלואה, בצורה משכנעת. לטענת ב"כ הנתבעים, אין לפסוק גם עבור שכ"ט השמאים, כאשר לא הוכח, בקבלות, כי שכר זה שולם. .6לעניין האחריות בפסה"ד ב- ת/1, הודה הנתבע באחריותו לגרימת התאונה ולתוצאותיה, כאשר עובדות כתב האישום הן שנהג בחוסר זהירות, ללא תשומת לב מספקת לדרך, לא היה ערני לתנועת עוברי דרך ומצב הדרך, ולא נתן זכות קדימה לרכב מהכיוון הנגדי, כאשר פנה שמאלה. לציין כי מדובר בכביש בינעירוני. אכן, בעקרון, אין בהודאה כזו, כדי לשלול רשלנות תורמת של נהג הטנדר, אלא שמעדות הנתבע בביהמ"ש, נראה כי האחריות לתאונה, רובה ככולה, רובצת לפתחו של הנתבע. כאמור, מדובר בכביש בינעירוני. לדברי הנתבע, שדה הראיה במקום התאונה הוא כ- 450מטר (עמ' 12לפרוטוקול), כאשר הוא לא יודע איך הטנדר הגיע לשוליים. בעמוד 13לפרוטוקול נשאל הנתבע והשיב (ההדגשה שלי - ש' ח') - "ש. אתה הבחנת ברכב התובע לפני התאונה? ת: לא הבחנתי בו כלל". כאשר יש שדה ראיה של 450מ' והנתבע מבצע פנייה שמאלה, בלי שהוא מבחין בטנדר בכלל, הרי שהוא אחראי גם אחראי לתאונה - ולא בכדי הודה והורשע בביהמ"ש לתעבורה. זאת ועוד, אם חזית הטנדר היתה פוגעת ברכבו של הנתבע, כפי שטוען הנתבע, אזי היה אולי מקום ליחס רשלנות תורמת כלשהי לנהג הטנדר, אלא שאין יסוד לטענה זו. ב- ת/6, רואים תמונות של הטנדר הניזוק. רואים, בבירור, כי הטנדר ניזוק לאורך צידו השמאלי ולא בחזיתו. משמע, רכב הנתבע בפנותו שמאלה, פגע בדופן שמאל של הטנדר והסיט אותו מנתיב נסיעתו לשוליים, כאשר לטענת הנתבע, רכבו ניזוק בכנף ימין, שמשמעה פגיעה לפני שהספיק להתיישר. בנסיבות בהן הוסט הטנדר, שהיה עמוס סחורה, לשוליים, נראה כי רכב התובע הגיע במהירות ולא ממצב עצירה. יתרה מזו, במכתב מיום 7/1/98ששלחה הנתבעת לסוכן הביטוח של התובע, מכתב שהעתק ממנו צורף לכתב התביעה, הודתה הנתבעת, למעשה, באחריות בשיעור %80, ולא בכדי, כך שאין לקבל את הטענה כאילו עיקר האחריות רובץ לפתחו של נהג הטנדר. לסיכום בנושא האחריות, לא הוכחה רשלנות תורמת כלשהי של נהג הטנדר. .7לעניין הנזק אקדים ואומר, כי התרשמתי מעדות התובע, כי פעל בתום לב, דיבר אמת ולא פיברק נתונים. אם כך, אני מקבל את עדותו, לפיה מכר את הטנדר, במצבו לאחר התאונה, למרבה במחיר, בסכום של 000, 55ש"ח, כי הסחורה שניזוקה היא אותה סחורה על פי החשבונית נ/ 1ותעודת המשלוח המוזכרת בה, וכי שילם לבעל הסחורה, עזרן קרמיקה, שהיה לקוח שלו, בסחורה אחרת, שתמורתה קוזזה. אני מאמין גם, שהסחורה שנבדקה לאחר כשלושה וחצי חודשים, היא אותה סחורה שניזוקה בתאונה, וכי התובע לא אסף שברי אריחים כדי לסבר את עיני השמאי, ביום בדיקתו. להיפך, התובע אמר כי למעשה כל הסחורה הושמדה, אף כי השמאי הפחית % 10בגין ניצולת. .8הטנדר היה חודשיים על הכביש, למרות שבעדותו אמר התובע כי הוא היה 5-4 חודשים על הכביש (ראה עדות שמאי אילן חיים). בעקרון, נכון ששווי רכב כזה, אינו כשווי רכב חדש, אלא שבנסיבות מקרה זה, הוכח כי תיקון הרכב היה עולה 000, 43ש"ח, וירידת הערך בשיעור % 8היתה מגיעה לכדי הסך של כ-440, 8ש"ח, שהם בסה"כ 440, 51ש"ח, אם כך הנזק אותו תובע התובע, בסך 000, 50ש"ח סביר. מה עוד, שהנתבעים לא סתרו את חוות דעת השמאי אילן חיים, באשר לשווי הרכב ביום התאונה. יש להזכיר, כי התובע נקלע למצב זה בעל כורחו, ע"י רשלנות בלעדית של הנתבע, ולא מדובר במצב רגיל שאדם מוכר מרצונו את רכבו, חודשיים לאחר שקנה אותו. .9לאחר שנשללה האפשרות התיאורטית, כי התובע פיברק אריחים שבורים או סחורה אחרת, יש לקבל את חוות הדעת ת/3, באשר לשווי הסחורה שניזוקה, 500, 13ש"ח. כנ"ל באשר לשכרם של השמאים, בסך כולל של 676, 4ש"ח, שהוא סיכום חשבונות שצורפו לחוות הדעת, אלא שיש להפחית את המע"מ. השכר ללא מע"מ הוא 997, 3ש"ח. .10התשלום בגין שכירת רכב חילופי הוכח בקבלה מיום 3/9/97, המצורפת לתצהירו של התובע. התובע לא נחקר על כך. הסכום ששולם, ללא מע"מ, הוא 812, 5ש"ח. .11אין ספק שבנסיבות נשוא התביעה, נגרמה לתובע עגמת נפש, ובעיקר בזבוזי זמן והתרוצצויות, אצל סוכן הביטוח, עם שמאים, עו"ד, וגם בקשר לשכירת רכב ורכישת רכב חדש. הסכום הנתבע בסך 000, 1ש"ח, סביר וראוי. .12סיכום נזק לרכב - 500, 50ש"ח נזק לסחורה - 500, 13ש"ח שכ"ט שמאים - 997, 3ש"ח שכירת רכב - 812, 5ש"ח הצמדה - 672ש"ח עגמת נפש - 000, 1ש"ח סה"כ - 481, 75ש"ח .13אשר על כן, אני מחייב את נתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 481, 75ש"ח, בצרוף הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל. כן, ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך 000, 10ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45יום לביהמ"ש המחוזי. סחורה