תאונה ביציאה מחניה ברוורס - נזקי רכוש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה ביציאה מחניה ברוורס: 1. בתאריך 23/03/98, ברח' שמאי מול בית מס' 8, "נפגשו" פינה אחורית שמאלית של מכונית התובע שהיתה נהוגה בידי גיסו, בפינה ימנית קדמית של מכונית נתבע מס' 1 שהיתה נהוגה בידי בנו הנתבע מס' 2. אין מחלוקת שהיה זה בסמוך לאחר שנהג מכונית התובע (להלן: "טובי") יצא בנסיעה לאחור ממצב חניה בניצב למדרכה מימין לכביש (מדובר בכביש חד סטרי) והנתבע 2 (להלן: "רוני") נהג במכוניתו במורד רח' שמאי. כתוצאה מאותו "מפגש" נגרם נזק למכונית התובע ובגינו תובע הוא משני הנתבעים פיצוי בסך 3,047.- ש"ח. 2. הדעות חלוקות ביחס לאופן וסיבת אירוע ההתנגשות; התובע טוען בכתב תביעתו כי הנהג (טובי) הספיק להשלים את היציאה מהחניה ולהתיישר לכיוון נסיעה במורד הרחוב כאשר רכבו של רוני פגע בו - וזאת בשל כך שהפנה את מבטו לכיוון אלו גברות מידידותיו שנצאו על המדרכה בצד שמאל. הוא אף טוען כי לאחר התאונה יצא רוני מרכבו, התנצל ואישר כי עיניו כלל לא היו מופנות לכיוון הנסיעה. הנתבעים, לעומת זאת, שוללים את גירסת התובע וטוענים כי טובי יצא מהחניה בפתאומיות, כאמור תוך נסיעה לאחור, בלא שנתן דעתו למכונית הנתבעים היורדת במורד הרחוב. 3. בעת הדיון שהתקיים בפני העידו רק טובי ורעייתו ליאת אשר היתה עמו במכונית בשעת התאונה. רוני, אשר יוצג בעת הדיון על ידי אביו, נמצא בחו"ל ולא התייצב למתן עדות. האב לא יכול היה, כמובן, להעיד על נסיבות האירוע, בו לא נכח. האב ביקש אמנם להציג בפני ביהמ"ש את מכוניתו שלו כשהיא ניצבת ליד מכונית כדוגמת מכונית התובע - על מנת לשכנע את ביהמ"ש כי הנזק למכונית התובע לא יכול היה להיגרם באופן הנטען ע"י טובי ואולם בסופו של דבר לא יצאה "הצגה" זו אל הפועל. 4. בפני ביהמ"ש נמצאות, איפוא, רק עדויות מטעם התובע - היינו עדות טובי ורעייתו - בלא כל עדות מטעם הנתבעים. אלא - שהתגלו סתירות והבדלי גירסאות של ממש בין דברי טובי לבין דברי רעייתו ! כך למשל טען טובי שרכב הנתבע נמצא כשהוא צמוד לצד שמאל של הכביש וכאשר הוא עצמו יצא מחניה ראה את רכב הנתבע כשהוא במצב עצירה בצד שמאל של הכביש בעוד שרעייתו ליאת העידה שבעת שטובי יצא מהחניה ראתה את רכב הנתבע כשהוא בתנועה יורד במורד רח' שמאי בצד ימין של הכביש. 5. בנסיבות אלו ראוי לקבל את הגירסה הנוחה יותר לנתבעים מבין גירסאות עדי התביעה, היינו את גירסת ליאת. על פי גירסה זו יצא טובי לאחור מתוך החניה בעת שרוני ירד במורד הרחוב. ליאת מאשרת כי ראתה את מכונית הנתבע כשהיא קרבה, במצב של נסיעה. היא לא יכולה היתה לאמוד את המרחק אך ציינה כי היציאה מהחניה היתה בערך מול חנות "פז-גז" המצויה ברח' שמאי 8 ואילו את מכונית הנתבע ראתה בעת תחילת היציאה מהחניה כשהיא נמצאת בסמוך לחנות "מקדונלדס" הנמצאת במרחק שאיננו עולה, להערכתי, על 30 מ' ממקום התאונה. בנסיבות אלו ברור כי אסור היה לטובי לצאת מחניה, בנסיעה לאחור, כל עוד לא התפנה הכביש ומשעשה כן למרות רכב הנבתע הקרב במורד הרחוב, נהג ללא ספק ברשלנות ובניגוד למצוות תקנות התעבורה וכללי הנהיגה הראויה. עם זאת העידה ליאת גם שרוני אישר, לאחר התאונה שתשומת ליבו לא היתה מרוכזת בכביש אלא באותן "ריבות" שנמצאו בצידו השני ואין צריך לומר שזהו גילוי של רשלנות לא מבוטלת. 6. במהלך הדיון הצעתי לצדדים להסכים לחלוקת האחריות בין שני הנהגים המעורבים בשיעור של 50% על כל אחד מהם. לאחר שחזרתי ובחנתי את נסיבות המקרה כמתואר לעיל סבור אני כי חלוקה זו אכן משקפת נכונה את שיעור אחריותו של כל אחד מהנהגים לגרימת התאונה. אני קובע איפוא כי הנתבע 2 אחראי לאירוע התאונה ולנזקים אשר נגרמו למכונית התובע כתוצאה מהתאונה בשיעור של 50% בלבד. 7. מכאן לנזקים. התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי והצעת מחיר - על פי שני אלו הוצאות תיקון הנזק הינם 2,413.71 ש"ח. המסמכים הללו מעוררים שני קשיים: חוות דעת השמאי ניתנה 4 חודשים תמימים לאחר האירוע. טובי הסביר אמנם את העיכוב בשיחות שניהלו ובהיות רוני תקופה ממושכת בחו"ל, ואולם משך זמן זה הינו רב גם בהתחשב בהסבר שניתן. למותר לציין כי במהלך תקופה כה ממושכת יכול שהנזק החמיר בין כתוצאה מהזנחה ובין כתוצאה מתאונה נוספת. זאת - ובעיקר - אין בפני קבלה המעידה על תשלום בפועל עבור תיקון הנזק אלא "הצעת מחיר" בלבד ואין צריך להרחיב את הדיבור על כך שהצעת מחיר איננה ראיה בדוקה להוצאה בפועל, שלעתים ניתן למצוא בעל מקצוע שמחיריו נמוכים יותר. בנסיבות אלה לא ניתן לאשר את הוצאת התיקון במלואה כנזק מוכח. אני פוסק בגין הוצאת תיקון, על פי שיקול דעתי, סך 2,000.- ש"ח. לסכום זה יש לצרף את הוצאות השמאי (שאומתו בקבלה) בסך 330.- ש"ח. התובע (שכלל לא התייצב לדיון) לא הוכיח אובדן ימי עבודה ולפיכך אין לפסוק דבר בעניין זה. סה"כ הנזק המוכח הינו לפיכך 2,330.- ש"ח. על פי חלוקת האחריות כפי שקבעתי לעיל, יש לחייב את הנתבעים במחצית מסכום זה. 8. לפיכך אני מחייב את הנתבעת בתשלום 1,165.- ש"ח. בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מתאריך 01/09/98. בנוסף על כך, הוצאות וביטול זמן בהליך זה (חלקי על פי חלוקת האחריות) בסך כולל 200.- ש"ח. תאונת דרכיםנזקי רכושתאונה ביציאה מחניהחניה