זכאות דירקטור בחברה לקבל דמי אבטלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות דירקטור בחברה לקבל דמי אבטלה: .1התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי אבטלה. .2משדחה הנתבע את תביעת התובע על סמך סעיף 158לחוק הביטוח הלאומי [נוסח-משולב] התשנ"ה- 1995(להלן: "החוק") הואיל ואין הוא מבוטח בביטוח אבטלה כנדרש בחוק, הגיש הוא תביעה לבית הדין. .3הפלוגתא היחידה בה יש להכריע בתיק זה הינה באם יש לראות בתובע עובד של החברה. .4בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. .5מעדות התובע עולות העובדות כלהלן: א. בשנת 1990קמה חברת רזון בע"מ ובשנת 1994הוחלף שמה לחברת רביד בע"מ (להלן: "החברה"). ב. התובע, יחד עם מר רזון יהושע ומר רזון דוד היו בעלי המניות בחברה. ג. התובע קבל משכורת ותלוש שכר מדי חודש כאשר שכרו היה בגובה כ- 000, 6 ש"ח לחודש. ד. כמנהל "כל מה שעשיתי היה - קניות לעסק ורישום בספרים. שני השותפים האחרים עבדו בייצור" (עמוד 2לפרוטוקול שורות -19 18). ה. כעובד החברה התובע עבד כסוכן "הייתי הולך ללקוחות, לוקח מהם הזמנות, מוכר להם. אני הייתי הסוכן היחיד בחב'. עבדתי מהבוקר עד הערב כל יום" (עמוד 2לפרוטוקול שורות 23-22). ו. התובע היה גם מנהל החב' וגם עובד החברה. .6א. בראשית חקירתו הנגדית הודה התובע שלא ערך הוא הסכם עבודה עם החברה והוסיף - "אבל אני הרי קיבלתי משכורת מהחב'. כמו כל אחד בסוף החודש הייתי מקבל משכורת כמו כל העובדים" (עמוד 3לפרוטוקול שורות 25-24). ב. כאשר נתבקש התובע, בהמשך חקירתו הנגדית, להסביר לפי מה חושב ששכרו, הבהיר הוא - "ישבנו 3השותפים וראינו כמה אפשר למשוך כל חודש וקבענו את המשכורות. זה לא ששיחקתי ולקחתי פעם 000, 5ש"ח פעם 000, 7ש"ח ופעם סכום אחר. אלא המשכורת היתה קבועה" (עמוד 3לפרוטוקול שורות 29-27) וכאשר הקשה ב"כ הנתבע חזר והבהיר התובע "המשכורת היתה כל הזמן אותו סכום ללא קשר למצב הכלכלי של החב'... תמיד היה מאיפה למשוך את המשכורות" (עמוד 4לפרוטוקול שורות 9-8, 11) ג. ומי שהחליט במה להשקיע את רווחי החברה - "שלושתינו יחד היינו מחליטים... לא. 3יחד היינו קובעים" (עמוד 4לפרוטוקול שורות 24, 26) וכאשר נשאל הת' - "אז בשביל מה היתה לך מנית הנהלה" תשובתו היתה - "העבודה שלי היתה בחוץ למכור ולהעביר את הסחורות" (עמוד 4לפרוטוקול שורות -28 27) ובסיום חקירתו הנגדית, לשאלה - "בחב' הגעתם למסקנה שכל אחד עושה את אותה עבודה מבחינת הערך" השיב התובע - "כן. שניהם עבדו בפנים ואני הייתי עובד מחוץ למפעל" (עמוד 4לפרוטוקול שורות 30-29). .7לאחר ששמעתי את עדות התובע והתרשמתי ממנו ומעדותו האמינה וכן לאור החומר שבתיק בית הדין הנני קובעת עובדתית כלהלן: א. בשנת 1990קמה חב' רזון בע"מ ובשנת 1994הוחלף שמה לחב' רביד בע"מ. ב. התובע, יחד עם מר רזון יהושע ומר רזון דוד, היו בעלי המניות בחברה. ג. התובע היה מנהל החברה ובתפקיד זה ערך הוא קניות עבור העסק ועסק ברישום בספרים. ד. התובע שימש כסוכן יחיד בחברה ובתוקף תפקידו זה הלך ללקוחות, קבל הזמנות, מכר ציוד וכיו"ב. ה. התובע, כמו השותפים האחרים, קבל מדי חודש בחודשו תלוש שכר ומשכורת. ו. שכר התובע היה קבוע וללא כל קשר למצבה הכלכלי של החברה. ז. את גובה שכר העובדים, לרבות שכר שלושת השותפים, קבעו שלושת השותפים יחדיו והם גם אלה שהחליטו במה להשקיע את רווחי החברה. ח. התובע עבד מחוץ למפעל כסוכן ושני השותפים האחרים עבדו במפעל בייצור. .8לאחר שקבעתי את העובדות עלי לבחון אם התובע היה "עובד" של החברה אשר הוא החזיק ב-% 34ממניותיה (ה-% 66הנוספים היו בידי מר רזון יהושע ומר רזון דוד) שכן דמי אבטלה, אותם תבע התובע, משולמים מכח החוק רק למבוטח שהוא "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו" כפי שנקבע בסעיף 158לחוק. .9א. הלכה פסוקה היא - הן של בתי המשפט והן של בתי הדין לעבודה - כי "דירקטורים בחברה נחשבים כנציגיה או כאורגנים שלה, ואין לראות בתפקיד של דירקטור בחברה, בדרך כלל, תפקיד של "עובד"...". (דב"ע שנ/11- 2פד"ע כ"ב 285,288) ועצם העובדה שדירקטור מקבל גמול הקרוי "משכורת" אינה הופכת אותו ל"עובד" וזאת לאור הוראות סעיף 85לפקודת החברות [נוסח חדש] הקובע "דירקטור אינו זכאי לגמול בעד היותו דירקטור אלא אם נקבע הדבר בתקנון וכפי שנקבע בו". (ראה דב"ע שנ/11- 2הנ"ל שם, 288). ב. עם זאת, הלכה פסוקה היא שיכול ויהיו יחסים מקבילים בין פלוני לחברה כדירקטור וכעובד ובמקרה זה, כפי שנקבע בע"א 64/536כץ נ' קציף כפי שצוטט בדב"ע שנ/11- 2הנ"ל: "אין צורך בחוזה עבודה פורמאלי דווקא, אלא די בקביעת יחס זה בתקנות החברה או ברישום בפרוטוקול אשר לפיו נתקבל המנהל כעובד החברה". אלא מאי - "יחסים מקבילים מכגון אלה אינם הכלל, וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים. במיוחד אמורים הדברים ב"מנהל" (דירקטור) בחברה שטוענים שהיה גם "עובד" החברה, מאחר שבמקרה זה יש ליישב ניגוד לכאורה: בר המרות והנתון למרות, באותו אדם. מכח קיומו הנפרד והעצמאי של התאגיד- כפילות זאת של יחסים אפשרית, אך תמיד יש לבחון אם היא מעוגנת בעובדות". (דב"ע שנ/11- 2שם, 288). (ראה גם דב"ע נב/33- 02פד"ע כ"ד 367). ג. הגבול בין מנהל בחברה העובד בה בתוקף היותו מנהל לבין מנהל העובד בחברה כ"עובד" והכנסתו הינה "משכורת" הינו גבול דק וגמיש. ד. בעניננו, לאור מסכת העובדות, הגענו למסקנה כי התובע הינו "עובד" של החברה וזאת, בין היתר, מהנימוקים כלהלן: .1הוכח לי שהתובע לא משך כספים מהחברה אלא קבל משכורת חודשית מהחברה אשר היתה קבועה ונקבעה על-ידי שלושת השותפים ואת משכורתו בצירוף תלוש השכר קבל הוא מדי חודש כמו כל אחד מעובדי החברה, כאשר לא היה כל קשר בין גובה המשכורת לבין רווחי החברה. .2התובע שמש כסוכן יחיד של החברה ובתוקף תפקידו הוא זה שהלך ללקוחות, קבל הזמנות, מכר ציוד וכיו"ב. .3בעלי המניות קבלו יחדיו החלטות בדבר קווי ניהול של החברה. .4הוכח לי שניתן להפריד בין תפקיד התובע כעובד החברה בתפקיד סוכן יחיד לבין תפקידו כדירקטור בחברה. .14משקבעתי עובדתית שהוכח לי שהתובע, בנוסף להיותו דירקטור בחברה, היה גם עובד שלה, ומשהוכח שניתן להפריד בין תפקיד התובע כעובד החברה לבין תפקידו כמנהלה ומשהשאיר ב"כ הנתבע את ההכרעה לשיקול דעת ביה"ד - הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל. .15התוצאה, איפוא, שהתביעה מתקבלת. .16הנתבע ישא בהוצאות בסך -. 750ש"ח אשר ישולמו לתובע בתוך 30יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. דמי אבטלהדירקטורדיני חברות