הכלל בדבר ניהול הליך בדרך המקוצרת של "המרצת פתיחה" הוגדר בעניין קוטלר כדלקמן: "על בית המשפט הדן בבקשה ליתן דעתו לשתי שאלות: (1) האם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת פתיחה ובהעדר כתבי טענות ; (2) האם יקופח אחד מבעלי הדין על ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו, וכי יהא תלוי בהיתר מבית המשפט על פי תקנה 257" - ע"א 1937/92 משה קוטלר נ' חיה קוטלר, פ"ד מט(2) 233 בעמ' 240-241 (1995). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מתי מגישים המרצת פתיחה: בהמרצת פתיחה מיום 21.2.12, טוענות המבקשות להפרת סימני המסחר של מבקשת 1 ולגרימת עוולת גניבת עין, על ידי המשיבות. התבקשו סעדים של צו מניעה וצו למתן חשבונות. המשיבות טענו שמן הראוי לדון בעניין בדרך של תובענה. תמצית העובדות וההליכים מבקשת 1 ומשיבה 1 מייצרות סיגריות. מבקשת 2 ומשיבה 2 הן חברות ההפצה והשיווק, בהתאמה. המבקשות הן בעלות הזכויות בסיגריות המכונות "PARLIAMENT" הנמכרות בישראל מאז 1962. לגבי סימן זה והאריזות בהן נעשה שימוש בסימן, רשומים סימני מסחר [נספחים ד-1 ו-ד-2 להמרצת הפתיחה]. המשיבה 1, אשר בבעלותה סוגים רבים של סיגריות, היא בעלת הזכויות בסיגריות "PRESTIGE", המיוצרות בבולגריה על ידיה, מזה שנים. לאחרונה החל שיווק מותג זה ופרסומו בישראל. משיבה 1 רשמה סימן מסחר בסימן "PRESTIGE" בישראל [ר' נספח א' לתשובה להמרצת הפתיחה]. לטענת המבקשות עיצובן של הסיגריות Prestige של המשיבה 1 ועיצוב אריזתן הוא העתקה מפירה של הסימן "PARLIAMENT", כמו כן, נוסח פרסומו של מותג זה מכוון, לטענתן, לסיגריות מסוג "PARLIAMENT", באופן המטעה את הצרכן, או במטרה להיבנות מן המוניטין המשמעותי אותו בנתה המשיבה 1 במוצר "PARLIAMENT". לאחר מספר התכתבויות בין הצדדים, הגישו המבקשות ב- 21.2.12 את המרצת הפתיחה הנוכחית, ובה ביקשו כי ייאסר על המשיבות לפרסם, לשווק או להפיץ את המוצר האמור, וכן צו המורה להן להעביר נתוני חשבונותיהן בהקשר זה. ב- 10.6.12 וב-11.6.12 הגישו המשיבות תשובותיהן להמרצה. ביום 6.5.12 הגישה משיבה 1 בקשה להורות על העברת המרצת הפתיחה להליך של תובענה. משיבה 2 הצטרפה ב-14.5.12 לבקשה זו. ב-18.7.12 הגישו המבקשות את תשובתן לבקשה. דיון והכרעה 5. הליך מסוג "המרצת פתיחה" הוא הליך ייחודי ומקוצר, שמטרתו מתן סעד מהיר, בעיקרו הצהרתי, בנסיבות בהן לא נדרשת הוכחה מורכבת וממושכת של העובדות. סימן ב' לפרק כ' בתקנות סדר הדין מונה ומפרט את העניינים שניתן לבררם בדרך של המרצת פתיחה [ר' תק' 249 לתקנות] ואת הנסיבות הרלוונטיות הנדרשות. הסוגייה מושא הליך זה אינה בגדר העניינים הנזכרים שם. יתרה מכך, הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה, הטענות המשפטיות, ומורכבות הראיות לבירור טענות הצדדים, כעולה מכתבי הטענות, מצביעים על מחלוקת עובדתית מורכבת, ומכאן אף על הצורך בשמיעת עדים לשם בירור טענות הצדדים. לאור האמור, נסיבותיו של הליך זה אינן מתאימות להליך המרצת פתיחה. חלקיות הסעד המבוקש וטיבו 6. הסעדים המבוקשים בענייננו, הם צווי מניעה קבועים, וצו למתן חשבונות [ר' סעיפים 1-3 להמרצת הפתיחה]. צווים אלה אינם בין אלה שניתן בדרך כלל לבקש בהליך של המרצת פתיחה, יתרה מכך, בקשת החשבונות מעידה על כוונה אפשרית של תביעת פיצויים בהמשך, ולפיכך על חלקיות הסעד המבוקש. במסקנה זו תומכות אף הטענות המשפטיות אשר הועלו על ידי המבקשים, כגון קיומה של עוולת גניבת העין, אשר בצידן, ועל פי טיבן, הזכות לקבלת פיצוי. 7. תביעה לסעד מסוג צווי עשה או צווי מניעה, או תביעה לקבלת פיצוי כספי בשל טענות מורכבות כגון הפרת סימן מסחר, וגניבת עין מצריכה בירור יסודי של העובדות בבסיס הטענות האמורות, לרבות, במקרה של גניבת עין, הוכחת הזכות הקניינית או המעין קניינית הנטענת, בטרם מתן הסעדים הפוגעניים המבוקשים. משכך, על תביעה מסוג זה להיות מוגשת ולהתברר כתובענה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ובצירוף אגרה כנדרש. הגשתה בהליך שגוי של המרצת פתיחה מקנה לעושה כן יתרון דיוני שאינו מגיע לו על פי הדין, ובמקרים מסויימים אף עשויה להביא לעיוות דין. יפים לענייננו דבריה של השופטת רנה משל בעניין קודקס: "העובדה כי בידי התובע לתבוע סעד מלא וממשי, תחת הסעד ההצהרתי אותו תבע, מהווה שיקול רב ערך כנגד מתן סעד הצהרתי (ראה י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 563 ; ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט נ' יצחק ברנר, פ"ד לב(1) 85). הרציונל העומד בבסיס הלכה זו, הוא מניעת כפל התדיינויות. ככלל, תביעה לאכיפת הסכם וחיוב בפיצויים עקב הפרתו, יש להגיש בדרך של תובענה רגילה, הכוללת את מלוא הסעדים להם זכאי התובע על פי דין. [ה"פ (ת"א) 793/05 קודקס בע"מ נ' לשכת עורכי הדין (2006)]. (ההדגשות הוספו) 8. בענייננו, התרשמתי כי הסעדים המבוקשים על ידי המבקשים בהמרצת הפתיחה אינם סעדים הצהרתיים במהותם ועל פי טיבם, והם אף אינם ממצים את זכויות המבקשים הנטענות על פי הדין, לרבות בין היתר הזכות לקבלת פיצוי, ככל שיוכחו טענותיהם. מורכבות הסכסוך והראיות 9. הסכסוך מושא המרצת הפתיחה אינו מתאים להליך מסוג זה גם משום היותו מורכב, ומצריך בירור עובדתי בעל היקף לא מבוטל לרבות, כנראה, שמיעה של מספר עדים בעל-פה. הכרעה בסכסוך דנן יש לבסס על שיקולים כבדי משקל כגון עידוד תחרות אל מול זכויות קנייניות ומוניטין. אין מדובר בענייננו בקביעה הצהרתית המבוססת על מסמכים גרידא, שהרי בידי הצדדים סימני מסחר רשומים על המותגים המתחרים, בישראל ובמדינות אחרות בעולם. טענות כגון הפרת סימן המסחר, דמיון מטעה, הטעיית צרכנים ופגיעה במוניטין טעונות הוכחה בבית המשפט. אפשר, שבין היתר, יתעורר צורך בשמיעת עדים מומחים. הכלל בדבר ניהול הליך בדרך המקוצרת של "המרצת פתיחה" הוגדר בעניין קוטלר כדלקמן: "על בית המשפט הדן בבקשה ליתן דעתו לשתי שאלות: (1) האם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת פתיחה ובהעדר כתבי טענות ; (2) האם יקופח אחד מבעלי הדין על ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו, וכי יהא תלוי בהיתר מבית המשפט על פי תקנה 257" - ע"א 1937/92 משה קוטלר נ' חיה קוטלר, פ"ד מט(2) 233 בעמ' 240-241 (1995). 10. אין בידי לקבל את טענות המבקשים, לפיהן הטענות שבמחלוקת אינן עובדתיות, וכי אין מחלוקת לעניין מוניטין המותג PARLIAMENT וכן לעניין אפשרות ההטעייה ובלבול הצרכנים באמצעות הצגת המותג PRESTIGE. כעולה מכתבי הטענות שהוגשו, בין הצדדים קיימות מחלוקות מהותיות, רבות מהן עובדתיות על פי טיבן, והן טעונות הוכחה [ר' לעניין זה פירוט המחלוקות העובדתיות בסעיף 9 לבקשת המשיבות מיום 6.5.12]. כך, למשל, טענות המבקשות לקיומו של "דמיון מטעה" [סעיף 3.6 להמרצת הפתיחה], להפרת סימן מסחר של המבקשת 1, וכן טענתן לקיומה של עוולת גניבת העין, הן טענות המחייבות הוכחת העובדות בבסיסן, באופן שאינו אפשרי ואינו מתאים בהליך מסוג המרצת פתיחה, המבוסס בעיקרו,כאמור, על מסמכים בכתב, ומחלוקות פרשניות משפטיות [בש"א (ת"א) 5543/06 שמעון מוצ'ניק נ' קומפניון גרופ היי-טק בע"מ (2006)]. הסכסוך בענייננו אינו מתאים לבירור במסגרת המרצת פתיחה, המהווה הליך דיוני מזורז, המיועד על פי טיבו לבירור "עניינים דחופים ובלתי מסובכים מבחינה עובדתית, שאין טעם להמתין לפתרונם בתור המשפט הרגיל..." - א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 485 (מהדורה עשירית, 2009) וראו גם: ע"א 167/89 תנעמי פנחס נ' חמסי צדוק (1992). סיכום 11. בשים-לב לשיקולים דלעיל מסקנתי היא כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה. בהתאם לתקנה 258 אני מבטל את המרצת הפתיחה ומפנה את בעלי-הדין לתובענה בדרך הרגילה. אני מחייב את המבקשות, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה 1 את הוצאות הבקשה שבפניי וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 (חמש עשרה אלף) ₪, להיום. המרצת פתיחהסימן מסחרי