ביטול הטבות פרישה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הטבות פרישה: .1לפני בקשה למחיקה על הסף של תביעת התובע, וחיובו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. .2עילות התביעה של התובע היו: א. לפסוק כי כל הטבות הפרישה של מר X, הנתבע מס' 3, שאושרו לו על ידי הנתבעת מס' 1, בישיבתה מיום 22.11.95(כמפורט בסעיפים ג-ד להלן), על כל מרכיביהן הן בלתי חוקיות ולפיכך הן בטלות. ב. להוציא צו מניעה זמני, המורה לנתבעת מס' 1להימנע מכל תשלום למר X בגין פרישתו ממנה, עד לפסיקה סופית בענין של בית הדין וכפי שיפסוק. ג. להוציא צו עשה, הקובע כי על מר X להחזיר לאלתר כל תשלום שקיבל מהנתבעת מס' 1בגין פרישתו ממנה, אם אכן קיבל. ד. להוציא צו עשה הקובע כי על מר X להחזיר לעיריה תשלומים עודפים שקיבל ממנה בגין דירוגו, שלא כחוק, בדירוג עובדי הביקורת במהלך עבודתו בעיריה. .3נימוקי בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף הם: א. על פי כתב התביעה אשר הוגש ביום 21.1.96עילות התביעה היו: חוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985, חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב) תש"ל - 1970, חובת נאמנות של נציגי ציבור לציבור, חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979, תקנת הציבור. ב. העילות הנוספות הינן כלליות, אין להן שייכות לענין התביעה בבית הדין, ואין להן בסיס משפטי, ודינן להימחק. ג. בדיון ביום 4.9.96הוגש לבית הדין אישור מנהל תחום שכר בהסכמי עבודה, שניתן על דעת הממונה על השכר במשרד האוצר, לתנאי פרישתו של הנתבע מס' 3מהנתבעת מס' .1כמו כן, הוגש לבית הדין מכתבה של הנתבעת 1המודיעה על יישום האמור במכתב מנהל תחום שכר הנ"ל על דעתו של הנתבע מס' .3משהוגשו המסמכים הנ"ל לא נותר לתובע על מה לבסס את תביעתו, ודין התביעה להימחק מחוסר עילה. ד. ס' 29(א) לחוק יסודות התקציב קובע: "גוף מתוקצב... לא יסכים על שינויים... בתנאי פרישה או בגימלאות. .. אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או באישורו של שר האוצר". שר האוצר אצל את סמכותו כאמור בסעיף 29(א) סיפא הנ"ל לממונה על השכר במשרדו (י"פ תשנ"ה 499). משניתן אישור על ידי הגורם המוסמך על ידי שר האוצר, בטלה העילה ואין תנאי פרישתו של הנתבע מס' 3נוגדים את חוק יסודות התקציב. כמו כן בנסיבות אלה חוק הגימלאות הופך בלתי רלוונטי. ה. כמו כן משניתן אישור לתנאי הפרישה על ידי הגוף הרשמי והמוסמך מטעם החוק, לא ניתן לומר עוד כי תנאי הפרישה נוגדים את תקנת הציבור, לא ניתן לומר כי הנתבע מס' 3עושה "עושר ולא במשפט" (מבלי להיכנס כלל לשאלת הרלוונטיות של החוק הנ"ל לעניננו) וכן לא ניתן לטעון כי הנתבעים 1ו- 2הפרו את חובות האמון שלהם. ו. גם בקשת התיקון המאולתרת וחסרת הבסיס של המשיב המוכתרת בכותרת - בקשה לתוספת לכתב התובענה וכתב התשובה - מצביעה על פניה על כך שהמשיב מנסה בכל מחיר להנשים באופן מלאכותי את תביעתו המקורית שנגזר דינה למחיקה, בעילה חדשה כביכול - עילה אשר היא חסרת כל סיכוי (ולו רק בגלל התישנות) ולא נכתב אלא על מנת להמשיך ולהטריד את ביה"ד ואת המבקשים - ראש העיריה ומנכ"ל העיריה לשעבר. ז. מבלי לפגוע בזכות המבקשים להשיב לבקשת התיקון מטעם המשיב, די אם יאמר כעת כי עילת התיקון היחידה והחדשה כביכול הינה רק טענת המשיב בדבר פגם לכאורה במינוי המנכל לשעבר מר X (מבקש 3) לפני 10שנים, עילה אשר התיישנה מזמן, ואין לה תקומה על פניה. .4המשיב (התובע) התנגד למחיקת הבקשה, וטען כי המכתב החתום על ידי מר נחמני ממשרד האוצר ניתן בחוסר סמכות. וכי מטרת הנתבעים בבקשתם היא להתחמק משבט הביקורת השיפוטית של בית הדין על טובות ההנאה שעלותם מליוני שקלים ואשר ניתנו לנת' 3באופן בלתי חוקי. .5תגובת הנתבעים 1ו- 2היתה כי התובע מנסה להוסיף עילה חדשה לתביעה שלא על דרך של תיקון התביעה. כן טענו הנתבעים 1ו- 2כי במועד התיקון המבוקש כבר חלפו למעלה מ- 7שנים מיום מינויו של הנתבע 3לתפקידו, ועל כך יש התיישנות. עוד טענו הנתבעים הנ"ל כי בינתיים נשמטה עילת הפלוגתא כיוון שנתבע 3כבר חדל מלכהן בתפקידו. טענות נוספות של הנתבעים: הבקשה לא נתמכה בתצהיר. אין בבקשת התיקון סעד המבוקש ע"י המבקש, אין לתובע אינטרס אישי בתביעה, אין להסיר את החיסיון מאישור שר האוצר ולגלות מסמכים נוספים הקשורים בתנאי הפרישה של המשיב מס' .3יתר נימוקי התגובה מפורטים בתגובה מיום .11.11.96 .6הנתבע מס' 3הגיב לתגובת התובע והצטרף לנימוקי הנתבעים 1ו- .2 לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: .1כבר נפסק בדיון נה/67- 3שמחה שנקר נ' המועצה המקומית רמת השרון פד"ע כח' עמ' 38, 43כי "המסגרת הכללית של פירוט סמכויות השיפוט הייחודיות של בית דין אזורי לעבודה, פורטה בסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט - .1969בחוקים נוספים נקבעו לבית הדין לעבודה סמכויות שיפוט נוספות". .2בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, נקבעה לבית הדין האזורי סמכות השיפוט ב"סכסוך היחיד", דהיינו - "בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שאילתן ביחסי עובד ומעביד...". המונחים "עובד ומעביד" בסעיף הנ"ל, "כוללים גם את אלה שיחסי עובד ומעביד ביניהם כבר הגיעו לידי סיים". .3בדיון שנקר הנ"ל נפסק כי "מסגרת סמכות בית הדין האזורי לפי סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה כוללת אף את "הסמכות לדון בתוקפה של פעולה שלטונית, שעושה רשות שלטונית ושעילתה ביחסי עובד-מעביד, גם אם ענין זה היה בעבר בתחום סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק" הדברים אמורים לא רק לגבי פעולה שלטונית שעילתה ביחסי עבודה בשירות הציבורי, שבה פועל בעל סמכות, מכוח החוק, כלפי עובד המדינה או עובד רשות מקומית (כגון, פיטורים או השעיה). סמכות בית הדין האזורי לעבודה קיימת אף לגבי פעולה שלטונית שבעל סמכות, מכוח החוק, פועל על פיה, ושיש לה נפקות ביחסי עובד-מעביד שלא בשירות הציבורי, וכן, בנסיבות מסויימות, אף כאשר בעל סמכות כאמור מכוח החוק אינו מפעיל את סמכויותיו". .4כן נפסק בדיון שנקר הנ"ל כי "תחימת מסגרת סמכות של בית הדין לעבודה בבחינת פעולה שלטונית (וכן, בנסיבות מסויימות, אף אי הפעלת סמכות שלטונית), היא בכך שנושא הפעולה, על פי מטרתה הישירה, מכוון להביא לתוצאה בתחום יחסי עובד-מעביד, הן לכשמדובר בשירות הציבורי והן מחוץ לו, תוצאה זו היא אשר מכניסה את הנושא לתחום סמכותו של בית הדין לעבודה ב"סכסוך היחיד", אשר בסיסו העיקרי הוא שיפוט בתובענות שבין עובד למעביד ושעילתן ביחסי עובד ומעביד". .5בדיון הנ"ל נפסק כי "פעולה שלטונית אשר מטרתה הישירה אינה מכוונת להביא לתוצאה ביחסי עובד-מעביד, חורגת מתחום סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ואינה עולה בקנה אחד עם מטרתו החקיקתית של חוק בית הדין לעבודה לרכז בידי בית הדין את סמכות השיפוט ב"סכסוך היחיד" אשר עילתו ביחסי עובד ומעביד... נדגיש בקשר לכך, כי ההלכה המנחה לענין סמכות בית הדין לעבודה, היא כי "בהיות סמכות בית הדין לעבודה סמכות ייחודית, אשר נועדה למטרות שהציב המחוקק בחוק בית הדין לעבודה, יש לפרש את מסגרת הסמכות באופן דווקני" (דב"ע נב/49- 3(10), בע' 141)". .6דין התביעה כנגד הנתבע מס' 2להידחות מחמת היעדר יריבות, שכן עילות התביעה אינן מופנות כנגד הנתבע מס' 2, ואין בינו לבין התובע יחסי עובד ומעביד. .7אין מטרת תביעה זו לברר עילה ביחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעים מס' 1ו- 3, ולפיכך אין סמכות לבית הדין לעבודה לדון במעשה שלטוני כלשהו של הנתבעת מס' 1כלפי הנתבע מס' .3 .8התובע לא הראה כל אינטרס אישי בתביעה זו, אשר מטרתה היא מניעת זכויות שהוענקו על ידי הנתבעת מס' 1לנתבע מס' .3 .9למעלה מן הצריך יאמר כי משהומצא האישור של מנהל תחום שכר בהסכמי עבודה, שניתן על דעת הממונה על השכר במשרד האוצר, לתנאי פרישתו של הנתבע מס' 3מהנתבעת מס' 1, אין עוד עילת תביעה בנושא זה, וכל טענה כנגד האישור אין מקומה בבית דין זה. .10גם הטענה כי מינויו של הנתבע מס' 3כמנכ"ל הנתבעת מס' 1היה פגום התיישנה, כיוון שהמינוי אירע לפני יותר משבע שנים לפני הגשת התביעה. .11באשר לטענת התובע כי יש לו זכות עמידה כעותר ציבורי, וכתושב אור יהודה, יאמר כי טענות אלה מחזקות את הקביעה בדבר היעדר סמכות בית דין זה לדון בעתירות התובע אשר אינן נעוצות ביחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעים. .12ייאמר, כי אין זה מקרה בו יש לשמוע את הדיון לגופו כדי "לתת לתובע את יומו בבית הדין". לתובע שורה ארוכה של הליכים התלויים ועומדים בבית הדין כנגד הנתבעת מס' 1ונתבעים אחרים. רשימת ההליכים צורפה לכתבי ההגנה של הנתבעים ויש בה כדי להראות כי בתביעות אחרות מנסה התובע למצות עילות תביעה רבות הנוגעות לו ולאחרים. .13מאחר שהדיון בבקשה לדחייה על הסף היה בכתב, הובאו טיעוני הצדדים בפני מותב אשר הכריע בבקשה. .14לפיכך - אנו מקבלים את בקשת הנתבעים ודוחים את התביעה על הסף כבר בשלב זה של הדיון. .15התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים 000, 3ש"ח + מע"מ (ובסה"כ - 000, 9ש"ח) כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. פרישה