קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביצוע שטר נגד חברה שחתמה על צ'ק: ללשכת ההוצל"פ בירושלים הוגשה בקשת ביצוע שטר נגד החברה שחתמה על הצ'ק שהיה רצוף לבקשה (היא המערערת מס' 1) ונגד המערער מס' 2 שחתם על הצ'ק בצרוף לחותמת החברה. הבקשה נגד האחרון לא התבססה כמובן על חתימתו על הצ'ק (כחתימת החברה) אלא על ערבות שניתנה על-ידו, בין השאר גם לצ'ק נשוא הבקשה. המערערים הגישו התנגדות לביצוע והתיק הועבר, כמצווה בחוק, לבית-משפט השלום, שם נדון ההליך בפני כב' הרשם מ. בן-עטר. בישיבה מיום 10.12.97 טען המערער כי ערבותו ניתנה במסמך נפרד, ולכן אין להיזקק נגדו לבקשת ביצוע שטר אלא ל"הליך רגיל" שעילתו ערבות לחוב. טענה זו נדחתה על-ידי הרשם המלומד, משום שפקודת השטרות מכירה בערבות לשטר הניתנת גם שלא על גבי השטר עצמו, ובלבד שהיא תהיה מפורשת ותתייחס לשטר. לבקשת הביצוע צורפה ערבות לכל השטרות הניתנים על-ידי המערערת למשיבה. ערבות זו "דבקה" בצ'ק והיא חלק ממנו, ובתור שכזו ראויה להיכלל במסגרת בקשה לביצוע שטר. בצדק דחה הרשם המלומד טענה זו, ואין סיבה להתערבות מצדנו בהחלטה זו. עוד דחה הרשם מספר בקשות דחייה טכניות שהעלו המערערים בפניו (שיבושים טכניים בבקשת הביצוע, כמו גם בשם המערערת). מהחלטת הרשם המלומד נמצאנו למדים שהוא התיר, לפחות במשתמע, את תיקונם, ובאופן זה היתה ההתייחסות אליהם כבית-משפט קמא. הרשם הוסיף וציין שבפועל לא היה באלו לגרום לנזק או לעיוות דין כלשהו למערערים. אנו מסכימים לכך ולא נתערב גם בהחלטות אלו. ואחרון אחרון: הרשם המלומד דחה טענות כלליות כנגד סכום הצ'ק. גם בזאת לא נתערב. המבקש להתנגד לביצוע שטר (כמו המבקש רשות להתגונן) חייב לפרט פרט היטב על מה ולמה הוא מתנגד. סופו של דבר אין ממש בערעור זה. ככל שניתן להבין, המדובר הוא בחברה שרכשה סחורה מהמשיבה, היא נתנה את הצ'ק לפירעון התמורה המגעת ממנה. הצ'ק לא נפרע, והמערער מס' 2 שחתם בשם החברה (וכנראה היה השולט או אחד השולטים בה) נתבע כערב לצ'ק זה, זאת על סמך ערבות מפורשת שהוא נתן. למערערים ניתנה מלוא הזדמנות לפרט את הגנתם, ומה שראוי להגנה - אושר להם. הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בערעור זה ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 ש"ח בצרוף מע"מ. שיקיםשטרביצוע שטר