קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב עקב פעולת איבה: .1 לפני ערעור על פי ס' 5לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל - 1970 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 5.5.96בגין פגיעת איבה מיום .28.12.48 .2 הועדה הרפואית קבעה כי אין קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב שאירע למערער ביום 5.7.88לבין פגיעת האיבה הנ"ל. .3 טענות ב"כ המערער הן: א. על פי חוות דעתו של פרופ' זוהר מטעם המשיב יש קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב לבין פגיעת האיבה שהיא - כריתה של הגפה התחתונה מעל הברך. ב. מטעם המערער הוגשה לועדה חוות דעת של ד"ר לורבר ופרופ' קפלינסקי, לפיהן תרמה הפגיעה באופן משמעותי להיווצרות אוטם שריר הלב אצל המערער. ג. בפני הועדה עמדה עדותו של פרופ' פרנקל, היועץ הרפואי של משרד הבטחון לפיה מדיניות משרד הבטחון היא להכיר בקשר סיבתי בין אוטם שריר הלב אצל כרותי גפה תחתונה מעל הברך. ד. בפני הועדה עמד מחקר של ממשלת ארה"ב אשר פורסם ביום 15.2.79, ובעקבותיו נקבע בחקיקה בריטית, קנדית ושל הממשל האמריקאי כי קיים קשר סיבתי כנ"ל. ה. העובדה כי חלפו שנים רבות בין הפגיעה לבין האוטם נלקחה בחשבון במחקרים שצויינו לעיל. ו. אין מקום להפלות בין נכי צה"ל לבין נפגעי פעולות איבה. ז. יש מקום להחזיר את הערעור לועדה אשר תשב בהרכב של שלושה קרדיולוגים לאור המקרה המיוחד. .4 טענות ב"כ המשיב הן: א. עדות פרופ' פרנקל ניתנה לגבי מקרה ספציפי בתיק אחר שנדון בבית דין זה. ב. הועדה עיינה בכל המסמכים שצויינו וכן במחקרים ונימקה החלטתה באשר להיעדר הקשר הסיבתי. ג. אין מקום לקיים ועדה בהרכב של שלושה קרדיולוגים. ד. אין טעות משפטית בהחלטת הועדה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, דו"ח הועדה, הפרוטוקול והמוצגים אני קובעת כדלקמן: .1 הועדה הרפואית לעררים ישבה בהרכב מתאים של קרדיולוג, כירורג פלסטי ואורטופד. .2 כעולה מהדו"ח, היו בפני הועדה חוות הדעת של פרופ' זהר, פרופ' קפלינסקי, וד"ר לורבר, וכן המסמכים הרפואיים הרלבנטיים. .3 סיכום הועדה ומסקנותיה היו: "לדעת הועדה לא הוכח קשר בין קטיעת רגל שמאל (גבוהה מעל הברך) בגיל 8ואוטם שריר הלב בדופן התחתון בגיל 48דהיינו 40שנה לאחר המאורע הטראומטי שהוכר כפגיעה בפעולות איבה אמנם קימים עבודות כגון זו המצוטטת של פרופ' קפלינסקי מ- 4.2.96המוצאים קשר בין תמותה ממאורעות קרדיוסקולרים ואמפוטציה גבוהה של רגל אחת אולם במקרה שלנו מדובר ב- 40שה לאחר המאורע (דבר שלא נבדק בשום עבודה) וכמו כן התובע היה מעשן כבד לפני אוטם שריר הלב דבר שמוכר כסיכון מובהק למחלת כלי דם של הלב. יש לציין שבעבודה המצוטטת ע"י פרופ' קפלינסקי מ- 1.9.79מצויין שהקשר למחלות כלי דם ולב לא ברור וגם לא נבדק לעומק. כמו כן הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר לורבר מ- 29.11.93וחוות דעתו של פרופ' עזרה זוהר מ- 23.5.95כולם מסתמכים על אותו מאמר שכבר דנו בו. לסיכום הועדה דוחה את הערעור וקובעת שאין קשר בין קטיעת רגל שמאל ואוטם שריר הלב במקרה זה". .4 קביעת הועדה היא קביעה רפואית מובהקת שאיני מוסמכת להתערב בה. הועדה נימקה היטב את קביעתה, והתייחסה לכל חוות הדעת שהוגשו לה. .5 ב"כ המערער סמך טענותיו על נימוקים רפואיים שיסודם במחקרים שונים, אך אין בהם כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הועדה. .6 ב"כ המערער טוען כי קיימת אפלייה בין נכי צה"ל לבין נכי פעולות איבה, כאשר מוחלים עליהם קריטריונים שונים. ס' 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע: "רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין ס' 61לחוק הביטוח יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על פי ס' 10(ב) לחוק הנכים". .7 "חוק הנכים" כמשמעותו בחוק נפגעי פעולות איבה הוא חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט - 1959(נוסח משולב). מכח ס' 10(ב) לחוק הנ"ל, הותקנו תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) התש"ל - 1969, המגדירים את הליקויים וקובעים את דרגת הנכות ואת אחוזי הנכות שיש להעניק על פי כל ליקוי. .8 ס' 5(ד) לחוק נפגעי פעולות איבה קובע: "ההסדרים לקביעת דרגת נכות כאמור בסעיפים 62, 63ו- 65וכן תנאי הגשת ערר כאמור בס' 64ותנאי הגשת ערעור כאמור בס' 64א' לחוק הביטוח והתקנות לפי סעיפים אלה יחולו בשינויים המחוייבים על קביעת דרגת נכות לפי חוק זה". יש לציין כי מספרי הסעיפים הנזכרים בס' 5(ד) הנ"ל הם מספרי הסעיפים בחוק הביטוח הלאומי בנוסחו הקודם (נוסח 1968). .9 זכות הערעור על ועדה רפואית לעררים באשר לנפגעי פעולות איבה נובעת איפוא מהעקרון שביסוד ס' 64א' לחוק, שהוא ס' 123לחוק הביטוח הלאומי בנוסח 95'. סעיף זה קובע כי החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה. .10שאלה רפואית, או שאלה הכרוכה במדיניות, אינה בגדר שאלה משפטית אשר מהווה עילה לערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים. משקבע המחוקק כי דרך הערעור לגבי נפגעי פעולת איבה שונה מזו המקובלת לגבי נכי צה"ל, גילה דעתו כי לא תהיה אחידות לגבי שני סוגי הנכים. .11אני מקבלת את טענת ב"כ המשיב כי עדותו של פרופ' פרנקל נשמעה בתיק אחר אשר נדון בבית הדין, וכוחה יפה לנסיבותיו של אותו תיק. לשון החוקים השונים אשר הובאו לעיל מצביעה על כך כי המחוקק לא הטיל על הועדה לעררים חובה מכח החוק, לנקוט במדיניות אחידה או להביא בחשבון מדיניות כלשהי באשר לנפגעי פעולות איבה. .12לסיכום - לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הועדה. הערעור - נדחה. אין צו להוצאות. המערער רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים, וזאת תוך 30יום מקבלת פסק הדין. נפגעי פעולות איבההתקף לב / אוטם שריר הלב