סעיף 270(4) לחוק החברות קובע: "עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד שהעסקה אינה פוגעת בטובת החברה: ... (4) עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה ענין אישי; וכן התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, לעניין קבלת שירותים בידי החברה וכן אם הוא גם נושא משרה בה - באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה - באשר להעסקתו בחברה" ס' 275 לחוק קובע את סוגי האישורים הנדרשים ביחס לעסקאות נושא ס' 270(4) לעיל, כאשר מדובר בשלושה אישורים (ומכאן הכינוי "האישור המשולש") - אישור של ועדת הביקורת, של הדירקטוריון ושל האסיפה הכללית, וגם של רוב מקרב המיעוט באסיפה שאינו בעל ענין אישי בהחלטה. הסעיף קובע: "(א) עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף 270(4) טעונה אישורם של אלה בסדר הזה: (1) ועדת הביקורת; (2) הדירקטוריון; (3) האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד מאלה: (א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה, המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; (ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה". בפסק הדין בה.פ. (ת"א) 44660-12-11 איי אי אל ישראל אקוויטי בע"מ נ. תדביק בע"מ (לא פורסם), נקבע כי: "הנחתו של המחוקק בס' 275 היתה כי בניגוד לרוב , שאינו יכול לקבל הכרעה אובייקטיבית ביחס לעסקה שיש לו בה עניין אישי , המיעוט נמצא במצב שהעניין היחיד שלו הוא טובת החברה. לכן , ההכרעה שלו היא אובייקטיבית , ועדיפה על פני זו של הרוב. העברת כוח ההכרעה למיעוט , מעקרת את המצב של ניגוד העניינים , והופכת את המשא ומתן בין הרוב לבין המיעוט , למשא ומתן בין שני צדדים שדואגים כל אחד לאינטרס שלו עצמו. כפי שקבע פרופ' גושן במאמרו הנ"ל - 'בעסקאות הנעשות תוך ניגוד אינטרסים , העברת כוח ההכרעה למיעוט (כלל קניין) מהווה משא ומתן בין הרוב המצוי במצב של ניגוד אינטרסים לבין המיעוט'".   כוח ההכרעה עובר אם כן, בעסקאות בעלי עניין, מהרוב למיעוט, תוך הנחה שבעוד שבעל השליטה ידאג לאינטרס העצמי שלו - הרי המיעוט ידאג לאינטרס של החברה. לכן, המשא ומתן ביניהם ישקף משא ומתן בין שני צדדים שכול אחד מהם דואג לעניינו שלו, המנוגד לעניינו של הצד האחר, כפי שקורה במסגרת משאים ומתנים "רגילים" לקראת התקשרות בהסכמים, בהם המחוקק איננו מתערב (תוך הנחה שההסכמה בין הצדדים משקפת את העסקה הטובה והיעילה ביותר עבורם). דיני חברותחברה ציבוריתאישור עסקה