קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף בוררות בהסכם שותפות: .1עובדות רקע: הצדדים הקימו שותפות לעסקי קבלנות ובנין בינואר שנת 91'. בהסכם השותפות (נ/4) שערכו הצדדים נקבע בסעיף 18: "א. כל הסיכסוכים ו/או המחלוקות בין הצדדים בקשר עם הסכם זה וכל הכרוך בו, יועברו לבורר דן יחיד שהצדדים יסכימו עליו בתוך 30יום מיום הדרישה... ב. הבורר לא יהיה כפוף להוראות הדין המהותי, לא לסדרי הדין ולא לדיני הראיות". .2כעבור כשנתיים התגלעו חילוקי דעות בין השותפים בנוגע לניהול חשבונות השותפות, עליהם היה מופקד המבקש. לצורך ההכרעה במחלוקת חתמו הצדדים ביום 15.4.93על שטר בוררין (נ/1) לפיו מינו את מר דניאל זכריה כבורר דן יחיד (להלן - הבורר) ופטרו אותו מחובת ההנמקה. .3החלטת הבורר ניתנה ביום 25.5.93(להלן - הפסק) לפיה חוייב שם טוב גבאי (להלן - המבקש) לשלם למשיב מיליון ש"ח. מכאן בקשת המבקש לבטל את הפסק ומנגד בקשת ששון לוי (להלן - המשיב) לאשר אותו. .4בבקשתו הסתמך המבקש על מסמך שמצא במרפסת ביתו לפיו הבורר, כביכול, ביטל את הפסק מיוזמתו. הגרפולוג מר חג'ג' שמונה בהסכמת הצדדים, קבע באופן חד משמעי כי הבורר אינו חתום על המסמך. לפיכך המסמך אינו רלוונטי לענייננו. לעילות האחרות שהעלה המבקש אתייחס להלן: א. עילת הביטול שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968(להלן - החוק): "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו". המבקש טוען כי נכח רק בישיבת הבוררות הראשונה ולא הוזמן כלל לישיבה השנייה. כמו כן לא הגיש מסמכים או סיכומים לבורר (עמ' 6לפרוטוקול). בטענה זו לא מצאתי ממש, משהתברר כי חתימתו של המבקש מופיעה על הפרוטוקולים של שתי ישיבות הבוררות מה- 21.4.93(נ/2) ומה- 3.5.93(נ/3). כמו כן המבקש הגיש את סיכומיו המפורטים לבורר (ת/2). טענה אחרת שהתבררה כנכונה ובה הודה הבורר בעדותו (עמ' 34שורות 15-19) והיא שגבה עדויות מפי צדדים ג' שלא בפני הצדדים ולא נמצא להם תיעוד בפרוטוקול שערך. המשיב נתלה בטענה שהשטר פוטר את הבורר מן הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות, אולם דינה של טענה זו להידחות, מטעמים של פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ובפגיעה בזכות בסיסית לחקור את אותם צדדים ג'. ב. העילה שבסעיף 11(1) לחוק: "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים". המבקש לטענתו, לא ידע עד כמה עמוקה מעורבתו של מר ששון לוי (להלן - המשיב) עם הבורר. המבקש בעדותו הודה כי עשה עסקאות עם הבורר זמן רב לפני תחילת הבוררות (עמ' 9לפרוטוקול). קשריו של המבקש עם הבורר מוזכרים גם בעדותו של הבורר שרכש חומרי בנין ושילם תמורתם ברכב שהיה ברשותו כבעל מוסך. בנוסף לכך נעזר הבורר במבקש בניכוי שיקים שהיו ברשותו (עמ' 25-26). מעדויות הבורר, המבקש והמשיב עולה כי כל הצדדים לבוררות הכירו זה את זה וניהלו ביניהם קשרים מסחריים עוד לפני הבוררות. מעדותו של המבקש עצמו עולה כי ידע על הקשרים המסחריים שבין הבורר למשיב (עמ' 9לפרוטוקול). בספרה של אוטולנגי, בוררות דין ונוהל מהדורה שלישית בעמ' 187ו- 210נאמר: שבמקרה של מינוי בורר שהיה קשור בעבר לאחד הצדדים והצד השני יודע על כך, לא תישמע מפיו טענה בדבר חד צדדיותו של הבורר. בורר דן יחיד שמונה על ידי הצדדים בעקבות היכרותו עימם, עובדת יחסיו עם הצדדים בעבר אינה פוגמת בכושרו לתפקד כבורר בעניינם ובלבד שהצדדים יודעים על מערכת היחסים מראש ושיחסים אלו לא יגרמו למשוא פנים של הבורר כלפי אחד הצדדים. במקרה שלפנינו לא קיים חשש למשוא פנים כאמור מכיון שיחסים עסקיים התנהלו עם הבורר ועם כל אחד מהצדדים לבוררות כאשר כל הפרטים בנוגע לאותם יחסים מסחריים היו ידועים לצדדים, ודווקא אותה הכרות קודמת הובילה את השותפים למנות את זכריה כבורר (עמ' 6לתצהירו של זכריה). ג. היותו של הבורר בעל עבר פלילי, בנוסף לעובדה כי אינו יודע קרוא וכתוב מקימים את עילת הביטול שבסעיף 24(2) לחוק. כשלעצמי איני מוצאת כל קשר בין סעיף 24(2) ובין העובדות שפירט המבקש בעילה זו. ראשית, הבורר מונה כדין בשטר בוררות תקף העונה על סעיף 1לחוק. שנית, הבורר (בסעיף 6לתצהירו) מפרט כי הצדדים הכירו אותו היטב, סמכו עליו וביקשו שיפשר ביניהם עוד לפני הבוררות. גם אם נקבל את טענתו של המבקש, הרי שלא נחדש דבר אם נאמר כי כל אדם יכול לשמש כבורר גם אם הוא חסר השכלה, ואין מניעה בדין למינוי בורר בעל עבר פלילי, להבדיל ממינוי שופטים (ראה אוטולונגי עמ' 206). ד. המבקש קובל על דחיית טיעוניו על הסף (סעיף 2לפסק) תוך חריגה מסמכות - עילת ביטול מכוח סעיף 24(3). אמנם נוסח סעיף 2לפסק קלוקל, אך בסיפא שלו מציין הבורר כי הוא מנוע מלדון בשאלת חוקיות ניהול השותפות שכן שאלה זו אינה בסמכותו. בנוסף לכך מלין המבקש על כך שהבורר פסק על פי תחושותיו והתרשמותיו ולא על סמך ראיות מוצקות. ההלכה היא שבית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת הבורר (ע"א 3439/90ד.ד.ד. בנייה עבודות עפר והשקעות בע"מ נ' המועצה האזורית מטה יהודה מה(3) 337). ה. המבקש טוען כי הבורר לא הפעיל את שיקול דעתו. ואכן בעדותו של הבורר (עמ' 33) נאמר: "כשהגעתי למצב כזה, זה קשה מאוד לתת פסק דין כשאפילו אתה לא יודע לכתוב. באתי לבית המשפט השלום תפסתי שני בחורים מהאוניברסיטה ואמרתי לו אתם לומדים משפטים אמרו לי כן אמרתי להם תעזרו לי להוציא פה פסק דין. הבטחתי להם שאת השמות שלכם לא אומר לאף אחד. ישבתי איתם בבית המשפט השלום כשלושת רבעי שעה, הם קראו את כל החומר ואמרו שיש ספריה בבית המשפט ויש שם את כל החוקים. הם התייעצו אחד עם השני והתחילו לכתוב, בערב הזמנתי אותם להייאט והם הביאו לי את פסק הדין וזה מה שהודפס. אני יודע מה הם כתבו. אני יודע מילה במילה. הם קראו לי זאת עשרות פעמים. אני החלטתי שהבחורים שכתבו לי את הטיוטה הם צודקים" (הדגש שלי - י.ה.). מכאן המסקנה הבלתי נמנעת והיא, שהבורר מסר את ההכרעה לידיו של צד ג', דבר שנאסר עליו (ראה אוטולנגי עמ' 352-353). אמנם מותר לבורר לפנות לצד ג' לשם התייעצות או קבלת עזרה בניסוח ההחלטה. אולם, מעדותו של הבורר התרשמתי ששיתוף אותם סטודנטים אלמונים חרג מניסוח גרידא וגלש גם לענין הפעלת שיקול דעתו. חיזוק לכך נמצא בסיפא של דבריו שצוטטו לעיל. .5התוצאה היא, שמהטעמים המנויים בסעיף 4א' סיפא ו-4ה' לעיל, דין פסק הבורר להתבטל, והוא בטל בזאת. מאחר שחלק מטענות המבקש נדחו, אני מחייבת את המבקש לשלם למשיב 000, 2ש"ח שכ"ט עו"ד + מע"מ. תניות בחוזהחוזהיישוב סכסוכיםדיני חברותתניית / סעיף בוררותבוררותשותפות