קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר: 1. בתובענה שלפניי מתבקשת בטלותם של שלושה ייפוי כוח נוטריונים בלתי חוזרים שנחתמו על ידי המבקש לטובת המשיב, בין השנים 2006-2008 , שעניינם העברת זכויות שונות במקרקעין: א. ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 13.11.06 להעברת 7.5/100 חלקים מהמקרקעין הידועים כחלקות 129 עד 135 בגוש 2 (ליד הכפר עזון- אלפי מנשה), ע"ש המשיב ( צורף כנספח 3 לבקשת המבקש לצו מניעה. להלן: "ייפוי הכוח משנת 2006"). ב. ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 23.10.2007 להעברת 3.5 חלקים מהמקרקעין הידועים כחלקות 130, 129 בגוש 2 (ליד הכפר עזון- אלפי מנשה), ע"ש המשיב ( צורף כנספח 5 לבקשת המבקש לצו מניעה. להלן: "ייפוי הכוח משנת 2007"). ג. ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 13.2.2008 להעברת 20/100 חלקים בקרקע ובמבנה התעשייה שעליה, הידועים כחלקות 8,13,14 בגוש 19383 ( צמוד למושב אבן מנחם בגליל העליון), ע"ש המשיב ( צורף כנספח 8 לבקשת המבקש לצו מניעה. להלן: "ייפוי הכוח משנת 2008"). 2. טענות הצדדים א. לגרסת המבקש, היכרותו הראשונה עם המשיב היתה בסמוך לחודשים אפריל-יוני שנת 2004. באותה העת היה המבקש בעל משרד גדול לעסקי נדל"ן. בחזקתו היו זכויות בקרקעות באזור יהודה ושומרון, אותן רכש החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, שנמצאו בהליך רישום ראשון במינהל האזרחי קמ"ט משפטים בבית-אל. המשיב, עורך דין במקצועו, היה באותה עת חסר כל. רחמיו של המבקש נכמרו על המשיב והוא ניאות לבקשתו להעסיקו כעו"ד במשרדו, הגם שבאותה העת שכר שירותי עורכי דין מכמה משרדים. לטענתו, הוא הפקיד בידי המשיב את הניהול והיעוץ המשפטי של כל נכסי המקרקעין שברשותו (ס' 20 לתובענה). עבור שירותיו, שילם המבקש למשיב שכר נאה, במזומן, מבלי שקיבל על כך מעולם חשבונית מס מאת המשיב. במהלך הזמן ובשל הקרבה שנוצרה ביניהם, פיתח המבקש יחסי אמון עזים במשיב והיה סמוך ובטוח כי ייצגו בנאמנות, במסירות ללא מורא, תוך שישמור על כל האינטרסים שלו. לפיכך היה נוהג לחתום על מסמכים שהביא לפניו המשיב, ללא שעיין ו/או שהתבקש לעיין ו/או לקבל הסבר מפורט לתוכנם (ס' 21-22 לתובענה). ב. בשנת 2006 נודע למבקש כי המשיב הורשע בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין במעילה בכספי לקוחות וכי ביום 19.12.05 ניתן בבית המשפט העליון פס"ד, בהסכמה, בערעורים שהוגשו (מטעם המשיב ומטעם הועד המחוזי של לשכת עוה"ד מנגד), לפיו תקופת השעייתו של המשיב מלשכת עוה"ד תעמוד בפועל על 7 שנים החל מיום 1.3.2006 ( פסה"ד בעל"ע 2935/04 צורף כנספח 1 לתובענה). בעקבות השעייתו מלשכת עוה"ד, פנה המשיב למבקש , הדגיש וחידד את הידע הרב שיש לו ואת בקיאותו בתיקים הקשורים לקרקעותיו, והצליח לשכנעו כי הדרך היחידה להקנות לו מעמד בבתי המשפט לייצגו, הינה באמצעות מתן ייפוי כוח נוטריוני להעברה, כביכול, של אחוזים מקרקעותיו לטובתו (ס' 26 לתובענה). ג. מתוך אמון מלא כי המשיב לא ייעשה כל שימוש לרעה במסמכים חתם המבקש על ייפוי הכוח משנת 2006 לפיו מעביר הוא, כביכול, 7.5% מכלל זכויותיו במקרקעין הידועים כחלקות 129 עד 135 בגוש 2 . על בסיס יפוי הכוח האמור הגיש המשיב בקשה להצטרף כצד בתיק ה"פ 200060/98 אשר נסוב אחר המקרקעין הללו שבבעלות המבקש. במסגרת הדיונים באותו הליך, ולנוכח טענת המשיב בדבר החשש שבית המשפט לא יאפשר לו לייצג את המבקש בתיק זה, החתים המשיב את המבקש אף על ייפוי הכוח משנת 2007. בדומה לכך, במסגרת אותו ההליך, היה על המשיב ליתן מענה לטענות שעלו נגד זכויותיו של המבקש במפעל באבן מנחם, ועל כן חתם המבקש, לפי בקשת המשיב, גם על ייפוי הכוח משנת 2008 (ס' 27-33 לתובענה). ד. לטענת המבקש, במסגרת הליך בוררות שהתקיים בינו לבין אחיו, מר דני אלאלוף, התברר למבקש כי המשיב משתף פעולה עם אחיו, וחמור מכך - העיד עדות שקר בבוררות לטובת אחיו והפר את כללי החיסיון. בעקבות זאת, הודיע מיד למשיב כי יפויי הכוח הנוטריונים שנמסרו לו בעבר בטלים ומבוטלים (מכתב שאינו נושא תאריך צורף כנספח 9 לבקשת המבקש לצו מניעה). ה. המבקש גורס כי יפויי הכוח נחתמו עקב מצג שווא מצד המשיב: בשל שלילת רשיונו כעו"ד הדרך היחידה לאפשר לו להמשיך ולייצג, משפטית, את המבקש, במחלוקות על זכויותיו בקרקעות, הינה בהעברת אחוזים מהזכויות לבעלותו, באמצעות אותם ייפוי כוח נוטריונים בלתי חוזרים. על כן, יש לבטלם מאחר שנחתמו תוך הטעייה, במרמה ועושק. 3. לגרסת המשיב, ייפויי הכוח הנוטריונים לא ניתנו לו לשם שמירת האינטרסים של המבקש כשולח אלא לצורך הבטחת זכויותיו שלו, בגין שירותים משפטיים שהעניק למבקש, הנוגעים לקרקעות, כפי שנקבעו בהסכמי שכר טרחה שנחתמו עוד קודם לכן. מטעם זה, מצוין במפורש בכל ייפוי כוח נוטריוני, כי המשיב "ייחשב ביפוי כוח זה לא רק כשלוח אלא גם כצד ג' לכל עניין ודבר הבא מכוח הסכם שכר טרחה שיש לי עמו" וכל ייפוי כוח מפנה להסכם שכר הטרחה הרלוונטי שערך המבקש עמו ושאותם צירף המשיב לתשובתו: ייפוי הכוח משנת 2006- להסכם שכר טרחה מיום 26.10.04 ( צורף כנספח 6 לתשובת המשיב); ייפוי הכוח משנת 2007 - להסכם שכר טרחה מיום 9.9.07 ( צורף כנספח 7 לתשובת המשיב); ייפוי הכוח משנת 2008 - להסכם שכר טרחה מיום 29.1.2008 , צורף כנספח 10 לתשובת המשיב). דיון והכרעה 4. המבקש טוען לבטלותם של ייפוי הכוח הנוטריונים והבלתי חוזרים עליהם חתם. עליו הנטל להוכיח טענותיו ( ע"א 5806/02 ארביב נ' קרני, פ"ד נח(5) 193 (2004); ע"א 146/81 נאשף נ' נאשף פ"ד לח(3) 309, 312 (1984). הנטל המוטל על המבקש במקרה שלפנינו, הוא נטל מוגבר במיוחד, שכן את טענותיו מבסס הוא על הונאה, רמייה ועושק שלכאורה ביצע המשיב כלפיו, לפי המסכת שתוארה על ידו. אמנם במשפט אזרחי עסקינן, אך הלכה פסוקה היא, כי "תידרש עדות יותר ברורה ומשכנעת במשפט אזרחי, שבו מייחסים התנהגות פלילית לאדם" (ע"פ 232/55 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פ"ד יב 2017, 2063 (1958); "בית המשפט, היושב לדין בהליך אזרחי, ידרוש הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל, אם מיוחסת לבעל הדין מירמה ולא (למשל) רשלנות גרידא" (ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253, 257 (1984); ע"א 373/89 מסרי נ' ח'לף, פ"ד מה(1) 729, 742 (1991); "עול ההוכחה לעניין טענת המירמה רובץ על הטוען זאת, ועול זה הינו כבד למדיי" (ע"א 51/89 האפוטרופוס הכללי נ' אבו חמדה, פ"ד מו(1) 491, 501 (1992); "לעניין טענת רמייה מוטל על בעל דין המטיל דופי בחברו נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו לערום בפני בית המשפט... משקל ראיות כבד במיוחד" (ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, 615 (1993)). 5. גרסתו של המבקש, בתביעה ובתצהירו התומך בה, הייתה פשוטה לכאורה: הוא חתם על כל ייפוי הכוח "מתוך אמונה וללא חשש שיעשה שימוש לרעה במסמכים" (ס' 14 לתצהיר) וכדי לאפשר למשיב, שרשיונו נשלל, להמשיך לייצגו בהליכים השונים (ס' 17,20 לתצהיר). בחקירתו בבית המשפט התגלו בגרסה זו סתירות רבות: א. המבקש אישר בחקירתו, כי האמון המוחלט שהיה לו במשיב התנפץ לרסיסים כשבוע ימים לפני הבוררות שהייתה לו עם אחיו "אז כבר הבנתי שהוא כבר אויב שלי" (עמ' 6 ש' 6 לפרוט'). המבקש לא ידע להצביע על התאריך המדויק אך אין מחלוקת, כי הבוררות התנהלה בשנת 2006. בהתאם, אישר המבקש את חתימתו על תצהיר שהוגש מטעמו במסגרת אותה בוררות, שנחתם ביום 31.12.2006 ( צורף כמוצג מש/1) . בתצהיר זה לא חסך המבקש שיבטו מהמשיב ובמסגרתו גולל טענות בדבר קנוניה שביצעו נגדו, לכאורה, המשיב ומר דני אלאלוף (אחי המבקש) נגדו (ס' 37-39 לתצהיר). אם המשיב התגלה כ"אוייב" למבקש, וכמי שמבצע "קנוניות" נגדו, כבר בשנת 2006, נשאלת השאלה כיצד יכול היה לתת בו אמון עיוור, בשנים 2007-2008 אז נחתמו שניים מתוך שלושה ייפוי הכוח נשוא תובענה זו? ההסבר שנתן המבקש לעניין זה הוא שהתאריכים המופיעים על המסמכים הללו מזויפים וכי כל ייפוי הכוח נחתמו עוד לפני הבוררות (היינו, לכל המאוחר במהלך שנת 2006): "ש. תראה. אני עכשיו לגמרי מבולבל. אתה, כבר בסוף שנת 2006, ב-31 לדצמבר 2006, אומר שאינך מאמין למשיב, ולעומת זאת, ב-2007 אתה חותם על מסמכים בלנקו למשיב. כי יש לך אמון בו. ת. אתה רוצה תשובה? ש. כן. ת. המשיב כתב תאריכים איך שהוא רצה. המשיב ידע שאני לא עוקב אחריו בכלום. המשיב סידר את המסמכים איך שהוא רוצה. המשיב היה מביא לי מסמכים - לא הייתי קורא אותם. הייתי חותם לו. אז כל התאריכים האלה שכתב המשיב - הכל סידר אותם איך שהוא רצה. הוא סידר אותי כי ידע שנגיע לבית המשפט. בית המשפט: זאת אומרת, מה שאתה אומר: התאריך 2007 הוא מזוייף. ת. התאריכים שהוא כתב, המשיב, איך שהוא רצה הוא כתב אותם. כי אני לא בדקתי אותם. אני לא מבין כלום. הוא ידע שאינני בודק אותם. .... ש. שאלתי שאלה ברורה. האם גם על ייפוי הכוח התאריך שבו חתמת לא נכון. ת. אני חוזר ואומר. מעולם לא בדקתי אותו בתאריכים. מעולם. הזמין אותי לבוא לעורך-דין מסוים בתל-אביב, שאני לא מכיר אותו בכלל. "תחתום על ייפוי-הכוח" - חתמתי. לא ראיתי תאריכים, לא ראיתי מה כתוב בייפוי-הכוח. לא ראיתי כלום. חתמתי. הוליך אותי שולל" .... ש. אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שייפויי-הכוח נחתמו בתקופה שהמשיב עוד ייצג אותך בעבר, ולא ב-2008. ת. כן. בתקופה שחתמתי לו היינו ביחסים. אחרת אני הייתי חותם לו ב-2008? מה אני נראה לך, מטומטם? אחרי שאני תפסתי אותו בזה שהוא הלך, הולך לשתף פעולה עם דני, האיש שאתה מייצג; אחרי שנה אני אבוא ואני אחתום לו על ייפוי-כוח? תגיד, זה נורמלי? הוא גם לקח אותי לעורך-דין שאינני מכיר אותו בכלל. אולי העורך-דין הזה אתו יחד". (עמ' 8-9 לפרוטוקול). גם בהמשך חקירתו התמיד המבקש בגרסתו כי כל ייפוי הכוח ( או למצער ייפוי הכוח מהשנים 2007 ו-2008) לא נחתמו בתאריכים הנקובים בהם אלא כולם נחתמו לפני הבוררות שהתרחשה בשנת 2006: ש. היו שלושה ייפוי כוח. אתה חתמת על ייפוי-הכוח האלה כולם לפני הבוררות או אחריה? ת. לא , לפני הבוררות. ש. כולם לפני הבוררות? ת. כולם לפני הבוררות. להגיד לך למה? כי אחרי הבוררות לא יכולתי לחתום. לא האמנתי לו יותר. הוא גילה את הפרצוף שלו האמיתי. ש. אבל במהלך הבוררות? אחרי 31 בדצמבר 2006- חתמת לו? ת. לא. גמרנו. יותר לא דיברנו. שבוע ימים לפני הבוררות הפסקנו לדבר....." (עמ' ש6 ש' 17-25 לפרוט'). גרסה זו של המבקש, שעלתה לראשונה בחקירתו בבית המשפט, הופכת את מעשה הרמייה שלכאורה ביצע נגדו המשיב, למורכב הרבה יותר. שכן, על פי גירסה זו, למעשה רמייה זה לא היה שותף רק המשיב (שטען לגביו שניצל את האמון העיוור שנתן בו המבקש וחתם על כל מה שהורה לו, לרבות על ייפוי הכוח אותם מנצל הוא לרעה כעת) אלא גם הנוטריון אשר אימת את חתימות המבקש וציין בכל אימות חתימה (שצורף לכל אחד מייפוי הכוח) את המועד בו נחתם יפוי הכוח. צא ולמד - אם לא די בנטל ההוכחה, הכבד ממילא, שרובץ על המבקש להוכיח טענותיו למעשה הונאה מצד המשיב (שהביא לכאורה להחתמתו על ייפוי הכוח הנ"ל בתואנות כי נדרשים הם אך לצורך ייצוגו), בעקבות גרסתו בחקירה גדל הנטל עוד יותר שכן חותר הוא מפורשות תחת חזקת התקינות של האימות הנוטריוני שניתן לייפוי הכוח וטוען מפורשות, כי לא נחתמו במועדים המנויים בהם ובאימות החתימה שצורף להם מאת הנוטריון, אלא שנים קודם לכן ולא יאוחר משנת 2006 (להלכה הקובעת שחתימה בפני נוטריון ציבורי נהנית מחזקת התקינות ראו סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976; ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2) 847, בעמ' 852, 859-860 (2003); ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). דא עקא, המבקש לא טרח לזמן את הנוטריון ליתן עדות למטרת הוכחת גרסתו החדשה לפיה מועדי החתימה על גבי ייפוי הכוח הנוטריונים אינם המועדים בהם נחתמו, הגם שעסקינן כאמור במסמכים שעומדים בלב ליבה של תובענה זו בה עותר המבקש להכרזה על בטלותם! ב. לא זו אף זו - גרסת המבקש כי לא חתם על ייפוי הכוח לאחר שנת 2006 קרסה מעצמה בהמשך חקירתו בהתבסס על המסמכים שצורפו מטעמו לתמיכה בתובענה. נספח 10 לבקשה לצו מניעה הוא מכתב תלונה של המבקש נגד המשיב ללשכת עורכי הדין. המכתב אינו נושא תאריך אך מתגובת לשכת עורכי הדין שצורפה בהמשך ישיר לו ותחת אותו הנספח עולה, כי המכתב התקבל בלשכת עוה"ד ביום 22.6.08. נספח 9 לבקשה לצו מניעה הוא מכתב המבקש המופנה אל המשיב שעניינו "ביטול יפוי כח". גם מכתב זה אינו נושא תאריך, אך מתוכנו נראה כי נכתב בהמשך ישיר לתלונה ללשכה (לשכת עורכי הדין אף מופיעה כמכותבת בהעתק למכתב) ואף במכתב התלונה ללשכה (נספח 10) מציין המבקש "אני מצרף לכם מכתב ששלחתי למרדכי שוגרמן". המבקש, בחקירתו, קשר בין שני המסמכים והעיד כי המכתבים נערכו ונשלחו באותו המועד ( עמ' 10 ש' 2-8 לפרוט') - במהלך שנת 2008. משאין מחלוקת, כי את המסמכים הללו (שכאמור כוללים הם טרוניות ותלונות קשות נגד המשיב) ערך המבקש בעצמו, התבקש המבקש ליתן הסבר כיצד במכתבו למשיב (נספח 9) טוען הוא כלפיו, כי "לאחרונה לפני כחודשיים מסרתי לך 2 יפוי כוח לנושא קרקעות אלפי מנשה ובמפעל במושב אבן מנחם לאחר שהצגת בפניי מצג שווא כי זו הדרך היחידה להקנות לך מעמד במשפט מול עו"ד חיה אזולאי שכן עקב שלילת רשיונך כעו"ד תוכל לפעול כבעל עניין בקרקע..." (הדגשות שלי ש.ש.) בשעה שלפי גרסתו בבית המשפט כל ייפוי הכוח שנתן למשיב נחתמו שנים קודם לכן, לא יאוחר מהמועד בו נחשף "פרצופו האמיתי" והפך לאוייב, במהלך הבוררות שהתקיימה בשנת 2006. המבקש לא ידע ליתן לכך הסבר בחקירתו והעיד " אינני יודע. הוא החתים אותי על אבא שלי ועל אימא שלי ועל הילדים שלי. האינטרס שלו היה איך לקחת....איך הוא ודני אלאלוף עשו שירקעס עליי, איך לקחת את האדמות שאני עובד עליהן עשרים שנה." (עמ' 10 ש' 14-16 לפרוט'). ג. גם המשך חקירתו של המבקש בבית המשפט לא תרמה למהימנותו ולאמינות גרסתו (או שמא יש לומר - גרסאותיו). כאמור, כל ייפוי כוח מפנה להסכם שכר טרחה עליו גם חתם המבקש. המבקש לא ציין קיומם של הסכמים אלו בתובענה, גם לא בבקשה לצו מניעה זמני. בחקירתו בבית המשפט, נשאל מדוע לא ציין את קיומם של ההסכמים במסגרת התובענה והבקשה לצו מניעה זמני שהגיש במסגרתה. תשובתו היתה מיתממת - "אני לא עורך דין" ( עמ' 13 ש' 7 לפרוט') - אך בהמשך דבק בגרסה לפיה לא היה בידיו עותק של ההסכמים וכי נזכר בקיומם רק משקיבל את תשובת המשיב לתובענה, אליה צורפו כנספחים (עמ' 3 ש' 17-21, 13 ש' 2-4 לפרוט'). משהוצגו בפניו הסכמי שכר הטרחה מיום 28.10.04 ומיום 9.9.07 (הנוגעים גם לייפוי הכוח משנת 2006 ומשנת 2007) - אישר חתימתו עליהם (עמ' 3 ש' 26 ועמ' 4 ש' 24 לפרוט') אך התנער מתוכנם ומהתאריכים שבהם נחתמו כביכול: " כל המסמכים האלה, הוא היה מכין אותם בבית בערב, ומביא לי. הייתי חותם עליהם בלנקו, כי סמכתי עליו.....הכל בלנקו...כל חתימה שאתה רואה שחתמתי לו - אפילו לא קראתי" (עמ' 4 ש' 21 לפרוט'). משהתבקש המבקש ליתן הסבר כיצד חתם "בלאנקו" על המסמכים בשעה שהסכם שכר הטרחה מיום 9.9.07 כולל מספר תיקונים בכתב יד , כאשר ליד כל תיקון מתנוססת חתימתו, טען, כי התיקונים לא נעשו בכתב ידו אלא בכתב ידו של המשיב ו"מה שרצה במסמכים- הוא עשה" ( עמ' 5 ש' 7-19 לפרוט'). ברם, לפחות תיקון אחד במסמך גורע משכר טרחתו של המשיב לפי ההסכם ( במקום 5/100 נערך שינוי בכתב יד ומופיע 3.5/100) כך שנראה כי המבקש היה בעל האינטרס היחיד לבצע את התיקון האמור, ואם המסמך היה נחתם "בלאנקו" על ידי המבקש, היה נחתם בנוסחו המקורי המודפס ( המקנה למשיב זכויות של 5% במקרקעין). ד. בנוסף, בהמשך חקירתו, הוצג למבקש מכתב נושא תאריך 2.3.2008, ששלח למשיב ( צורף כנספח 25 לתגובת המשיב), בו פונה הוא למשיב בדברי נועם ופיוס ובין השאר מציין, כי " אני מעריך מאוד את השירותים המשפטיים שקיבלתי ממך, ושנתת לי בזמן שלא היה לי כסף לשלם לך, כאשר שירותים אלה היו ברמה מקצועית טובה וניתנו בהגינות רבה. אני מעריך את העזרה שנתת לי ונותן לי כאשר לא היה, ואין באפשרותי לשלם לך בגין השירותים שקיבלתי ומקבל ממך". המבקש אישר, כי המסמך נחתם בשנת 2008 וכי הוא נושא את חתימתו עליו (עמ' 10 ש' 27 לפרוט'). משכך, כיצד עולה תוכנו של המכתב עם טענות המבקש וגרסתו בדבר ניתוק הקשר עם המשיב עוד בשנת 2006 ? לא ניתן לכך הסבר בחקירה והמבקש אף לא נחקר על כך בחקירה חוזרת על ידי באת כוחו. ה. במסגרת פרשת התביעה העידו שני עדים מטעם המבקש: מר אריה גוטסמן, שותף עסקי של המבקש, ומר ישי ונונו, שעבד עם המבקש בשנים 2002 ואילך. בנוסף התקבל, ללא חקירה מטעם המשיב, תצהיר מאת עו"ד אורי פיינטוך, ששימש בעבר כעורך דינו של המבקש ויש לו היכרות עם המשיב. עדויותיהם של עדים אלו לא תרמו תרומה משמעותית לביסוס טענות המבקש , מכוחן מנסה הוא להשתית עתירתו לבטלות ייפוי הכוח. נראה כי עדויות אלו נועדו בעיקר להבאיש את ריחו של המשיב ולתמוך בגרסת המבקש כי אינו נוהג לקרוא מסמכים עליהם הוא חותם. בעניין זה הצהיר עוה"ד פיינטוך, כי המבקש נוהג "בטיפשות של ממש- כשהוא מאמין לכל הסובבים אותו, חותם להם מבלי לדעת ולהבין על מה הוא חותם ועל מה הוא מתחייב ( בין בשל אי הבנת הנקרא ובין בשל הסתמכותו על המחתים, עד כי הבהרתיו כי בנסיבות שכאלו ( לאחר שבקשותיי החוזרות ונשנות ממנו שלא לחתום על דבר אלא אם יביא העניין לעיוני קודם לכן, נפלו על אוזניים אטומות), איני יכול להצילו מידי עצמו ואיני יכול וגם איני מעוניין להמשיך ולטפל בו." (ס' 4 לתצהיר). העד לא נחקר על תצהירו ודברים אלו מקובלים עליי ויש לאמצם. עם זה, נראה כי דרך זו בה נהג המבקש לא מנעה ממנו לעשות חיל בעסקיו. שותפו העסקי מר גוטסמן העיד בתצהירו כי נהג להלוות למבקש כספים בסדרי גודל עצומים, עשרות מיליוני ₪, בגין רכישות קרקעות ( ס' 6-8 לתצהירו) ובעדותו חזר והדגיש את היקפן העצום של העסקאות, שנסובו על עשרות ומאות דונמים, וציין את חובו העצום של המבקש כלפיו, שמסתכם לטענתו כיום בכ-70 מיליון ₪ (ס' 17-19 לפרוט'). גם מר ונונו העיד, כי המבקש היה עושה עסקים רבים ו"מתעסק הרבה בכספים" ( עמ' 20 ש' 21 לפרוט'). אף לא אחד מן העדים העיד על נסיבות חתימת ייפוי הכוח נשוא התובענה. אף לא אחד מן העדים העיד על נסיבות חתימת הסכמי שכר הטרחה בין המבקש למשיב. העדים כלל לא ידעו על קיומם של מסמכים אלו (ר' עדות גוטסמן בעמ' 19 ש' 27-27 לפרוט' וכן בסעיף 7 לתצהירו ועדות ונונו בעמ' 20 ש' 10-11,24-25 לפרוט'). אמנם, גוטסמן העיד בתצהירו, כי בתקופה בה המשיב פעל כעו"ד וייצג את המבקש העביר לטובתו "כספים רבים, אשר הסתכמו במאות אלפי שקלים, כספים אלו ניתנו לו לצורכי שכ"ט בגין הטיפול המשפטי שנתן ליעקב... הכספים הועברו באמצעות שיקים שנפרטו למזומן לרוב באמצעות מר ונונו, ו"שכ"ט עבור הטיפול המשפטי שולם לשוגרמן כולו ובמלואו" (ס' 2-4 לתצהיר) וגם מר ונונו העיד בתצהירו, כי התבקש על ידי המבקש ומר גוטסמן לפעול לפריטת שיקים ולהעביר את המזומנים לידי המשיב ( ס' 4 לתצהירו) - אלא שבעדותו סייג מר גוטסמן את דבריו והעיד כי אינו יודע אם הסכומים שהעביר למשיב כיסו את מלוא שכר טירחתו שכן " מכיוון שלא קיבלתי קבלה או אישור אני לא יודע" (עמ' 18 ש' 5-6 לפרוט'). 6. הינה כי כן, עם תום פרשת התביעה לא הונחה תשתית ראיתית ממשית, בודאי שלא במידה מספקת, העומדת בנטל ההוכחה הנדרש, לצורך ביסוס טענותיו הקשות של המבקש כלפי המשיב בנוגע לנסיבות חתימת יפויי הכוח (כאילו ניתנו למטרת ייצוג ולא לטובת המשיב להבטחת זכויותיו על פי הסכמי שכר הטירחה) וגרסתו החדשה לפיה לא נחתמו במועדים המפורטים בהם, מטילה צל כבד על מהימנותו בכלל. לא זו אף זו - לא הונחה כל תשתית ראייתית ממנה ניתן להסיק כי הסכמי שכר הטרחה עליהם חתם המבקש, שלצורך הבטחתם ניתנו ייפוי הכוח, נעדרי נפקות, וכי שכרו של המשיב נפרע במלואו בתשלומים כספיים ששולמו לו. 7. ב"כ המבקש, בסיכומיה, טוענת כי "מהנסיבות האופפות את חתימתו של אלאלוף על יפוי הכוח והסכמי השכ"ט עולה באופן ברור כי שוגרמן במצגיו טרם חתם אלאלוף על ייפוי הכוח ו/או חתם על הסכמי השכ"ט הינה פיקציה ונועדה להציג בפני בית המשפט על זכויותיו לכאורה של שוגרמן הנשאבות כביכול מזכויותיו של אלאלוף, ובכך תקום לשוגרמן הזכות לייצג את אלאלוף בתיקי הפש"ר וברי כי לא הייתה כוונתם האמיתית ליתן לשוגרמן אחוזים אלו" (ס' 95 לסיכומים. השיבושים במקור ש.ש.) - אך למסקנה זו מגיעה היא מבלי שניסתה ליישב את הסתירות שעלו מעדותו של מרשה במסגרת חקירתו בבית המשפט. במקום זאת, מתמקדת ב"כ המבקש בתקיפת מהימנות עדות המשיב, אך לא נותנת הסבר להתנהלות המבקש באותו הקשר ממש. כך לדוגמא, מפנה ב"כ המבקש בסיכומיה ( ס' 11-15) לבקשת המשיב, מיום 5.9.07, להצטרף כצד להליך בה"פ 200060/98 (צורפה כנספח 4 לבקשה לצו מניעה). מהבקשה מבקשת היא ללמוד, כי זו הוגשה לצורך הגנה על זכויותיו של המבקש. ברם, עיון במסמך מלמד דווקא ההפך. בבקשה מציין המשיב " לאור עובדה שיעקב אלאלוף העביר לו 7.5/100 חלקים בנכס המקרקעין..." ובסעיף 1 לבקשה "...ועל מנת שמרדכי שוגרמן יוכל להגן על זכויותיו, מה עוד שלצורך הגנה על זכויותיו להגן על זכויות של מר יעקב אלאלוף, שכן מכוחם מרדכי שוגרמן שואב את זכויותיו ...". מכאן, לא ניתן לשלול כי הבקשה להצטרפות הוגשה על ידי המשיב רק מחמת אינטרס אישי שלו, הגנה על זכויתיו (הנגזרות מזכויות המבקש). ועל מה ולמה יעביר המבקש למשיב זכויות בקרקעות הנוגעות גם לחלקות אחרות (131-135) במסגרת אותו ייפוי הכוח משנת 2006, אם זה נחתם אך לצורכי ייצוג כשההליך נשוא הבקשה להצטרפות התנהל בנוגע לחלקות 129-130 בלבד? עוד טוענת ב"כ המבקש בסיכומיה (ס' 16-18), כי גרסת המשיב לפיה היעדר התאימות בין הסכם שכר הטרחה מיום 9.9.07, שמתייחס לחלקות 129-135, לבין ייפוי הכוח משנת 2007 המפנה אליו והמתייחס לחלקות 129-130 בלבד (שהן היו החלקות נשוא ההליך שלהצטרפותו עתר המשיב) נובע מטעות של הכתבנית (עמ' 33 ש' 21 לפרוט') הינה "טענה מוזרה עד כדי גיחוך" שאין לתת בה אמון. ברם, אם אכן ייפוי הכוח נועד אך לצורך ייצוג המבקש (על ידי הקניית זכויות למשיב), מדוע נדרש כלל ייפוי הכוח משנת 2007 (אשר מקנה למשיב 3.5 אחוזים נוספים בקרקע נשוא אותו ההליך ( חלקות 129-130) , ונחתם ביום 23.10.07 - כחודש וחצי לאחר שהוגשה הבקשה להצטרפות (ביום 5.9.07)? דוגמא נוספת לחוסר המהימנות של המשיב ולתמיכה בטענת המבקש, כי "ייפויי הכוח ניתנו למראית עין ולצרכי ייצוג בלבד ואין להם תוקף" מוצאת ב"כ המבקש בעובדה שמייפוי הכוח שנחתם בשנת 2007 עולה, כי התמורה ניתנה למשיב בגין "שירותים משפטיים", אלא שבאותה תקופה לא היה המשיב חבר בלשכת עוה"ד עקב שלילת רשיונו (עוד מיום 1.3.2006) ועל כן לא יכול היה להעניק שירותים משפטיים (ס' 20-22 לסיכומים). ברם, טענה זו אינה מתמודדת עם לשון ייפוי הכוח , הנוקט בלשון עבר ומציין, כי התמורה ניתנת בגין "שירותים משפטיים שקיבלתי ממנו לצורך מימוש ההסכם (התחייבות בלתי חוזרת) מיום 9.9.07" (הדגשות שלי ש.ש.) כמו גם עם העובדה כי הסכם שכה"ט מיום 9.9.07 ( נספח 7 לתגובת המשיב) לא מפרט פעולות עתידיות משפטיות שעל המשיב לבצע על מנת שתקום זכותו לקבלת שכר הטרחה. טענה זו גם לא מתמודדת עם העובדה שבאותה תקופה המשיכו להתנהל הליכים משפטיים ו/או נדרשו שירותים משפטיים בגין קרקעות המבקש (הליכים שלהבנתי מתנהלים עד היום, בין בבתי משפט ובין בועדה לרישום ראשון בקמ"ט משפטים באיו"ש) ואינה מסתדרת עם גרסת המבקש בעצמו, לפיה ייפויי הכוח נחתמו לצורך ייצוג, כך שלא ניתן לומר שהוא לא נדרש באותה העת לשירותים משפטיים כלשהם. אין זה מעניינו של בית משפט זה, במסגרת תובענה זו, אם המשיב רשאי היה להעניק את השירותים המשפטיים שהעניק למבקש, מה היה טיבם המדויק ומתי הוענקו, ואם רשאי היה לקבל תמורה בגינם. דוגמא נוספת לחוסר מהימנות עדות המשיב מוצאת ב"כ המבקש בסתירה, לכאורה, בגרסאותיו לגבי הנסיבות בגינן ביקש לקבל את ייפויי הכוח. לטענתה, המשיב טען בתצהירו, כי ביקש מהמבקש לחתום על יפויי הכוח בשל עימותים שהיו למבקש עם משפחתו, ואילו בעדותו בביהמ"ש העיד במקום אחד, כי "יפויי הכוח ניתנו לאחר שבאתי פעם פעמיים למבקש ואמרתי לו שאני רוצה יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר משום שאותו ישי שהיה כאן אמר לי שיגיע הרגע שבו המבקש ינסה לרמות אותי...ביקשתי לקבל יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר בנוגע לכל אחת מהתחייבויותיו והוא עשה זאת בחפץ לב..."(פרוט' ישיבת יום 2.1.13 , בעמ' 33 ש' 10-14) ובמקום אחר העיד, כי "למדתי בתחילת 2008 שיעקב לגבי עמידה בהתחייבויותיו שואף לאפס. אז אמרתי אני רוצה לדאוג לעצמי" (פרוט' ישיבת יום 5.12.12, עמ' 26 ש' 21-22 לפרוט') וזאת תוך התעלמות מהעובדה, כי שני ייפוי כוח נחתמו עוד קודם לשנת 2008. לאחר שבחנתי את הדברים במקור לא מצאתי בהם כל סתירה. גרסת המשיב הייתה ונותרה לכל אורך ההליך, כי דרש לקבל את ייפוי הכוח לצורך שמירה על זכויותיו מכוח הסכמי שכר הטרחה ומתוך חשש כי המבקש עלול להתכחש להבטחותיו (ס' 11 לתצהיר המשיב). המשיב מעולם לא העיד, כי כל ייפויי הכוח נחתמו בצוותא חדא או כי היה אירוע מכונן ספציפי אשר בעקבותיו דרש לקבל את כל ייפויי הכוח. הדבר, כאמור, אף עומד בסתירה למועדים בהם נחתמו ייפוי הכוח, כפי שעולה גם מאימותי החתימה על ידי הנוטריון. הציטוט שהביאה ב"כ המבקש מעדות המשיב לפיה "למד בתחילת 2008" שהמבקש עלול לא לעמוד בהתחייבויותיו לא ניתן במענה לשאלה שהתייחסה לנסיבות חתימת כל ייפויי הכוח אלא בשאלה נקודתית שעסקה כולה במועד בו נערך ייפוי הכוח משנת 2008 , וזה בלבד ( ר' בעמ' 26 ש' 20 לפרוט'). עוד טענה ב"כ המבקש, כי אם המבקש היה באמת ובתמים מתכוון להעביר זכויות בחלקות קרקע לטובת המשיב היה עליו לבקש את הרשאתו של שותפו, מר גוטסמן, שכן כבר בשנת 2004 היה המבקש חייב למר גוטסמן " עשרות מליוני דולרים בגין רכישת הקרקעות נשוא תיק זה, ולפיכך נחתם הסכם הלוואה שנערך ע"י שוגרמן, הוא ולא אחר, ואף בנוכחותו המחה המבקש את כל זכויותיו במקרקעין, הן בעל פה והן בכתב, לטובת גוטסמן" (ס' 31-32 לסיכומים). דא עקא, גם טענה זו נטענה ללא תימוכין בחומר הראיות. אמנם, מר גוטסמן העיד בתצהירו, כי "לאור הזרמת הכספים הנוספים, בשלהי שנת 2004 הודיע לי יעקב, בעל פה, בנוכחות שוגרמן, כי בנוסף להסכם ההלוואה הוא ממחה לי את כל הזכויות בקרקעות" (ס' 9 לתצהיר) אך בעדותו בבית המשפט קשר בין אותה המחאת זכויות שנעשתה בעל-פה להמחאת זכויות שנעשתה בכתב: " כשאמרתי לו שאני הולך לתבוע אותו, הוא המחה לי את כל הקרקעות. יש את זה בכתב. עשינו הסכם בעל פה שהוא ממחה לי את כל העסקאות בקרקעות. אני חושב שזה גם מגובה בכתב" (עמ' 19 ז' 1-5 לפרוט') ובהמשך , משהוצג בפניו נספח 22 לתצהיר המשיב, אישר כי זה היה הסכם המחאת הזכויות (עמ' 19 ש' 7-8 לפרוט'). משנשאל מדוע הסכם המחאת הזכויות נושא תאריך 20.7.2008 השיב, כי זה המועד שבו נערך (עמ' 19 ש' 14-15) לפרוט'. העד גם הודה שלא המשיב ערך את אותו ההסכם אלא עו"ד אחר, הוא עו"ד ערקבי (עמ' 19 ש' 22-23) . בנסיבות אלו לא הוכחה טענת המבקש כי המשיב ידע או יכול היה לדעת על המחאת הזכויות המדוברת, לבטח שלא בתאריכים בהם נחתמו ייפוי הכוח ו/או הסכמי שכר הטרחה, אשר כולם קדמו למועד עריכת אותו הסכם המחאת זכויות. 8. ב"כ המבקש הקדישה כר נרחב בסיכומיה לעתירות חלופיות, שנטענו לראשונה בסיכומים שהוגשו על ידה. כך נטען, כי "במקרה ובית המשפט הנכבד לא ישתכנע ויהיה סבור כי יפוי הכוח תקפים, יטען המבקש, כי הסכמי שכה"ט הנגזרים מאותם ייפוי הכוח, ניתנו במרמה, בהטעיה, ותחת הפעלת לחץ, תוך קביעת סכומים עצומים ובחוסר סבירות שאינה עולה על כל דעת ביחס לשירות שלכאורה ניתן" (ס' 40 לסיכומים). בהמשך הסיכומים מופיעה טענה חלופית נוספת לפיה " לחילופין יטען המבקש, כי אילו חתם על הסכמי שכה"ט תוך כוונה להעביר זכויות לשוגרמן (מה שהוכחש מכל וכל), הרי שהתמורה הינה גבוהה לאין שיעור ואינה מידתית, שהרי מדובר בתמורה של 90 דונם" (ס' 89 לסיכומים). טענה זו מתקשרת באופן ישיר לעתירה נוספת " לחילופי חילופין, ומבלי לפגוע בכל האמור והנטען לעיל, מן ההגינות ומן הצדק לבטל את הסכמי ייפוי הכוח והסכמי השכ"ט, ולמצער לקבוע הפחתת האחוזים הקבועים בהסכמים, וזאת בשל העובדה כי המדובר באחוזים עצומים, אשר יפגעו במבקש ויגרמו לתוצאות קשות ולקריסתו הכללית" (ס' 103 לסיכומים). אין לי אלא לדחות טענות ועתירות אלו. ראשית, מהטעם של הרחבת חזית אסורה. אין כל עתירה לביטול הסכמי שכר הטרחה, לפרשנותם או לשכתובם במסגרת כתב התביעה. כאמור, הסכמי שכר הטרחה כלל לא צורפו ואף לא אוזכרו במסגרת התביעה. גם אם אקבל את גרסת המבקש כי אי צירופם נבע מכך שלא נמצאו בידיו עותקים שלהם ערב הגשת התביעה - אין ספק בליבי כי היו הם בידיעתו. ודוק! מדובר בהסכמי שכר טרחה שאוזכרו כולם ביפויי הכוח שלביטולם עתר המבקש; על פני הדברים ההסכמים לא התגלו לראשונה במסגרת הליך זה - כך לדוגמא לנספח 28 לתצהיר המשיב - בקשה מטעמו לצרפו כצד בהליך אחר בנוגע לקרקעות המבקש (בחלקות 129-135) , ה"פ 745/08, הליך בו המשיב מופיע כצד (משיב 2) - צורפו לה כנספחים (תוך הפנייה אליהם בגוף הבקשה) הן ייפוי הכוח משנת 2006 ומשנת 2007 והן הסכמי שכר הטרחה הרלוונטים להם ( הסכם שכר הטרחה מיום 26.10.04 צורף כנספח א' והסכם שכר הטרחה מיום 9.9.07 צורף כנספח ב'). זאת ועוד - אף מעדות המבקש עצמו לא שוכנעתי, כי ההסכמים לא היו בידיעתו (להבדיל מבחירתו המודעת להתכחש לתוכנם). כך לדוגמא , משהוצג למבקש, בחקירתו בבית המשפט, הסכם שכר הטרחה מיום 28.10.04, לאחר שאישר את חתימתו עליו ידע המבקש לומר, כי "לגבי ההסכם הזה - הוא קיבל את כל התמורה, כל התמורה, במזומן, ולא קיבלתי שום קבלה. שום חשבונית ממנו." (עמ' 3 ש' 29 לפרוט') עם זה, משהוסבה תשומת לב המבקש, כי לפי ההסכם שכר הטרחה אינו מסתכם רק ב-5000$ אלא גם ב- 7.5 אחוזים מהקרקע, השיב כי את החלקים בקרקע לא קיבל, כי "לא מגיע לו" (עמ' 5 ש' 26-28 לפרוט'). המבקש גם לא נתן בעדותו כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא פנה מעולם למשיב וביקש ממנו לקבל העתק מההסכמים (אם לא היו בידיו). בתחילה טען כי קשה מאוד לאתר את המשיב כי אין לו כתובת (עמ' 13 ש' 16-17 לפרוט') ובהמשך סתר עצמו וטען, כי "ביקשתי את המסמכים שלי, ביקשתי את הכול-כבר שנים, ביקשתי. הוא מתחמק מלתת לי אותם." (עמ' 13 ש' 18-19 לפרוט') מבלי להביא כל ראייה לפנייה למשיב שביצע בעניין זה. זה המקום להזכיר, כי המבקש מעולם לא עתר לתיקון כתב התביעה על מנת לכלול בו עתירות נוספות בו שנוגעות לביטול הסכמי שכר הטרחה, וב"כ המשיב התנגד להרחבת חזית זו הן במהלך ההוכחות ( ר' לדוגמא בעמ' 29 ש' 10 לפרוט') והן בסיכומיו (סעיפים 45,68, 82-87). שנית, דין הטענות להידחות אף לגופן שכן המבקש לא עמד בנטל הנדרש להוכחתן. אם לשפוט על פי הצהרותיו, המבקש הוא איש עסקים רב פעלים. בתובענה תיאר רכישת קרקעות שביצע החל משנות ה-90 של המאה הקודמת , והתפאר ב"משרד גדול לעסקי נדל"ן" שפתח במהלך שנת 2002 בדיזינגוף סנטר בתל-אביב. (ס' 11,14 לתביעה). מעדותם של עדי התביעה עולה כי בתקופה הרלוונטית ביצע המבקש עסקים בסכומי עתק של עשרות מיליוני ₪ על שטחים עצומים של מאות דונמים (ר' בעיקר ס' 6-8 לתצהיר מר גוטסמן שהוגש במסגרת הליך וזה וס' 5,8,10 לתצהיר מר גוטסמן שצורף כנספח 12 לתשובת המשיב). בתצהיר המבקש, שהוגש מטעמו במסגרת הליך הבוררות שניהל מול אחיו ( סומן כמוצג מש/1), מתאר המבקש את עסקיו משנת 1970 ואילך - תחילה במסגרייה עם שותף, אח"כ כקבלן משנה, בהמשך פתח מסגרייה משל עצמו, בהמשך פתח עסק לייצור עלים סיגרים, מאוחר יותר רכש מפעל ליצור שקיות מיץ, בהמשך מכר את המפעל ופתח עם אחיו מפעל ליצור בצק ולבסוף עבר לעסקי הנדל"ן. המבקש אינו חסר ניסיון וגם לא היסס לאשר בעדותו, כי במסגרת עסקיו היה בקשר מקצועי עם לא מעט עו"ד, ואף היה מתייעץ עם בתו שהיא עו"ד במקצועה (עמ' 14 ש' 2-13 לפרוט'). חזקה על המבקש, כמי שחתם על ייפוי הכוח הבלתי חוזרים כמו גם על הסכמי שכר הטרחה שמוזכרים בהם, כי קרא אותם והבין את תוכנם. "בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965)). הלכה ותיקה זו מעוגנת בשכל הישר ומושרשת בפסיקת בית המשפט העליון (ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין, פ"ד מט(2) 77, 84 (1995); ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, 503 (1990); ע"א 1513/99 דתיאשווילי נ' בנק לאומי, פ"ד נד(3) 591, 594-595 (2000)). עם כל הכבוד, חזקה זו, בהקשר להסכמי שכר הטרחה, אינה יכולה להיסתר על בסיס טענה סתמית בסיכומי המבקש (שכאמור נטענה שם לראשונה) ולפיה : "לעניין טענת שוגרמן כי אלאלוף חתם על הסכמי שכ"ט נספחים 6,7,ו-10 (להלן" הסכמי שכ"ט") יטען המבקש, כי מעולם לא קיבל ו/או כל גורם אחר מטעמו העתקים מהנספחים הללו. הואיל ובמועדים הרלוונטיים לחתימתו על הסכמי השכ"ט, חתם אלאלוף מבלי לקרוא ו/או לעיין ו/או לקבל עותק ו/או תוך כדי לחץ ו/או בהטעיה, ולפיכך לא זכר כלל על קיומם של הסכמי שכה"ט הללו, כל זאת בשל האמון הרב שרחש אלאלוף לשוגרמן והביטחון המלא בכל מעשיו והוראותיו של שוגרמן" ( ס' 42 לסיכומי המבקש). בעולם המודרני, חתימת אדם על מסמך מהווה ביטוי חד-משמעי של הסכמה לתוכן המסמך ומבחינה חוזית החתימה מסמלת את גמירות הדעת : " חתימתו של צד על גבי חוזה כתוב מהווה ראיה חזקה (אולי מכל ראיה אחרת) לגמירת דעתו" (ע"א 629/86 יעקב בוטקובסקי ושות' - חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת פ"ד מד(1) 57, 70 (1989)). המבקש, כאמור, לא מתכחש לחתימתו על כל אותם הסכמי שכר טרחה, אך מתכחש לגמירת דעתו באשר לתוכנם, מבלי שטרח להביא את הראיות להוכחת טענותיו לבטלות ההסכמים (שכאמור הן רבות ומגוונות, ונטענות במאוחד ולחילופין במקביל, ללא הבחנה בין ההסכמים) ולעמוד בנטל ההוכחה הכבד שנדרש לצורך הוכחתם. גם אם ניתן היה בתחילה לתת אמון כלשהו בגרסת המבקש כי היה חותם על מסמכים מתוך "אמון עיוור" במשיב, קשה לאמץ גירסה זו, בשעה שרובם המכריע ( הן ייפוי הכוח והן הסכמי שכר הטרחה) נחתמו לאחר שלגרסת המבקש בבית המשפט, המשיב התגלה כלא פחות מ"אויב" ( במהלך הבוררות שהתנהלה בשנת 2006). זאת ועוד, המבקש מעולם לא שלח הודעת ביטול בנוגע להסכמי שכר הטרחה ( להבדיל מייפוי הכוח - לגביהם נשלחו מכתבים מאת המבקש בעצמו ומבאת כוחו - נספחים 9 ו-13 לבקשה לצו מניעה) כנדרש לפי סעיף 20 לחוק החוזים (תקופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, ולא נתן לכך כל הסבר. 9. זה המקום לציין, כי בנוסף לנטל הכבד המוטל על המבקש משום טיב טענותיו לבטלות הסכמי שכר הטרחה, עומדת לו לרועץ הוראת סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני שקובעת ש"תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים... שעל-פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב... צריך להוכיחן במסמך בכתב. טענה ותביעה נגד מסמך בכתב הנוגע לדברים האמורים... צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע". מנגד, על המשיב לא מוטל הנטל להוכיח שביצע פעולות משפטיות המצדיקות קבלת השכר שננקב בהסכמי שכר הטרחה. עם זה, מעדות המשיב בבית המשפט (עמ' 35-39 לפרוט') ומתצהירו (סעיפים 2-10,12,17) שוכנעתי, כי ביצע פעולות משפטיות שונות הנוגעות לטיפול בקרקעות המבקש וכי אלו לא נסתרו בסיכומי המבקש, הגם שנעשה ניסיון למזערן (ר' לדוגמא בסעיף 63 לסיכומי המבקש). אוסיף ואומר, כי טענת המבקש שפעולות שביצע המשיב, במסגרת הוועדה לרישום ראשוני של הקרקעות, נעשו לצרכי המשיב בלבד ( ס' 87 לסיכומי המבקש) - כמוה כהודאה שנדרשו, וככל הנראה עדיין נדרשות, פעולות משפטיות להבטחת זכויות המבקש בקרקעות - שכן זכויות המשיב נגזרות מזכויותיו ( ר' לדוגמא בס' 95 לסיכומי המבקש). מעבר לכך - אין הודאה טובה יותר באשר לשירותים משפטיים שביצע המשיב לטובת המבקש, מאשר אותו המכתב ששלח המבקש למשיב בתאריך 2.3.2008 ( צורף כנספח 25 לתגובת המשיב) בו פונה הוא למשיב בדברי נועם ופיוס ומציין, בין השאר, כי " אני מעריך מאוד את השירותים המשפטיים שקיבלתי ממך, ושנתת לי בזמן שלא היה לי כסף לשלם לך, כאשר שירותים אלה היו ברמה מקצועית טובה וניתנו בהגינות רבה. אני מעריך את העזרה שנתת לי ונותן לי כאשר לא היה, ואין באפשרותי לשלם לך בגין השירותים שקיבלתי ומקבל ממך" .כאמור, המבקש אישר בעדותו את חתימתו על המסמך ואת המועד בו נחתם (בשנת 2008, עמ' 10 ש' 27 לפרוט'). מה טיבן המדויק של העבודות שביצע המשיב, מה השכר הראוי בגינן והאם השכר שנקבע בהסכמי שכר הטרחה חורג בצורה בלתי סבירה מן המקובל - עניינים אלו חורגים מיריעת המחלוקת כפי שנפרשה בכתבי הטענות ואיני מוצא מקום להידרש להם. אציין בהקשר אחרון זה, כי לא מצאתי את גרסת המשיב לפיה שכר הטרחה שנקבע בהסכמי שכר הטרחה ניתן לו בגין הטיפול בתיקים השונים הנוגעים למקרקעין נסתרת מהעובדה שהתבררה לפיה מר גוטסמן שילם עבור חלק מהשירותים המשפטיים שביצע המשיב. ב"כ המבקש מפנה לעדות המשיב בבית המשפט לפיה המבקש " לא שילם לי אגורה" (בעמ' 26 ש' 4 לפרוט') אך מהקשר הדברים נלמד כי הדבר נאמר בקשר לתיקים הנוגעים למקרקעין (נשוא ייפויי הכוח) ולא נסתרה גרסת המשיב בתצהירו המשלים לפיה סייע למבקש גם בתיקים שונים אחרים (המפורטים בסעיף 2 לתצהירו) , שאינם נוגעים לאותם מקרקעין, ושכל הסכומים ששולמו לו כשכר טירחה והחזר ההוצאות באותם התיקים לא עלה על 35-40 אלף ₪ (ס' 8 לתצהיר המשיב). סוף דבר 10. לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה ייפוי הכוח נוטריונים הבלתי חוזרים נשוא התובענה (מיום 13.11.2006; 23.10.2007 ; 13.2.2008) תקפים, ואני דוחה את התביעה להצהרה על בטלותם. צו המניעה שניתן על ידי ביום 15.10.2012 למניעת שימוש מצד המשיב בייפוי הכוח - בטל. המבקש יישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך של 35,100 ₪. מקרקעיןנוטריוניםייפוי כוח