קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון רישום בלוח הזכויות: .1זוהי בקשה שהוגשה ע"י המבקשים לדחיה על הסף של תביעת המשיבים מחוסר עילה. בתיק הסדר /40אעבלין הוגשה ע"י המשיבה, בקשה לפיה נתבקש בית המשפט ליתן הצהרה כאמור בסעיפים (א)(ב): "(א) להצהיר כי המבקשת (המשיבה בהליך זה) הינה הבעלים של מחצית החלקים בחלקה 11גוש 12196מאדמות אעבלין ולהורות על תיקון הרישום בלוח הזכויות ובפנקסים בחלקה הנ"ל ע"ש המבקשת, לאחר מחיקת הרישום הקיים ע"ש המשיבים מס' 1ומס' 4(המבקשים 1ו- 4בהליך זה) (ב) להצהיר כי אין למשיב מס' 4כל זכויות בחלקה הנ"ל מאחר וחלקיו בשיעור 6697/20831כבר הועברו, בזמן ההסדר, ע"ש המשיבים-האחים מס' 1ומס' 2בחלקים שווים ביניהם." בא-כח המבקשים הגיש את בקשה זו לדחייה על הסף של בקשת המבקשים בהמ' 41/93, ותומך בקשתו בנימוקים אלו: (א) החלקה נשוא הדיון עברה הליכי הסדר ולכן אין מקום ליתן את ההצהרה המבוקשת. (ב) קיים הליך אחר בפני בימ"ש המחוזי בפני כב' השופט ד"ר ביין בהפ' 1059/93למתן פס"ד הצהרתי על ביטול עיסקה בדויה, בגין מחצית החלקה 11בגוש 12196בין המשיבה לבין המבקש .3 .2בא-כח המשיבה, עו"ד אלחאג' טען טענת חוסר יריבות ולפיכך שאין יסוד לבקשת המחיקה. לטענתו, העובדה כי עו"ד זר איננו מייצג את המבקשים 2,3, 4וכי הם צורפו באופן פורמלי, מלמדת כי הסכסוך היחידי הוא בין המבקש 4לבין המשיבה, לגבי החלקים שבסכסוך. לטענת עו"ד אלחאג', תביעתו מכוונת אך ורק נגד מבקש 4-אברהים סמען שאיננו מיוצג ע"י עורך דין ואשר הוזמן להשמיע את טענותיו. .3תביעת המשיבה היא ליתן פסק-דין הצהרתי וכן גם לתקן את הרישום בפנקס המקרקעין לגבי מחצית החלקה 11בגוש .12196 להלן החומר הנטען בבקשה: (א) הרישום הקיים בפנקס המקרקעין ע"ש הבעלים הרשומים: - עדל עזיז סלים אנדראוס 7607/20831חלקים (מבקש 1). - אברהים אנדראוס 3348/20831חלקים (מבקש 4). 10415/20831חלקים. (ב) לטענת המשיבה, חתם הבן של המבקש 1- הוא מבקש מס' 3- על יפוי כח בלתי חוזר מתאריך 19.6.93לפיו התחחייב למכור ולהעביר את מחצית החלקה (ולא 7067/20831בלבד), שהיתה בבעלות אביו ע"ש המבקשת. (ג) המבקש 3רכש את זכויות הבעלות מאביו על פי יפוי כח מיום .18.6.90 מבקש 3התחייב למכור ולהעביר את מחצית החלקה או 10830חלקים ממנה לידי המשיבה לאחר שאישר שקיבל סך 000, 100ש"ח: מלוא התמורה על פי ההסכם ויפוי הכח שנחתם בקשר לכך. (ד) הרישום ע"ש המבקש 4הוא שגוי, מכיוון שנעשתה פעולת חליפין, בין המבקש 4לבין המבקש 1אשר טרם נירשמה בפנקסי המקרקעין (עיין סעיף 7ו- 8לתצהיר המשיבה). .4למעשה לא הוברר מדוע צריך היה בא-כח המבקש 1, המייצג את האב, להתנגד לבקשה שכל מטרתה איננה אלא הגדלת חלקיו משיעור 7067/20831חלקים ל- 415, 10חלקים (או חצי) מתוך 20430או לבצע את ההסכם שנכרת בינו לבין המשיב .4 אם הבקשה היתה מתקבלת היה זוכה האב או הבן - הכל תלוי בתוצאות הסכסוך, שנשמע בפני כב' השופט ד"ר ביין - בחלק גדול יותר מזה שנרשם בהסדר ובכך ניתן היה לבצע ולהשלים את התחייבות הבן - משיב 3בבקשה המקורית - למה שבפועל מכר למשיבה בתיק. .5בית משפט זה ימנע מכל קביעה עובדתית בסכסוך הקיים בין האב לבין הבן בסכסוך הקיים ואשר תלוי ועומד, שהוא מצומצם ביותר. .6השאלה היחידה שנותרה היא, האם הוכיחה המשיבה עילת תביעה נגד מבקש 4 בבקשה המקורית אם לאו. משיב זה (בבקשה המקורית) לא היה מיוצג בישיבה שנקבעה ליום 16.1.94והצהיר כי "היה הסכם נטיעה ב- 1960ביני לבין אבי לגבי שתי החלקות נשוא הדיון". הסכם הנטיעה בוצע באופן הבא: אותו משיב נטע בחלקה נשוא הדיון ומנגד המבקש 4נטע בחלקתו וכל צד מחזיק ומעבד מאז הסכם הנטיעה את החלק לפי ההסכם. המבקש 4הסכים כי יבוצע הסכם החליפין במידה ואותו מבקש יסכים לכך (עמ' 3 לפרוטוקול). הבן, מבקש 3, הסכים לחליפין, אך מבקש 4טען כי ההסכם היה עם האב, המבקש 1בתיק זה. .7ולסוגיות המשפטיות: א) בא-כח המשיבה הסתמך בבקשתו המקורית על הוראות המצויות בסעיפים 81ו- 93לפקודת ההסדר. הצדדים העלו טענות מטענות שונות. מעיון בסיכומים אלו עולה כי יש צורך להבהיר את הסוגייה המשפטית כולה. (ב) סעיפים 125לחוק המקרקעין וסעיף 81לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח-חדש], מתיימרות ליצור מעין "לוח חלק" של זכויות עם תום הליכי ההסדר. בע"א 163/57דאוד אדורין נ. האפוטרופוס לנכסי נפקדים, יב 1718תואר סעיף 43(נוסחו הקודם של סעיף 81) כ "בריח התיכון" של שיטת ההסדר כולה. (ג) פקודת ההסדר הותירה מספר פתחים צרים למבקש לחדור מבעד לאותו "בריח תיכון" המגולמים בסעיפים 93- 97לפקודת ההסדר. סעיף 93מאפשר סטייה מן הנוקשות המגולמת בסעיף 81ולבית המשפט הסמכות לבכר את ה"אמת" על פני ה"יציב" - מקום שלדוגמא מוכח כי זכות סותרת קודמת לא נרשמה בהליכי ההסדר עקב מירמה - בדרך של שינוי הרישום, ובלבד שאין המדובר בהגנה על זכויותיו של צד ג' שהסתמך על הרישום השגוי. (ראה לדוגמא: ד"נ 28/84דיידאן נ. ע'דיר, פ"ד מה (4) 661). (ד) כפי שעולה אין תובע ניזקק להוראות סעיפים 93- 97, אלא אם סעיף 81משמש לו כמחסום; אין אדם זקוק לפתח הצר מקום שכל המחיצה אינה קיימת. (ה) במקרה שלפנינו דובר בהסכם נטיעה (הסכם מוע'ארסה). זכות לביצוע בעין שנוצרה טרם ההסדר - תיחסם ע"י סעיף 81אם לא נתבעה בהסדר וזאת בתנאי שהזכות כבר היתה שלמה וניתנת למימוש בזמן ההסדר (ראה ע"א 163/57הנ"ל). בע"א 83/76בדיר עאישה מחמוד אחמד נ. האפוטרופוס, פ"ד לב (1) 836, נאמר כי הסכם של שותפות נטיעות (מוע'ארסה) מקנה קניין שביושר בחלק הראלבנטי. לא כל קניין שביושר טרם הליכי ההסדר ושאינו נירשם בהליכי ההסדר, נחסם ע"י הוראת סעיף .81בע"א 362/58הורביץ נ. החברה להתיישבות היהודים בא"י, פ"ד יג 1645, נאמר כי חיוני לברר מה טיבה של נאמנות מכח דין כדי לדעת מתי נולדה הזכות לקבלת האדמות. אם זכות זו נולדה לפני ההסדר והיתה ניתנת למימוש בזמן ההסדר, הרי שהיא זכות סותרת, במובן סעיף .81 הסכם הנטיעה (מוע'ארסה) מאפשר את העברת חלק הקרקע הראלבנטי בתום תקופת הנטיעה. כך שאף אם ההסכם נכרת לפני פעולות ההסדר מה שקובע הוא התגבשות העילה לביצוע בעין של העברת רישום הקרקע. ואם העילה לביצוע בעין מתגבשת לאחר פעולות ההסדר - אין סעיף 81מהווה מחסום להעברת הרישום. (ו) במקרה שלפנינו אין כל ספק שהזכות לביצוע בעין נתגבשה לאחר ההסדר וזאת מכיוון שההסכם עצמו ניכרת בשנת 1960, דהיינו לאחר תום הליכי ההסדר. (ז) באין "בריח" לא ניזקקת המשיבה להוראה המיוחדת בסעיף .93 את התרופה לכך ראוי ותמצא לה המשיבה בדין הכללי. .8בהליכי ההסדר לא נפל כל פגם וממילא אין צורך לתקן דבר בלוח הזכויות ובפנקסי המקרקעין. מובן כי בית המשפט אינו קובע דבר באשר לזכויות המהותיות של הצדדים בחלקות הנדונות. העברת הקרקעות על-פי ההסכמים המאוחרים להסדר יכול ותיעשה כדרך שמועבר רישום - ולעניין זה אינני מביע דעה. .9לאור האמור לעיל הוחלט למחוק על הסף את התביעה שהוגשה ע"י המשיבה בהמר' 41/93תיק הסדר /40אעבלין. אין צו להוצאות. לוח הזכויות (במקרקעין)תיקון רישום מקרקעין