קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לאכיפת הסכם קנייה: .1התביעה היא לאכיפת ההסכם שכונה :ו"הסכם קנייה" מיום 11.6.91[נספח ב' לכתב התביעה-להלן: הסכם הקנייה]. ולמינוי כונס נכסים לביצוע האכיפה על כל הכרוך בכך, כולל גביית התשלום מהתובע, וכן לנכות תשלומים המגיעים לתובע לפי טענתו. התביעה שכנגד היא לביטול הסכם השכירות נספח א' שצורף לכתב התביעה שכנגד מיום 15.5.91[להלן: הסכם השכירות] על החיובים הנלווים מכך כגון החזרת מצב המושכר לקדמותו, תשלום חוב שכר דירה ופיצויים. שתי התביעות, התביעה והתביעה שכנגד, מתיחסות לאותו נכס שברחוב החרושת 53ק.ביאליק בגוש 10417מגרש 276כמתואר בנפסח א'- התסריט שצורף לתצהיר א' ושבו הקים הנתבע נגריה [להלן: הנכס]. תחילה [ב-15.5.91] שכר הנתבע את הנכס על פי הסכם השכירות, שבו ניתנה אופציה לנתבע לרכוש את הנכס [ס' 2לחוזה השכירות]. לאחר מכן ערכו בעלי הדין ביניהם את הסכם הקנייה שענינו תנאי מימוש האופציה הנ"ל, רכישת הנכס על ידי התובע מאת הנתבע. .2התובע טוען כי מיכללא, בהסכמת הצדדים, ושעל כל פנים, הופר ההסכם על ידי התובע או שהוא לא קיים את חיובו על פי הסכם הקניה, באופן המאפשר לנתבע לבטל את הסכם הקניה או לראותו כבטל. טענותיו של הנתבע נגד הסכם הקנייה כנ"ל פורטו במכתב עו"ד קפון [ב"כ הנתבע] אל ב"כ התובע מיום 11.3.92נספח ד' שצורף לכתב התביעה [להלן: המכתב ד']. ובהחלט יש במכתב זה משום הודעה על בטול הסכם הקנייה מצדו של הנתבע. .3יתרה מכך, לכאורה עולה מהסכם הקנייה שהתנאי העקרי להעברת הנכס לנתבע היה תשלום של 000, 70דולר [בש"ח] לתובע תמורת הנכס. אין חולקים על כך שסכום זה ואף לא חלק ממנו לא שולם עד היום הזה. בהסכם הקנייה לא הוטלו כל חיובים על הנתבע בטרם תשולם לו התמורה. אדרבה, עולה מהסכם הקניה, שכל זמן שלא יקבל הנתבע את התמורה, ימשיך התובע להחזיר בכנס מכוח חוזה השכירות [ס' 15להסכם הקנייה] וישלם שכר דירה על פי הסכם השכירות. טענתו של הנתבע שהמדובר בחיובים שלובים, וכי צריך היה לקבוע סדור, שבו זמנית, שהוא ישלם את התמורה יועבר הנכס אליו [לתובע], איננו כתוב בחוזה. למעשה, ההסדר שבין הצדדים [כפי שאני מבין אותו], שהתנאי להעברת הנכס לתובע היה ראשית וקודם לכך תשלום התמורה בסך 000, 70דולר, הגיוני, מפני שסוף סוף השליטה הפיזית בנכס כבר היתה בידיו של התובע בעת עשיית הסכם הקנייה. אם התובע סבור היה כי הסכם הקנייה מחייב ותקף מבחינה משפטית, היה עליו להעביר את התמורה [000, 70דולר] לנתבע או להודיע לנתבע שעומדת לזכותו קרן בסך הנ"ל ושהוא יכול לגבות אותה בכל עת. אין בדרישותיו של התובע במכתבו לנתבע מיום 21.2.92[נספח ג' לכתב התביעה] הודעה על מוכנות או נכונות לשלם את התמורה [חוץ מהבעת נכונות כללית בנוסח"מרשי מוכן לעשות את כל המוטל עליו על פי הסכם הקנייה...."]. לדעתי, חייב היה התובע אם הוא היה מעונין בקיום הסכם הקנייה, לשלם תחילה את התמורה ורק לאחר מכן לדרוש את העברת הנכס אליו. הבעת נכונות כללית איננה מספקת לפי נוסח הסכם הקנייה. .4זאת ועוד, עולה מפורשות מסעיפים 17ו- 18להסכם הקנייה, שבמקרה שלא תשולם תמורת קניית הנכס, יהיה הסכם הקנייה מבוטל: "ולא תהיה אפשרות לערער או לתבוע איזה שהם נזקים" [כך!]. זה תומך בגירסת הנתבע וגירסת אשתו, בילהה מואס, שגם נכחה במו"מ בין הצדדים, וניסחה את הסכם הקנייה [נ/1]. עדותה מהימנת עליי. מתוך כך, המסקנה היא שאם לא שולמה התמורה, לא היה מחובתו של הנתבע להעביר את הנכס לתובע. התובע העיד שעל פי עצתו של עו"ד שניאור [בא כוחו], הוא לא שילם את ה-000, 70דולר לנתבע, כי כל זמן שלא בוצעה העברה של הנכס לתובע, אין לשלם את הסך הנ"ל לנתבע [עמ' 6לפרוטוקול]. התנייה כזו לא מופיעה בהסכם הקנייה, והיא מהווה, לדעתי, הפרה של הסכם הקנייה. בעצם, גם הנתבע הודה בכך ובעדותו שבפניי הוא שינה גירסה וטען: "הנתבע צריך לקבל ממני 000, 70דולר לפני ההסכם, אני הייתי מוכן לשלם את ה-000, 70דולר....., והוא סירב לקבל" [עמ' 7לפרוטוקול]. כיום הזה, כבר מוכן הנתבע לשלם את ה 000, 70דולר, לפני העברת הנכס על שמו, תוך התראה של 30יום [עמ' 5לפרוטוקול]. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי שהתובע הפר את ההסכם עם הנתבע בכך שהוא לא מילא אחר התנאי העיקרי בהסכם הקנייה, עד היום הזה, לשלם את התמורה בסך 70.000דולר. הפרת התובע את הסכם הקנייה, כאמור, היא בבחינת הפרת חוזה יסודית [סעיף 7א' לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה] תשל"א- 1970[להלן: חוק החוזים תרופות]. ניתן לראות במכתבו של עו"ד קפון, שצורף לכתב התביעה [המכתב ד'] הודעה על ביטול הסכם הקנייה, כנדרש בסעיף 20לחוק החוזים [חלק כללי] תשל"ז- 1973[להלן: חוק החוזים כללי]. .5אם הופר הסכם הקנייה, כמו שקבעתי, הרי שקיים בין הצדדים ומחייב בין הצדדים הסכם השכירות ובו הסנקציות החמורות באשר להפרת הסכם זה. אין חולקים על כך כי הסכם השכירות לא הוארך, ולכן, החל מיום 1.6.92 מחזיקהתובע במושכר על פי התנאים המפורטים בסעיף 11להסכם השכירות שעיקרם תשלום 100דולר ליום, בגין המשך השימוש בנכס על ידי התובע, לאחר תום תוקף הסכם השכירות. בהתיחס לתביעה הנגדית, עותר הנתבע להורות על תשלום דמי נזק, או פיצוי מוסכם מראש, בגובה של 100דולר ליום, עבור פיגור בדמי השכירות ובמסירת החזקה, וכן שכר דירה ראוי בגובה של 000, 2ש"ח לחודש. אין חולקים על כך שלמעשה מזה חודשים רבים, התובע לא משלם דמי שכירות. לי ברור שהמדובר הוא בתביעת פיצויים מופרזים, שביהמ"ש רשאי להפחיתם, אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה [סעיף 15(א) לחוק החוזים תרופות]. לפי הסכם השכירות, דמי השכירות החודשיים למושכר, היו 4דולר למטר מרובע, כשמוסכם ששטח הנכס הוא 340מטר מרובע. כלומר, 360, 1דולר לחודש. בנסיבות כאלה, דרישת פיצויי של 100דולר ליום, ביחד עם דמי שכירות של 000, 2ש"ח לחודש, הוא מופרז ביותר, ודי שיועמד על 000, 2דולר לחודש, וזה כולל דמי שכירות ופיצויים. דא עקא, שלא מצאתי טענה בכתב התשובה, או בסיכומים, שהפיצויים שנקבעו בהסכם השכירות הם מופרזים. מצד שני, יש בכתב התשובה טענה שהנתבע לא זכאי לפיצויים, "ובכלל מאתיים מנה". לכן, מעמיד אני את הפיצויי על סך של 000, 2דולר לחודש [בש"ח ביום הפרעון מיום תום חוזה השכירות ואילך. עוד סבור אני, כי מאחר ותם תוקף הסכם השכירות והנתבע תובע את פינוי הנכס, כי אז, אין שום סיבה שביהמ"ש לא יצווה על התובע לפנות את הנכס. לכן, גם אינני רואה טעם להכנס לפרטים קטנים, אם היתה מצד התובע הפרה כזו או אחרת לשימושו של הנתבע בנכס סמוך. .6עוד עותר הנתבע על החזרת המצב לקדמותו בנכס, כלומר, פרוק הגלריה שהתובע בנה בנכס. לעתירה זו אין בדעתי להענות. זאת משום שבהסכם הקנייה, הסכימו הצדדים מפורשות, שאם מכל סיבה שהיא, הקנייה לא תתבצע, מתחייב הנתבע להחזיר לתובע את עלות ההשקעה בסך 000, 40דולר [סעיף 14להסכם הקנייה]. בנסיבות כאלה, חייב, לכאורה, הנתבע לשלם לתובע את הסך של 000, 40דולר [בש"ח], לאור פסק הדין, וטיעונו של התובע, ואין הצדקה לתבוע ממנו את פרוק הגלריה. חבל שהתובע לא עתר לפסוק לו על פי עילה זו, ולא מעניני לקבוע בשלב זה, אם עדיין פתוחה בפניו האפשרות לתבוע סכום זה, אבל, בוודאי שאין הצדקה לחייב את הנתבע לפרק את הגלריה. .7לשיטה אחרונה. א. אני דוחה את התביעה לאכיפת הסכם הקנייה והבקשה למינוי כונס נכסים הכרוכה בה. ב. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע שכר דירה, שהוא גם בבחינת פיצוי, בגין הנכס בסך של 000, 2דולר [בש"ח] לחודש לפי השער היציג של הדולר ביום הפרעון, החל מיום 1.6.92ועד לפינוי בפועל. ג. אני דוחה את עילת התביעה לפרוק הגלריה. ד. אני מורה לתובע לפנות את הנכס תוך 60יום מיום מתן פסק הדין. ה. התובע ישלם לנתבע את הוצאות המשפט וכן שכר טירחת עו"ד שלו בסך של 500,3 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק. המעטתי בפסיקת שכר טירחה משום שהנתבע אמנם זכה במירב התביעה שכנגד, אך לא בכולה. חוזהאכיפת חוזה