קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרסום הפקדת תכנית בעיתון: (א) מהות העתירה זו בקשה לבטל את התכנית המפורטת מס' 2516 במיתחם ויצמן-ברקוביץ, כפי שאושרה ביום 29.7.1999. לחלופין התבקש בית-המשפט להורות על החזרת המצב למועד פרסום הפקדת התכנית, קרי 29.7.1999, לצורך פרסומה כראוי ושמיעת התנגדויות. (ב) עובדות רלוונטיות העותרים הינם בעלי דירות בבית משותף הנמצא ברחוב צייטלין 13, 33, 35. הבית ממוקם במיתחם הרחובות דוד המלך מצפון, רבקה זיו במזרח, צייטלין מדרום ובריינין ממערב. במרחק של כ60- מ' מצייטלין 35, בקרן הרחובות זיו-ברקוביץ, מצויה גינה ציבורית הידועה בשם: "גינת בבה אידלסון". חלקות 824, 825 ו826- הסמוכות לנכסי העותרים, יועדו משכבר הימים לבנייני ציבור. בסמוך אכן קיימים בנייני ציבור: ויצו, בית הבונים החופשיים, בית שלום עליכם ובית-המשפט. בניינים אלה (למעט בית-המשפט) הינם בני קומה עד קומה וחצי ופעילותם מוגבלת מבחינת שעות היממה. לפי התכנית החדשה אוחדו החלקות 824, 825 ו826- למגרש מיוחד בשטח של 4,264 מ"ר שעליו מיועד לקום בניין משרדים בן 23 קומות מעל קומת קרקע, שלו שטחי שירות נלווים לרבות במרתפים. לפי התכנית, התכליות המותרות במבנה יאפשרו, בין היתר: חניה, מקלטים, מתקני פריקה וטעינה, מחסנים, ארכיונים ועוד. במפלס קומת הקרקע ובקומות הביניים יהיה השימוש למטרות מסחר, מסעדות, בתי אוכל ומוסדות ציבור או בעלי אופי ציבורי. ממפלס קומה א' עד קומה 22 יהיו קומות משרדים. קומת הגג מיועדת למסעדה. כן מתאפשרות פעילויות נוספות במרתף שטרם הוגדרו. לטענת העותרים, עובדות אלה נודעו להם מפרסום בעיתון "גלובס" בשלב מאוחר. הטעם לכך הוא שהמשיבות הטעו במכוון את הציבור הן בניסוח הפרסום והן בעצם הבאת הפרסום לידיעת הציבור. (ג) דרך הפרסום הדין סעיף 89 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-, מתייחס לדרך שבה על הרשות להודיע על הפקדת תכנית, בזו הלשון: "(א) הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.   (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור - במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר". סעיף 1א לחוק התכנון והבניה קובע את דרך הפרסום בעיתון באלו המילים: "(א) 'פרסום בעתון' לעניין חוק זה: (1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב), ובמקום שבו מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע - פרסום נוסף בעתון המקומי; ... (ב) לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ. (ג) הפרסום ייעשה במדור מיוחד בעתון, שיובלט במסגרת מתאימה, וישא את הכותרת 'הודעות בענייני תכנון ובניה'". יישום הדין לענייננו אין מחלוקת שהיה פרסום ברשומות (נספח ד' לעתירה). העותרים מלינים על מיקום הפרסום הן בעיתון והן על לוח או לוחות המודעות. לעניין הפרסום בעיתון "הארץ" היה פרסום בעיתונים: "הצופה", "הארץ" והמקומון "העיר". טען בא-כוח העותרים, שעיתון "הארץ" אינו עונה על הגדרת עיתון נפוץ על-פי החוק; ב-י"פ 4440 מיום 8.9.1996 פורסמה: "הודעה על עתונים יומיים נפוצים בשפה העברית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965-" בעמ' 4663. שם נקבע כי שלושת העיתונים הנפוצים במדינת ישראל בשפה העברית הם "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו-"הארץ". גם לפי נספח ו' לעתירה, שעליו סומכים העותרים, עולה שעיתון "הארץ" הינו עיתון נפוץ. אשר-על-כן אין ממש בטענה זו. טרוניה נוספת שהעלו העותרים הייתה לעניין הפרסום במקומון שלעמדתם, הוא צריך להיות מ"זן שונה". הם "מזהים" את המקומון "העיר" עם עיתון "הארץ", מאחר שהוא מחולק עמו כדבר שבשיגרה. למקומון "העיר" יש מחיר. לא רק קוראי "הארץ" יכולים לקוראו ולקבלו, אלא גם קוראים "זרים" למנויי "הארץ". מכיוון שהתקנות אינן מבחינות בסוגיהם של המקומונים ובשיוכם, נראה לי כי פרסום במקומון "העיר", גם הוא עונה על התקנות, וכך אני קובעת. קובלים העותרים בנוסף גם על מיקום הפרסום בעיתון "הארץ". בבדיקה שערכו הוברר להם כי הודעות לעניין חוק התכנון והבניה פורסמו במדור הכלכלי של עיתון "הארץ", 24 במספר, ברם לא תחת הכותרת הנדרשת בחוק: "הודעות בענייני תכנון ובניה", דבר שלטענתם פוסל את הפרסום כולו; אבל - נוסף על כך - דווקא ההודעה הרלוונטית פורסמה בעמוד אחר, בעמוד החדשות של העיתון (בעמ' 13 א) לצד כתבה העוסקת בשיט שערכה הנסיכה דיאנה המנוחה, וסקר בבריטניה ביחס להסמכת הגמונים. המודעה נושאת את הכותרת: "חוק התכנון והבניה התשכ"ה1965- מרחב תכנון מקומי תל-אביב-יפו" ובשורה שמתחתה ישנו כיתוב: "הודעה בדבר הפקדת תכנית מפורטת מספר: ת"א2158/". הכיתוב כולו מופיע באותיות "טל ומטר", לא במדור מיוחד אלא במסגרת חדשות כלליות, והוא חסר מסגרת מתאימה המייחדת אותו להודעות בענייני תכנון ובנייה דווקא. פרסום בצורה כזו אינו עונה על דרישות החוק. לעניין הפרסום על לוח מודעות במצורף לעתירה מציתי כי (נספח ה') מר צבי סומך מצהיר בתאריך 8.7.1997 לאגף תכנון ובניין ערים של מינהל ההנדסה בעיריית תל-אביב-יפו כי הוא תלה מודעה בדבר הפקדה של התכנית שבנדון על "לוח מודעות בחזית הבית ברח' ויצמן מס. 5 בפינת הרחובות ויצמן וברקוביץ", וזאת עשה ביום 18.7.1997. לאור התגובות שהוגשו לעתירה והטיעונים שהושמעו בעת הדיון, הוריתי למר סומך להגיש תצהיר משלים על כמה לוחות מודעות הוא תלה את ההודעה בדבר הפקדת התכנית. תצהיר כזה התקבל בתאריך 27.3.2000 ובו נאמר כי לאחר סיור במקום תלה העד את ההודעה על הפקדת התכנית על שלושה לוחות מודעות הקיימים בסביבה: בחזית הבניין ברחוב ויצמן 5, בחזית הבניין ברחוב ויצמן מס' 1 (בית-המשפט) ובחזית הבניין בשדרות שאול המלך מס' 27 (ככר מוזאון תל-אביב והספרייה העירונית). ההסבר להצהרתו הקודמת על כך שתלה את המודעה רק במקום אחד היה: "מאחר וטופס ההצהרה בדבר תליית ההודעה מנוסח בלשון יחיד ומאחר ובטופס מקום המספיק למילוי פרטיו של מיקום אחד בלבד, מילאתי בטופס את הפרטים המתייחסים ללוח המודעות הראשון בלבד". לאור תצהיר זה וההצהרה הראשונה שניתנה (נספח ה') איני סבורה שהיה טעם לחקור את המצהיר על תצהירו. בטופס עצמו יש שתי שורות מוארכות (ראה נספח ה'); לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע הן לא ניתנו לניצול; גם לא שמעתי הסבר אם היה מחסור בטפסים בעירייה; לא ניתן הסבר גם לשאלה הכיצד הצהרה משולשת זו עולה בקנה אחד עם ההצהרה הראשונה על תליית המודעה במקום אחד בלבד. יתר-על-כן, מסתבר שלוח מודעות נוסף נמצא ברחוב זיו. רחוב זיו קרוב יותר לבתי המגורים של העותרים. שאר לוחות המודעות: ברחוב ויצמן 1 וברחוב ויצמן 5 הינם ליד מוסדות ציבור, ובשולי השכונה שלגביה מתייחסת התכנית. לאור כל האמור לעיל אני קובעת שאין זו דרך הפרסום שקבע המחוקק לצורך הודעה על הפקדת תכנית. לגופו של פרסום - מעיון בנוסח המודעה עולה בבירור הן מיקום הפרויקט המוצע והן גודלו האפשרי. רשות ציבורית צריכה להקפיד על הוראות הדין. אין מחלוקת שפיתוח העיר חשוב, אך עם זאת העיר קמה, חיה ונושמת למען אזרחיה. לאזרחים זכות לנסות ולהשפיע על מתכנני העיר ולהביא בפניהם מידע רלוונטי, קשיים, מצוקות, תלונות והצעות. למטרה זו נועד הפרסום, קרי כדי להביא בצורה נאותה, בזמן אמת למעוניינים או לנפגעים פוטנציאליים דבר שינויים מתוכננים בסביבת מגוריהם. הפרסום - כפי שבוצע - סוטה ממטרות אלה. אשר-על-כן אני קובעת, בלי להתייחס לגופם של הטיעונים האפשריים, כי הדרך בה שבוצע הפרסום מנעה מהאזרחים לעשות שימוש בזכותם זו ולשטוח טענותיהם בפני הוועדה. מכיוון שבינתיים כבר נערך מכרז פומבי על-ידי המשיבה 4, ולפי העתירה אפילו העותרים התוודעו לכך באמצעות פרסום בעיתונות, אין צורך בפרסום נוסף בעיתונות, אבל הוועדה המתאימה תשמע את העותרים, לענייניהם, תוך 21 יום מהיום. כל אחד מהמשיבים 1, 2, 3, 4 ישלם לעותרים הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 5,000 ש"ח פלוס מע"מ. הסכום יישא ריבית והצמדה כדין. תוכנית בניהבניהפרסוםעיתונותהפקדת תכנית בניה