קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת יוצאי צבא: .1מדובר בתביעה לקצבת יוצאי צבא בהתאם לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט - 1949(להלן - "החוק"). התובעת הגישה תביעתה למוסד לבטוח לאומי ביום 29.3.95לשלם לה קצבת יוצאי צבא לאחר שנודע לה, כי נתקבל שינוי בחוק ובתקנות ההענקות לחיילים ובני משפחותיהם, התש"ל - 1970(להלן - "התקנות") לפיו הינה זכאית לקצבה מכח היות אחיה של בעלה "חייל" ששרת בשירות הבטחון והרחבת המושג "בן משפחה" הזכאי לקצבה בחוק ובתקנות. הנתבע אישר תביעתה רטרואקטיבית למשך 3שנים מיום הגשת התביעה בהתאם להוראות התקנות ולשיקול דעת המוקנה לו בהתאם להנחיות הפנימיות הנהוגות בנתבע ושלם לתובעת הפרשים מתאריך 3/93- .3/95 .2התובעת הגישה תביעה לבית הדין ותובעת קבלת הקצבה רטרואקטיבית מ-10/87 עד ליום 3/93, היינו, מיום תיקון החוק והתקנות שפורטו לעיל. הנתבע בכתב ההגנה טוען, כי התביעה הוגשה בשיהוי ולא בתוך המועד הקבוע בסעיף 128לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח - 1968, (סעיף 296לנוסח מתשנ"ה - 1995) ותקנה 10לתקנות, כי הנתבע הפעיל שיקול דעתו ואישר הקצבה רטרואקטיבית במשך 3שנים בהתאם להנחיות הפנימיות המופעלות אצל הנתבע. לגופו של ענין טוען הנתבע כי מאחר וזכאות התובעת לקבלת הקצבה מותנית אף במבחנים של שיעור הכנסות תובעי הקצבה, לא ניתן להפעיל הכללים בדבר התיישנות ולאשר לתובעת תשלום רטרואקטיבית למשך 7שנים מיום הגשת התביעה. לפיכך נטען כי דין התביעה להידחות. .3בדיון בפני בית הדין העידה התובעת כי במשך כל השנים היו הכנסות נמוכות לבעלה וכי היא אף פעם לא עבדה. כמו כן לא נתבקשה להגיש תלושי שכר למוסד לבטוח לאומי. בעת התיקון בחוק ובתקנות ובשנת 1987היו לה 5ילדים וטוענת, כי לא הודע לה על השינוי בחוק ולפיכך לא הגישה תביעתה במועד. התובעת העידה, כי פנתה בעבר לקבלת הקצבה אולם נדחתה על פי מכתב מיום 21.7.83(ת/1). מטעם הנתבע הוגשה תביעת התובעת מיום 6.3.95(נ/1). ב"כ הנתבע טען בסכום טענותיו כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת ואינה מזכה בקצבה רטרואקטיבית ואין להתחשב בכך בשלב זה. כי במקרה הנדון הנתבע פעל כדין ובהתאם לחוק ולתקנות ומפרטת, כי לא נדרשו מסמכים מאת התובעת בדבר בדיקת הכנסות מאחר ומדובר בתקופה ארוכה בה לא ניתן לבדוק שעור הכנסות המשפחה לרבות הכנסות ממקורות אחרים. .4לאחר עיון בטעוני הצדדים לרבות כתבי טענותיהם והמסזמכים אשר צורפו לכתב התביעה להלן החלטתי: "א. התובעת סומכת תביעתה על תיקון לס' 40(ב1) (1) לחוק לרבות תיקון תקנה 1(א) לתקנות מיום 1.10.87בו תוקנה, בין היתר, ההגדרה של: "בן משפחה" לצורך זכאות לקצבת יוצאי צבא (הענקה), לפיו "בן משפחה" כולל בין היתר: ".1 .2אח או אחות של החייל שנתקיימו בהם שניים אלה: (א) ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כי הם בלתי כשירים לשירות; (ב) הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצא כאמור - בעד כל ילד נוסף". משמעות התיקון היא כי החל מ- 1.10.87זכאי להענקה גם הורה (אב או אם) שהיה חייל בשירות בצה"ל אך מסיבות רפואיות פטור מהשירות ויש לו אח או אחות העונים על הגדרת "חייל" כמשמעותו בסעיף 40(ב1)(1) לחוק, והוא עומד במבחן ההכנסה כפי שפורט בתקנות ובסעיף 40(ב1)(1) לחוק המתוקן. ואמנם אין מחלוקת בין הצדדים באשר לזכותה של התובעת לקבלת הקצבה אולם המחלוקת הינה בגין המועד לו זכאית התובעת לקצבה רטרואקטיבית. התובעת תובעת תשלום רטרואקטיבית מיום היכנס התיקון לתוקף היינו מיום .1.10.87 .5טיעוניה של התובעת התומכים בטענתה אין בהם כדי להענות לבקשתה. א. בהתאם לתקנה 10לתקנות, מועד הגשת הבקשה לנתבע הינה תוך 12חודשים, מיום שנוצרה עילת הבקשה, אולם הגוף המוסמך רשאי לתת הענקה, כולה או מקצתה, אף אם הוגשה הבקשה אחרי המועד האמור. ב. בהתאם לאמור בסעיף 296לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995, כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך 12חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה אולם רשאי המוסד ליתן הגימלה אף אם נתבעה לאחר המועד הנ"ל. אולם לאחרונה נקבע בפסיקת בית הדין, כי כאשר הוגשה תביעה בשיהוי רב אולם עילת הזכאות מעוגנת בארוע המוצא את ביטויו במסמך רשמי (לידה, גיל, פטירה) ואשר המבוטח לא עיכב במודע הגשת תביעתו, יהיה זה סביר לקבוע כתקופת שיהוי את פרק הזמן שנקבע בחוק ההתיישנות התש"יח - 1958, היינו, 7שנים, כפרק הזמן שבגינו תשולם קצבה בתוקף למפרע מיום הגשת התביעה (ראה: דב"ע נד/287- 0המוסד נ. חיה הררי, פד"ע כ"ח עמ' 121וכן דב"ע נד/87-0, חביבה אליעזר נ. המוסד לבטוח לאומי, פדע כז, .233 ג. התובעת אמנם צרפה לכתב התביעה אישור על שירות צבאי של אחי בעלה (טור שטמקר אהרון) וכן תעודת פטור משירות צבאי בגין בעלה לפיו הינו בלתי כשיר לשירות אולם לא די בכך במקרה הנדון שכן אחד מהתנאים לזכאות היינו, התנאי השני שבתיקון לחוק ולתקנות, הינו תנאי בדבר שיעור הכנסות תובעי הקצבה ומדובר בעילה לזכאות אשר אינה מעוגנת במסמך רשמי. ולפיכך, אף אם לא השהתה תביעתה, אין לאשר לתובעת ההענקה רטרואקטיבית למשך 7שנים מיום הגשת תביעתה לנתבע. ד.לפיכך, על בית הדין לבחון האם הנתבע הפעיל שיקול דעתו כראוי במקרה זה ותוך איזון האינטרסים הלגיטימיים העומדים לדיון בפנינו כאשר זיכה התובעת בגמלה רטרואקטיבית למשך 3שנים. שיקול דעתו של המוסד מונחה על ידי כלל שהתווה לעצמו ובהתאם להנחיות הפנימיות אשר הוגשו לבית הדין על ידי ב"כ הנתבע. על פי הפסיקה "אין כל מניעה או פסול בכך שגוף ציבורי שבידיו הסמכות על פי החוק להחליט לפי שיקול דעתו, יתווה לעצמו קו של מדיניות כללית שישמש לו מורה דרך מנחה בבואו להפעיל את סמכותו. לא רק שהדבר אינו פסול, אלא רצוי הוא אך כל זאת בתנאי, שהרשות שהסמכות בידה לשקול ולהחליט, לא תראה את עצמה כפותה על ידי כלל שקבעה לעצמה עד שתמנע מעצמה, מראש, כל אפשרות של סטיה או יציאה מן הכלל" (דב"ע לב/172- 0אולגה קלר נ' המוסד פד"ע ד' 311). "בהפעלת שיקול הדעת המסור למוסד לביטוח לאומי בסיפא של סעיף 296צריך שיהא לנגד עיניו לא רק גורם הזמן והנסיבות שהביאו לשיהוי בהגשת התביעה, אלא, בין היתר גם מהות האירוע ובאיזו מידה מוצדקת התביעה, לגופה,... הדרך הנכונה להפעלת הסמכות שהוקנתה בסיפא של סעיף 296לחוק הביטוח הלאומי - סמכות שהוקנתה למוסד לביטוח לאומי, כשבצידה זכות לתובע כי אכן תופעל הסמכות במקרים הראויים - היא לשקול בכל הגורמים גם יחד, ולהחליט לאור משקלם המצטבר, תוך איזון האינטרסים הלגיטימיים" (דב"ע לא/73- 0המוסד נ' יהושע פרגר פד"ע ג 100, 105-104). "ביטוח סוציאלי, מעצם טיבו ומהותו, מחייב שזכותו של המבוטח תמומש מהר ככל האפשר. כשם שנדרש מהמוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגמלה המגעת, כן מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכותו. למעבר הזמן, משקל סגולי משלו המחייב דחיפות ושקידה ככל שמדובר במועד הפניה למוסד, בבירור הנתונים והפרטים הדרושים למתן הגמלה, בתהליך קבלת ההחלטה - כולל הפעלת שיקול הדעת" (דב"ע לח/95- 0המוסד נ' יצחק בר פד"ע י 247; דב"ע נא/31- 0המוסד נ' אהרן ציון פד"ע כג 367). .6ובמקרה שלפנינו, מאחר וזכאות התובעת לקצבה קובעת בין היתר ממבחן שיעור ההכנסות, מדובר בברור נתונים ופרטים אשר מעבר הזמן מקשה על הברור ואין לחייב או לדרוש מאת הנתבע לערוך אותו בירור במועד הגשת התביעה, כאשר זו הוגשה בשיהוי רב. לפיכך שקול הדעת אשר הפעיל הנתבע במקרה זה הינו שיקול דעת ראוי וסביר ואף תואם האמור בהנחיות שצורפו לכתב ההגנה מטעמו, שהינן הנחיות הבאות לאזן האינטרסים הלגיטימיים הן של המבוטח והן של הנתבע ולא מצאתי כל עילה להתערב בשיקול הדעת ובהחלטת פקיד התביעות בהעניקו ההענקה רטרואקטיבית למשך 3שנים. מכל שנאמר לעיל דין התביעה להידחות. .7זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. חיילים משוחרריםחייליםצבא