ביום 11/8/93קבעה ועדה רפואית לערעורים כי דרגת נכותו הרפואית של המערער הינה בשיעור % 19בלבד, לצמיתות, החל מיום .1/4/93המערער ערער על החלטתה בפני בית דין זה וערעורו נדון בתיק נד/16-.01 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על 19 אחוז נכות: .1המערער סובל מליקויים שונים ופנה למשיב בבקשה לשלם לו קצבה לפי פרק ו2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-.1968 המערער הועמד בפני ועדות רפואיות רבות, במשך כ- 10שנים ונקבעו לו מעת לעת, דרגות נכות רפואיות זמניות, כל אחת בשיעור של %50, לתקופות שונות שהצטברו לתקופה רצופה משנת 1984ועד ליום .31/3/93 .2בכל התקופה האמורה קיבל המערער קיצבת נכות בשיעור % 100מאחר שנקבעו לו דרגות אי כושר בשיעור % 75לפחות. .3ביום 11/8/93קבעה ועדה רפואית לערעורים כי דרגת נכותו הרפואית של המערער הינה בשיעור % 19בלבד, לצמיתות, החל מיום .1/4/93המערער ערער על החלטתה בפני בית דין זה וערעורו נדון בתיק נד/16-.01 בפסק דינו המנומק של כב' השופט הראשי, ח' סומך, מיום 17/4/94, התקבל ערעורו של המערער בתיק נד/16- 01ונקבע, בין השאר, כאמור להלן: "מוחזר בזה עניינו של המערער לועדה, על מנת שתעיין בהחלטות ועדות קודמות, תעיין בממצאים, תתייחס לעובדה כי המערער טרם עבר ניתוח, ותקבע אם חל שינוי במצבו לאור החלטות ועדות קודמות והאם יש צורך שיעבור ניתוח, עובדה שהודגשה בהחלטות קודמות, ובהתאם לכך תקבע נכותו הרפואית". .4למרות פסק הדין בתיק נד/16- 01לא הוחזר עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים בהרכב שדן בעניינו ביום 4/11/93(הרכב שלפי הוראות פסק הדין לא היה אמור לזמן את המערער לבדיקה אלא לעיין בהחלטות קודמות ובממצאים), אלא לוועדה בהרכב שונה לחלוטין. לפיכך, זומן המערער לבדיקה בפני הועדה בהרכבה החדש, ביום .12/7/94הועדה בדקה את המערער קבעה ממצאים שונים, עיינה במסמכים שונים שהיו מאוחרים מהמועד שבו ישבה הועדה בהרכבה הקודם (8/11/93) וקבעה למערער נכות בשיעור % 28עד ליום .31/12/94 .5בהחלטת הועדה מיום 94/7/12נאמר, בין השאר, כך: "הועדה עיינה בפסק הדין מיום 17/4/94ובכל האבחונים והמסמכים הרפואיים הנמצאים בתיק. ... התובע הציג מכתב רפואי ... בו צויין 'החולה יוזמן לניתוח'. ... לדעת חברי הועדה הממצאים הקליניים שהופקו בבדיקה היום אינן מצדיקים נכות רפואית גבוה כפי שנקבעה בעבר". (טעויות העברית במקור). .6לטענת המערער, הועדה התעלמה מפסק הדין ואף לא התחשבה בחלק מהליקויים מהם סובל המערער. המערער ציין בבית הדין כי טרם עבר ניתוח וכי הוא חושש לעבור את הניתוח שהוצע לו, מאחר שאחותו עברה ניתוח דומה ולאחריו - רותקה לכסא גלגלים. .7לעומתו טענה ב"כ המשיב פעלה הועדה כדין ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה, הועדה ציינה כי עיינה בפסק הדין והעלתה את אחוזי הנכות. הועדה היתה מודעת לניתוח הצפוי ולפיכך קבעה אחוז נכות זמני בלבד. .8עמדתו של המשיב בתיק זה - תמוהה ביותר, כמוסבר להלן. .9ראשית - לכשנשמעות, מעת לעת, טענות של מערערים שיש להשיב את עניינם לועדה בהרכב שונה, נוהג המשיב לרוב לעמוד בתוקף על כך שאם יושב עניינם של המערערים לועדה - לא יחול שינוי בהרכבה. בדרך כלל, צודק המשיב במנהגו זה, מאחר שעל פי ההלכה הפסוקה, בהעדר סיבה מיוחדת - יש להשיב עניינם של מערערים שערעורם התקבל אל ועדה באותו הרכב שדן בעניינם טרם הערעור. בפסק הדין בתיק נד/16-01, לא זו בלבד שלא נקבע על ידי כב' השופט הראשי כי יש לשנות את הרכב הועדה אלא שמנוסחו של פסק הדין עולה במפורש כי כוונתו היתה להחזיר את עניינו של המערער לועדה באותו הרכב, על מנת שהיא עצמה תתייחס להחלטות הועדות הקודמות והיא עצמה תעיין בממצאים שקבעה ביום .11/8/93 משכך, היה על הפקיד המופקד אצל המשיב על כינוס ועדות רפואיות לכבד את פסק הדין ולדאוג להשבת עניינו של המערער אל אותה ועדה רפואית שדנה בעניינו ביום .11/8/93ב"כ המשיב לא נתנה כל הסבר לשינוי בהרכב הועדה, שינוי שהביא לכך שלמעשה לא היתה הועדה יכולה לקיים את פסק דינו של בית דין זה בתיק נד/16-01, ונאלצה לזמן את המערער לבדיקה מחודשת. .10שנית - אף אם אתעלם מהשוני בהרכב הועדה, הרי שמהחלטתה עולה בבירור שפסק הדין בתיק נד/16- 01- לא קויים. על פי פסק הדין היתה הועדה אמורה, בין השאר, לקבוע "אם חל שינוי במצבו" לעומת מצבו במשך עשור השנים שבהם נקבעה לו דרגת נכות רפואית בשיעור % .50כל שעשתה הועדה בענין זה היתה האמירה הלקונית שלדעתה לפי הממצאים אין הצדקה לנכות בשיעור הגבוה שנקבע בעבר. החלטה זו אינה מנומקת, אינה מפרטת במה טעו כל הועדות בשנים הקודמות ואינה מהווה קיום של פסק הדין. הועדה היתה אמורה גם להתייחס לעובדה שמהערער טרם עבר ניתוח ולקבוע האם יש תורך שיעבור ניתוח. הסתפקותה של הועדה בציון העובדה שהמערער הציג מכתב לפיו יוזמן לניתוח (וקביעת דרגת נכות זמנית עקב כך) אין בה כדי לקיים את הוראות פסק הדין. כטענת ב"כ המשיב, הועדה אכן ציינה שעיינה בפסק הדין ובמסמכים שבתיק אך ברור שאזכור העיון בלבד אין בו כדי לצאת ידי חובת קיומו של פסק הדין. .11לאור האמור לעיל, אני מקבל את הערעור וקובע כי פסק הדין בתיק נד/16- 01לא קויים, הן מפאת השינוי בהרכבה של הועדה והן מפאת אי-ביצועו של פסק הדין לגופו. .12השיבוש שנגרם על ידי כך שעניינו של המערער הושב לועדה בהרכב שונה מזה שהיה ביום 11/8/93, יוכל לתקון, לדעתי, רק אם כעת יוחזר עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה לחלוטין מהרכבן של שתי הועדות. .13אשר על כן, אני מורה על השבת עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה, אשר לא יכלול רופא מן הרופאים שהיו בועדות שדנו בעניינו של המערער ביום 11/8/93וביום .12/7/94 .14הועדה בהרכבה החדש לא תקבל לעיונה את דו"חות הועדות מיום 11/8/93 ומיום .12/7/94 .15הועדה שאליה יושב עניינו של המערער, תבדוק את המערער ותפרט את ממצאיה. לאחר מכן תקבע הועדה את הנכות הרפואית שלדעתה יש לפסוק למערער. אם הנכות הרפואית שתיקבע על ידי הועדה תהיה פחותה מ-%50, יהיה על הועדה לפעול כאמור להלן: א. הועדה תעיין בכל אחד מדו"חות הועדות והרופאים המוסמכים שדנו בעניינו של המערער החל משנת 1984ועד ליום 16/2/92, מועד בו נקבעה למערער נכות רפואית בשיעור % 50עד ליום .31/3/93 ב. לאחר העיון בדו"חות הועדות והרופאים המוסמכים הקודמים, תציין הועדה האם חל שיפור במצבו הרפואי של המערער לעומת מצבו בתקופה שמשנת 1984ועד יום .31/3/93 ג. אם תמצא הועדה שחל שיפור כאמור - עליה לפרט בהחלטתה מה היה, לדעת הועדה, הגורם לשיפור, בהתחשב בכך שהמערער לא עבר את הניתוח שהומלץ לו לעבור, ובהתאם לכך, האם ההמלצה לעבור את הניתוח היתה מוטעית. ד. אם לא תמצא הועדה שחל שיפור במצבו, כאמור בסעיף ב' לעיל, עליה לציין במה טעו הועדות והרופאים המוסמכים שדנו בעניינו ואשר קבעו לו נכויות זמניות רצופות בשיעור % 50משנת 1984ועד יום .31/3/93 ה. אם לא תמצא הועדה שחל שיפור במצב המערער כאמור בסעיף ב' לעיל ולא תמצא טעויות בהחלטות העבר כאמור בסעיף ד' לעיל, יהיה על הועדה להסביר ממה נובע השוני בין החלטתה לבין החלטות כל אחת מהועדות הקודמות או הרופאים המוסמכים שקבעו למערער נכות רפואית בשיעור %.50 .16אני מחייב את המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט, בסך -. 600ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/6/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/6/95ועד התשלום בפועל. סכום ההוצאות גבוה מהנהוג בבית הדין לגבי מערערים הזוכים בערעורם ואינם מיוצגים על ידי עו"ד, וזאת, בין השאר, כדי ליתן ביטוי למורת הרוח שיש לחוש כלפי עמדתו של המשיב בתיק זה; לא היה כל מקום לעמוד על דחייתו של הערעור. .17כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו. אחוזי נכותערעורנכות