קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העונש על החזקת הרואין:   השופט ס' ג'ובראן:   בפנינו בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 15.1.03 שניתן בע"פ 7274/02 אשר על-פי נדחה ברוב דעות ערעורו של המערער על גזר-דינו של בית משפט השלום בקרית-גת מיום 28.5.02 בת"פ 1005/01.   בית-משפט השלום בקרית גת הרשיע את המערער בעבירה של אחזקת סם שלא לצריכה עצמית שלפי סעיף 7 א+(ג)רישא לפקודת הסמים בכך שהחזיק ביום 14.5.01 בסם מסוג הרואין במשקל נטו של 1.6270 גרם, בנוסף הורשע המערער על יסוד הודאתו בעבירה של אחזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין.   בתאריך 21.5.02, ולבקשת המערער צורפו שני תיקים נוספים נגדו אשר בהם הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איום ותקיפת גרושתו, עבירות לפי סעיפים 287, 192, 379+382 (ב)(1) לחוק העונשין וכן בעבירת איום כלפי גרושתו, עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.   בית-משפט השלום בקרית גת גזר לנאשם עונש מאסר בפועל של 15 חודשים וכן הפעיל נגדו מאסר מותנה בן שישה חודשים שהוטל עליו בתיק פלילי 1571/99, עוד הורה בית-המשפט כי המאסרים הנ"ל ירוצו חלקם במצטבר וחלקם בחופף כך שהמערער ירצה מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים. עוד הוטל על המערער עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי.   המערער ערער על גזר-הדין הנ"ל לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע.   בית-המשפט המחוזי ברוב דעות (כבוד סגן-הנשיא י' פלפל וכבוד השופט נ' הנדל) החליט לדחות את ערעורו של המערער בעוד ששופטת המיעוט (כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ) סברה, כי מן הראוי לקבל את ערעורו ולגזור עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בחופף לשישה חודשי המאסר על תנאי שהופעלו כנגדו כשעונש זה ירוצה בדרך של עבודות שירות.   המערער הגיש לבית-משפט זה בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.   המשיבה בתגובתה מיום 6.3.03, נתנה את הסכמתה למתן רשות ערעור.   החלטנו לתת רשות ערעור כמבוקש, ולדון בבקשה כבערעור לגופו.   בתאריך 29.9.03 ובהמלצת שירות המבחן אשר ראה צורך בשילובו של המערער בקבוצה טיפולית ובמעקב נוסף אחר מצבו ובהסכמת הצדדים דחינו את שמיעת הדיון בערעור למועד אחר על-מנת ששירות המבחן יגיש תסקיר משלים אודות המערער. כמו-כן, החלטנו ביום 19.4.04 לבקשת הצדדים ועל-יסוד המלצת שירות המבחן לדחות את הדיון למועד נוסף על-מנת לאפשר לשירות המבחן למצות את הדרך הטיפולית ביחס למערער. לבית-המשפט הוגשו תסקירים מטעם שירות המבחן כאשר באחרון שבהם מיום 25.10.04 צוין, כי אין שירות המבחן מוצא מקום להמליץ על העמדתו במבחן של המערער.   התלבטנו בבואנו להכריע בערעור זה. מצד אחד, מדובר במספר לא קטן של עבירות שבהן הורשע המערער אך יחד עם זאת, ומבלי להמעיט מחומרת עבירות אלה הגענו למסקנה כי יש מקום להקל בעונשו של המערער. אומנם למערער שהיה נרקומן מזה שנים רבות, עבר פלילי לא מבוטל אך יש לציין כי מדובר בעבירות שבוצעו לפני תחילת תהליך שיקום אותו עבר המערער, כמו-כן, בעבר הוטלו עליו עונשים רבים אך מזה תקופה של כ-שלוש וחצי שנים המערער לא ביצע עבירה פלילית כלשהי וחזר לחיים נורמטיביים, החל טיפול אצל שירות המבחן כבר בחודש יוני 2001 וזאת לאחר שהוא הביע מודעות למצבו הבעייתי ולצורך בסיוע חיצוני בתהליך גמילה, ואכן החל לעשות מאמצים להיגמל מהתמכרותו ומזה כ-שלוש וחצי שנים הוא נקי מסמים, הוא ניתק את קשריו עם חבורת צרכני הסמים, אליה נהג להתחבר בעבר ואף החל לעבוד בצורה סדירה. החזרתו לבית-האסורים עלולה להביא לכך שהוא יפסיק את תהליך שיקומו ובכך ייגרם נזק גם לו וגם למשפחתו.   אנו סבורים כי בהמשך שיקומו של המערער יש משום מענה לא רק לאינטרס האישי שלו, אלא גם מענה לאינטרס הציבורי.   כאמור, מטעמים אלה הגענו למסקנה, שלא בלי לבטים, להקל בעונשו על-ידי כך שאנו מחליטים לקבל את הערעור, ולבטל את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. אנו גוזרים על המערער עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בחופף לששת חודשי המאסר שהופעלו כנגדו. אנו שוקלים לאפשר למערער לרצות עונש זה בעבודות שירות ולצורך כך אנו דוחים את הדיון על-מנת לאפשר לממונה על עבודות השירות להגיש המלצה בעניינו של המערער. החזקת סמיםסמים