קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה ברכב מאחור ברמזור אדום: 1. תביעה לפיצוי בסך 2,088 ש"ח בגין נזקים אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, עקב פגיעה במכוניתה. 2. עפ"י הנטען בכתב התביעה נהגה התובעת את מכוניתה בבוקר ה24/09/97- (כשנה ורבע קודם הגשת כתב התביעה) "בכניסה לירושלים". היא עצרה לפני רמזור שהאור בו אדום. לפתע חשה חבטה מאחור, התברר כי חבטה זו נגרמה ע"י מכונית הנתבעת אשר נמצאה מאחורי ומשמאל מכונית התובעת. שמאי אשר בדק את המכונית מצא כי הנזק אשר נגרם כתוצאה מאותה חבטה הוא 1,420.- ש"ח. בדו"ח השמאי אשר צורף לתביעה מתוארת הפגיעה כפי שדווחה לשמאי ע"י התובעת: "עצרתי לפני רמזור אדום רכב ... הגיע מאחור ופגע ברכבי". התובעת תולה בנתבעת את האחריות לתאונה ותובעת נזקיה כדלקמן: תיקון הרכב 1,420.-ש "ח; הפסד זמן ועגמת נפש 500.- ש"ח; ריבית והצמדה עד הגשת התביעה 168.- ש"ח; סה"כ 2,088.- ש"ח. 3. עם זאת, צרפה התובעת גם את אישור המבטחת שלה וממנו עולה כי זו נשאה בהוצאות תיקון הנזק לבד מ"השתתפות עצמית" בסך 814.- ש"ח, שבו נשאה התובעת וכי התובעת עשויה לשאת, בעתיד, בעת חידוש חוזה הביטוח, בנזק נוסף של הפסד הנחת העדר תביעות בסך 415.- ש"ח. 4. הנתבעת חולקת על טענת התובעת; לטענתה נסעה היא בנתיב השמאלי, מבין שני נתיבים המיועדים, שניהם, למי שמבקש לפנות לשמאל, לשכונת רוממה - כאשר לפתע חשה במכה מרכב אשר ניסה להיכנס מימינה אל תוך נתיב הנסיעה שלה. 5. בעת הדיון בפני חזרה התובעת על גירסתה בשינוי מסויים: לדבריה עצרה בנתיב השלישי משמאל כאשר הנתבעת ביקשה "להידחק" אל תוך הנתיב השמאלי אשר, במקום בו ארעה התאונה, מתפצל מהנתיב שבו עמדה מכונית התובעת. היא עמדה על דעתה כי התאונה ארעה בעת שרכבה שלה נמצא במצב עצירה. 6. הנתבעת, אף היא עמדה על גירסתה אך גם זו בשינוי מסויים: לדבריה (אם כי סייגה זאת: "למיטב זכרוני") עמדה התובעת בנתיב הימני מבין שני הנתיבים המיועדים לפניה שמאלה, כשלפניה ממתינים לפני הרמזור 5 מכוניות אחרות. היא המשיכה בנסיעה "ופתאום הרגשתי מכה חזקה ונבהלתי". 7. לבד משתי הנהגות לא הושמעה כל עדות נוספת אודות אופן הארוע. 8. נראה כי שתי הנהגות לא דייקו בגירסאותיהן. מתיאור הנזק בשתי המכוניות ואף כנראה בבירור בתצלומים, לא היה המגע בין חזית מכונית הנתבעת לאחורי מכונית התובעת אלא בין צד לצד - צד ימין קדמי של מכונית הנתבעת ושמאל אחור של התובעת. מאידך, גירסת הנתבעת, כי התובעת ניסתה "לחתוך" את מסלולה אינה מתיישבת עם עדותה כי מכונית התובעת עמדה לפני הרמזור. 9. נטל הוכחת התביעה מוטל, כידוע, על התובע ואם אין הוא מצליח לשכנע את בית המשפט בעדיפות גירסתו יש לדחות תביעתו. עם זאת, אם נראה לבית המשפט כי קיימת סבירות כי שני הנהגים המעורבים בתאונה לא נהגו כהלכה אך אין הוא יכול לקבוע בדיוק את מידת תרומתו של כל אחד מהם לגרימת התאונה יחלוק את האחריות ביניהם ויטילנה על שני הנהגים בחלקיים שווים [ר' פס"ד בעניין ע"א 96/77 רוזלי זיזה ואח' נ' אוטל פ"ד לג(1) 393]. ברור כי אילו שמרו שתי בעלות הדין בקפדנות על נסיעה בנתיב נסיעתן בלבד לא היה המגע בין המכוניות מתרחש. משנגרם המגע ונמצאו ספקות גבי גירסתה של כל אחת מן הנהגות ניתן להניח במידת סבירות ניכרת ששתיהן לא הקפידו על הזהירות הנדרשת במלואה ולפיכך יש, עפ"י ההלכה הנ"ל, לחלק את האחריות ביניהן - וכך אני מחליט. 10. הנזק המוכח של התובעת הוא כאמור 814.- ש"ח, קיימת אפשרות - אם כי זו לא בטוחה כי ייגרם לה נזק נוסף של 415.- ש"ח. אני אומד את הסבירות לנזק זה ב50%- ולפיכך מעמידו על 207.50 ש"ח. נזקי התובעת, לפיכך הם 1,031.50 ש"ח. 11. על כן - ולפי חלוקת האחריות אותה קבעתי לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מחצית מנזקיה היינו 516.- ש"ח ולסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מ01/02/98-. כמו כן תשלם הנתבעת מחצית אגרת התביעה, היינו 36.- ש"ח. לאור התוצאה אין חיוב בהוצאות. פגיעת רכבמשפט תעבורהרכבתאונת דרכיםרמזורנסיעה באור אדוםתאונה מאחורנזק לרכב