קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הגשת עיקרי טיעון סנקציה: בפני ערעור על החלטת רשם בית משפט זה אשר החליט שלא לחייב את המשיבה - הנתבעת בהוצאות ההליכים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. מלכתחילה הגיש המערער תובענה כנגד המשיבה בבית משפט זה והמשיבה טענה כי אין מקום לקיים הדיון בישראל. הצדדים הגיעו לידי הסכם פשרה להעביר הדיון לבוררות לגרמניה. הבורר פסק כי ההוצאות costsיתחלקו בין הצדדים כדלקמן: % 20על התובע ו-% 80על הנתבעת, וזאת כולל הוצאות ההליכים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר יקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. כבוד רשם בית המשפט החליט שלא לחייב הנתבעת בהוצאות ההליכים בבית המשפט המחוזי ועל כך הוגשה בקשה לביטול ההחלטה. ואכן ביטל רשם בית המשפט את החלטתו הקודמת ודן בענין מחדש והחליט כי המדובר בהסכם פשרה מבלי שבית משפט זה יקבע באם היתה לתובע זכות תביעה בבית משפט זה. לפיכך קבע כבוד הרשם כי אין לקבוע בשלב זה באם הגשת התביעה מלכתחילה - בבית משפט זה, היתה כדין. יחד עם זאת החליט לקיים את החלטת הבורר הגרמני בנושא הוצאות המשפט להבדיל משכ"ט עו"ד. ועל כך בא הערעור בפני. לכאורה נראה לבית משפט זה כי קביעתו של הבורר כוללת את שכר הטרחה של עוה"ד באשר המלה costsכוללת הוצאות ושכ"ט עו"ד גם יחד. אולם לדעת בית משפט זה אין כל צרך להכריע בשאלה לגופו של ענין באשר המשיבה כלל לא טרחה למלא אחרי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984, ולא הגישה עיקרי טיעון. לפיכך נטען על ידי ב"כ המערער, כי בהעדר עיקרי טיעון יש ליתן פסק דין לטובתו וזאת בהתאם לתקנות 446(ד') ו- 157(2) [2]. ב"כ המשיבה טען, כי הוא פטור מלהגיש עיקרי טיעון באשר ההחלטה נשוא הערעור - נומקה היטב בכתב. אין דעת בית משפט זה כדעת ב"כ המשיבה. כבוד הרשם - השופט גורן בספרו, החידושים בתקנות סדר הדין האזרחי [3] פירט באריכות את המחדל של אי הגשת עיקרי הטיעון והפסיקה הענפה המתיחסת לכך (ראה: עמוד 48וכן ר"ע 551/83 ברגר נ' ונטורה [1]). "... ועתה - באה התקנה 446[2] החדשה ומחתה במחי יד את כל הפסיקה הקודמת וקבעה בהוראה חד-משמעית על ידי הוספת סעיף משנה (ד') הבא: "(ד) בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת". בנידון זה, אנו חוזרים לתקנה 157[2] הקובעת שאם התובע אינו מתייצב רשאי בית המשפט למחוק את התובענה או לדחותה (במקרה שלנו את הערעור) אם הנתבע אינו מתייצב רשאי התובע להוכיח את תביעתו (ובשינוי המחוייב - רשאי המערער לטעון את ערעורו ללא תשובת המשיב). מכאן פרקליטים נכבדים - "הקפידו במילוי ההוראות בענין עיקרי הטיעון" (ראה שם: עמוד 49[3]). אין בית משפט זה יודע מנין לב"כ המשיבה האסמכתא לכך כי היא פטורה מתקנות סדר הדין האזרחי. הוחלט כי בהעדר עיקרי טיעון של המשיבה - לאמץ את עיקרי הטיעון של ב"כ המערער ולבטל את החלטתו של כבוד הרשם. המשיבה תשא בהוצאות % 30- מהתעריף המינימלי של שכר הטרחה של לשכת עוה"ד - צמוד ליום הגשת התביעה בתוספת מ.ע.מ. כן תשא המשיבה בהוצאות הערעור בסך 600ש"ח + מ.ע.מ. צמוד להיום. אי הגשת עיקרי טיעוןעיקרי טיעוןמסמכים